לפני כשלוש שנים, כשגאולה מרקס בת ה-23 ממצפה יריחו סיימה את שנת שירות והתכוונה ללמוד לבחינת הפסיכומטרי, היא הרגישה שהיא מתקשה לנשום בזמן שרצה עם חברה. בתחילה היא לא ייחסה לזה חשיבות רבה, אבל לאט לאט התחילו להופיע תסמינים כמו שיעול שלא פסק, קוצר נשימה, הפרשה דמית בשיעול וכדומה.
גאולה ניגשה לרופאה שחשבה שאולי מדובר בכוויה בריאות בעקבות חומרי ניקוי. אך לאחר שהמצב לא השתפר, גאולה נשלחה לצילום חזה. כאשר הגיעו הממצאים, הרופאה סברה שמדובר בדלקת ריאות וגאולה החלה לקבל אנטיביוטיקה. "אף אחד ובטח לא אני, לא העלנו על דעתנו שמדובר בסרטן", היא נזכרת. כאשר המצב לא השפר, הופנה גאולה לרופא ריאות אך התורים היו ארוכים והיא התבקשה להמתין כחמישה חודשים לפגישה עם הרופא.
ההוריה של גאולה התעקשו והפנו אותה למוקד לרפואה דחופה לאחר שלא הצליחה לעמוד על הרגליים וללכת. הצוות הרפואי שבדק אותה הפנה אותה בדחיפות לשערי צדק מחשש לדלקת ריאות חריפה. בבית החולים גילו שיש נוזלים בריאות, והחליטו לעשות ניקוז, ביופסיה וסי-טי. לאחר מספר ימים התקבלו התוצאות של הפתולוגיה ושל הבדיקה הגנומית של אונקוטסט שביצעה. "התוצאות הראו חד משמעית שמדובר בסרטן ריאה", נזכרת גאולה, "הייתי משוכנעת שמדובר לכל היותר באסתמה".
הרופאים לא יודעים להסביר איך זה קרה
"עד היום הרופאים לא יודעים להסביר איך זה קרה", מספרת גאולה, "אף אחד במשפחה שלי לא סבל מהמחלה ואני אף פעם לא עישנתי. אין שום הסבר הגיוני מדוע דווקא אני חליתי בסוג הזה של הסרטן שמאפיין מבוגרים שעישנו עשרות שנים". בתחילה, מטבע הדברים, גאולה התקשתה לעכל את הבשורות הקשות ולכן העדיפה להדחיק, להתרחק, ובעיקר לא לקרוא יותר מדי על הנושא.
"יום לפני שהייתי אמורה להתחיל קורס פסיכומטרי, נכנסתי לאשפוז", היא נזכרת. אך למרות ההתמודדות עם המחלה, בחרה גאולה שלא לוותר על הלימודים ובין הטיפולים היא הצטרפה לקורס הכנה לפסיכומטרי. לאחר שגאולה ביצעה בדיקה גנומית, התגלתה מוטציה בגידול שנקראת EGFR שלמרבה המזל אפשרה לה לקבל את הטיפול הביולוגי טגריסו שנמצא כבר מספר שנים בסל הבריאות. על פי מחקרים התרופה הזו יכולה לעכב את התפתחות המחלה, להאריך במידה ניכרת את חיי המטופלים בה ולהפחית את הסיכון לתמותה. "הרופאים המליצו לי על הטיפול כי הם העריכו שבמקרה שלי תהיה לו השפעה דרמטית על הגידול".
למרות הסרטן, זו השנה הכי טובה שהייתה לי בחיים
בתחילת הדרך, כשעוד ניסתה לעכל את משמעויות הבשורה, נחשפה גאולה לכתבה בעיתון על צעירה עם סרטן הריאה שסיפרה בין היתר על הסיוע שקיבלה מהעמותה הישראלית לסרטן הריאה. בעקבות הפרסום, היא הצטרפה לקבוצת הפייסבוק "חברים לנשימה" שמיועדת לחולים ובני המשפחה. "בניגוד לתחילת הדרך שהדחקתי ונמנעתי מלהבין את המשמעות של המחלה שלי, דרך העמותה קיבלתי המון מידע וכלים שסייעו לי לקבל ביטחון ושלווה בתקופה המאתגרת".
בעמותה הציעו לגאולה להצטרף למפגשים בזום ולהכיר חולים ומטופלים נוספים שמתמודדים עם המחלה. "דרך העמותה הכרתי חברות מדהימות כמו רייצ'ל שאובחנה עם סרטן ריאה בגיל 31 אחרי ההיריון", מספרת גאולה, "אני זוכרת שדיברנו בטלפון והתחברנו ברמות מדהימות. חלקנו חוויות וטיפים מהניסיון האישי של כל אחת. החברות הזו נתן לנו כוחות להמשיך ולהילחם".
לדבריה, במקום לשקוע בהררים של מידע, נתונים וסטטיסטיקות, היא ביצעה בחירה מודעת להתרחק מהכול ולהתמודד עם הקושי בעזרת חברות והומור. "ניסיתי שתהיה אווירה של צחוק וכיף עם החברות סביב הטיפולים, עד כמה שאפשר לצחוק על הנושא. בדיעבד אני מבינה שזו השנה הכי טובה שהייתה לי בחיים".
"גם אם המחלה תחזור, אדע להתמודד ולנצח אותה שוב"
מאז האבחון חלפו שלוש שנים וגאולה עדין מקבלת את אותו טיפול. "בהתחלה קיבלתי מינון רגיל אבל אז גילו גרורות במוח והגדילו לי את המינון", היא משחזרת, "אחרי שלושה חודשים כבר היה שיפור ועכשיו כבר שנתיים שאני נקייה מסרטן. כמו שזה בא ככה זה הלך".
גאולה מספרת שאחד הדברים שחיזקו אותה בהתמודדות עם המחלה הייתה האמונה והאופטימיות, גם בימים מפחידים וגם לאחר שקיבלה בשורות לא פשוטות מרופאים. "האופטימיות והאמונה היו שם כל הזמן", היא מודה, "הפחדים התווספו בזמן הטיפולים. אני זוכרת לדוגמה שכשעשיתי בדיקות וחיכיתי הרבה זמן לתוצאות, אכלתי סרטים וזה לא היה פשוט להתמודדות. זה לא תמיד קל, אך יותר מכל, מדובר בעניין של החלטה".
"אני ממש מנסה להמשיך בשגרת החיים, להתחזק ולשמור על האמונה. אני יודעת ובטוחה שגם אם המחלה תחזור, אדע להתמודד ולנצח אותה שוב", היא מספרת. האופטימיות של גאולה באה לידי ביטוי גם בשאיפות המקצועיות שלה. כיום היא לומדת סיעוד וחולמת להיות אחות. החלטה לבחור דווקא במקצוע הזה הושפעה לדבריה מהחוויה האישית שלה בטיפולים כשחשפה ליחס של האחיות ולהשפעה הרבה שהייתה להן עליה. כעת היא מסיימת את השנה השנייה ללימודים בבית החולים שערי צדק - המקום בו טופלה - ובעוד כשנתיים היא תהפוך לאחות מוסמכת. "היום אני משוכנעת יותר מתמיד שזה הייעוד שלי", מספרת גאולה.