למעלה מחצי עולם חלה כבר בקורונה אבל ההשפעות הבריאותיות העתידיות של הנגיף הולכות ונחשפות בכל יום שעובר. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Heart אומנם אישר כי הסיכון הגדול ביותר למחלות לב ומוות הוא ב-30 הימים הראשונים להדבקה בקורונה, אבל מומחים גילו שלכל מי שנדבק בנגיף - אפילו אלה עם תסמינים קלים יותר - יש סיכון מוגבר לבעיות לב ואפילו למוות.
על פי המחקר, אלו שאושפזו בבית חולים עם קורונה נמצאים בסיכון גבוה פי 27 לפתח פקקת ורידים תסחיפית (VTE) מאשר אלו שאף פעם לא נדבקו בקורונה. אלה שלא נזקקו לטיפול בבית חולים עדיין נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה לפתח VTE מאשר אלה שמעולם לא חלו בנגיף.
פקקת ורידים תסחיפית (VTE) היא למעשה קריש דם שמתהווה בווריד מרכזי, לעיתים קרובות בגפיים התחתונות. הקריש יכול להתפתח לאט או להופיע פתאום, בעיקר אחרי ישיבה ממושכת או צפופה, כמו בטיסה למרחקים ארוכים. בערך לאחד מכל שלושה אנשים שסובלים מ-DVT יהיה תסחיף ריאתי, אם הקריש יתנתק ויגיע עם הדם לריאות.
בנוסף, המחקר מצא כי אנשים המאושפזים עם קורונה נמצאים בסבירות גבוהה פי 21 לאובחנה עם אי ספיקת לב, ופי 17 ללקות בשבץ, אמרו חוקרים מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון. הם גם נוטים יותר להיות מאובחנים עם פרפור פרוזדורים (קצב לב לא סדיר) דלקת קרום הלב והתקף לב.
גם מוות מוקדם היה שכיח יותר אצל מי שנדבק בקורונה. אנשים שאושפזו בבית החולים עם הנגיף היו בסיכון גבוה פי 118 למות מאלה שלא נזקקו לטיפול בבית החולים. ואילו אלה שלא נזקקו לטיפול בבית חולים היו בסיכון גבוה פי עשרה למות מאשר אלה שמעולם לא חלו בנגיף. הסיכון הגדול ביותר למחלות לב ומוות הוא כאמור ב-30 הימים הראשונים לזיהום, אך נותר גבוה במשך זמן מה לאחר מכן, כך עולה מהממצאים.
הנתונים ששימשו במחקר כללו למעלה מ-50,000 אנשים מה-Biobank של בריטניה, 17,871 מהם אובחנו עם קורונה. החוקרים עקבו אחר אנשים עד שהתרחשה בעיה קרדיווסקולרית או שהם מתו.
"התוצאות ארוכות הטווח של החשיפה לקורונה בעבר מתגלות כדאגה דומיננטית לבריאות הציבור", אמרו החוקרים. "הממצאים שלנו מדגישים את הסיכון הקרדיווסקולרי המוגבר של אנשים שנדבקו בקורונה בעבר, אשר צפוי להיות גדול יותר במדינות עם גישה מוגבלת לחיסון ובכך חשיפה גדולה יותר של האוכלוסייה לקורונה", הוסיפו.