תפוח אדמה, אחד הירקות השכיחים והטעימים, יכול להיות המפתח לחיסולם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הנפוצים בבתי החולים, כך על פי מחקר שנערך לאחרונה. במחקר החדש, מדענים טוענים שתפוח האדמה מכיל מעין תרופה אנטיביוטית טבעית המשמידה את החיידקים הקטלניים שמהווים בעיה עולמית חמורה. התרכובת, הנקראת סולנימיצין, נלחמת בשורה של פטריות שגורמות הרס לפירות, ירקות ודגנים.
כיום חיידקים המצויים באדמה מייצרים את רוב האנטיביוטיקה המודרנית, והחוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' מבהירים כי לאור המצב "עלינו להסתכל בצורה רחבה יותר על פני הרבה יותר מהאוכלוסיות המיקרוביאליות הזמינות לנו".
11 המתכונים הכי טובים עם תפוחי אדמה
מה זה סולנימיצין?
סולנימיצין מיוצר על ידי חיידק פתוגני בשם Dickeya solani הגורם לכתמים השחורים בתפוחי אדמה. הזיהום החמור מרקיב את הפקעת הטעימה, מה שמוביל להריסה של עד חמישית מהיבולים. החוקרים מאמינים כי סולנימיצין יכול לשנות את פני המלחמה בחיידקים עמידים, אחד מאיומי בריאות הציבור הגדולים העומדים בפני האנושות, אם לא הגדול בהם. על פי הערכות של ארגוני בריאות עד שנת 2050, זיהומים עמידים לאנטיביוטיקה עלולים לגרום לאובדן של 10 מיליון חיים מדי שנה.
הצוות הבינלאומי מצא שהחיידק פתוגני Dickeya solani (או D. solani) מייצר גם אנטיביוטיקה הידועה בשם אוצידין A, שהיא פעילה מאוד נגד מספר פתוגנים של צמחים פטרייתיים. "הזנים הללו הופיעו במהירות, וכעת הם מופצים באופן נרחב", אמר אחד ממחברי המחקר, ד"ר מיגל מטילה ממועצת המחקר הספרדית.
כשהצוות השתיק את הגנים המייצרים אוצידין A, החיידק המשיך להראות פעילות אנטי פטרייתית. זה הוביל לזיהוי של סולנימיצין וצבירי הגנים האחראים לחלבונים שיוצרים את התרכובת. ניתוח הראה שהחיידק משתמש בו במשורה, בתגובה לצפיפות התאים. גם סביבה חומצית - כמו של תפוח אדמה - מפעילה אותם.
אנטיביוטיקה חדשה?
החוקרים החלו לשתף פעולה עם כימאים כדי ללמוד יותר על המבנה המולקולרי של סולנימיצין ולהבין טוב יותר כיצד הוא פועל. לאחר מכן, הם יצטרכו לבדוק זאת במודלים של צמחים ובעלי חיים. מחברי המחקר מקווים שפתוגנים צמחיים כגון D. solani יכולים להפוך למקור לייצור תרכובות הנלחמות במחלות בצמחים ובבני אדם.
תקופת הזוהר של גילוי האנטיביוטיקה הייתה בשנות ה-50 וה-60. הסוג האחרון שנכנס לשימוש הרופאים מתוארך לשנת 1987. מאז רשימת החיידקים שהופכים עמידים לטיפול, בכל האפשרויות האנטיביוטיות הזמינות, הולכת וגדלה. זה עלול להשאיר זיהומים נפוצים רבים בלתי ניתנים לטיפול ולהפוך חלקים רבים של הרפואה המודרנית - כולל ניתוחים, כימותרפיה והשתלות איברים - לבלתי אפשריים. "אנחנו צריכים לחקור את כל מה שיש לעולם להציע כדי למצוא אנטיביוטיקה חדשה", מסכמים החוקרים.