האם חיסוני שפעת יכולים לעזור במלחמה נגד סרטן?

החוקרים טענו כי הזרקת החיסון גורמת לגידולים הסרטניים להגיב טוב יותר לטיפולים המעוררים את מערכת החיסון של הגוף וגורמים לה לתקוף את הגידול הסרטני. באופן מפתיע החוקרים גם מצאו כי חולי סרטן ריאה שחלו בשפעת, חיו זמן רב יותר מחולים שלא נדבקו בנגיף

מערכת וואלה! בריאות
צילום: דובר משרד הבריאות, אייל בסון, עריכה:שאול אדם

בוודיאו: מה מצב המתחסנים נגד שפעת בישראל?

מחקר חדש, שנערך במרכזים רפואיים שונים בארה"ב, מצא כי הזרקת חיסון שפעת לתוך גידולים סרטניים, משנה את סביבת הגידולים וגורמת להם להגיב טוב לאימונותרפיה שנחשבת לאחד הטיפולים המתקדמים בתחום האונקולוגיה. עוד מצאו החוקרים כי חולי סרטן ריאה שחלו בנגיף השפעת פעם אחת או יותר במהלך מחלתם, חיו זמן רב יותר מאשר חולים שלא נדבקו בנגיף כלל במהלך מחלתם.

עוד בוואלה! NEWS

מחקר פורץ דרך של מכון ויצמן: טיפול נוגד סרטן עשוי לרפא אלצהיימר

לכתבה המלאה

אימונותרפיה היא טיפול המעורר את מערכת החיסון לתקוף את התאים הסרטניים. עם זאת, חולים רבים אינם מגיבים לטיפול אימונותרפי מאחר והגידולים הסרטניים שלהם אינם חדירים לטיפול זה (גידולים "קרים"). על מנת לייצר גידולים "חמים" שמגיבים היטב לאימונותרפיה יש לשנות את המיקרו סביבה של הגידולים כך שתכיל תאי מערכת חיסון מסוג מסויים - תאי T מסוג CD8+, שמגיבים בקלות לטיפול אימונותרפי.

החוקרים, שעבודתם התפרסמה בכתב העת Proceedings of the national academy of sciences of the United States of America, נשענו על העובדה שמערכת החיסון נוטה להגיב היטב נגד אנטיגן זר, ולעומת זאת לייצר תגובה חלשה נגד אנטיגן עצמי, כמו גידול סרטני. זהו מנגנון הישרדות של המערכת החיסונית שנועד למנוע פגיעה אוטואימונית בגוף, אך הוא למעשה מאפשר לגידולים הסרטניים להערים על מערכת החיסון פעמים רבות ולמנוע ממנה לתקוף אותם ולהביא להשמדתם.

השלב הבא של החיסונים? גבר מתחסן נגד שפעת (צילום: shutterstock)

במחקרים קודמים נמצא כי דלקת ריאות שנגרמת מנגיף השפעת מביאה לנדידה של תאי T מסוג CD8+ מהעור אל הריאות, להפחתת התגובה החיסונית על פני העור והגברת הסיכון לחלות בסרטן עור מסוג מלנומה. החוקרים במחקר הנוכחי התבססו על ממצאים אלה, שתלו תאי מלנומה ברקמת ריאה של עכברים. והזריקו להם דרך האף נגיף שפעת פעיל על מנת שיגיע ישירות לריאה. התוצאה הייתה צמצום משמעותי של תאי המלנומה בריאה.

על מנת לקבוע האם לממצאים אלה יש רלוונטיות קלינית, נסקרו נתונים ממאגר רפואי שכלל מעל 30 אלף מטופלי סרטן ריאות. נמצא שבקרב מטופלים שהיו מאושפזים פעם אחת או יותר בשל נגיף השפעת בזמן שהיו חולים גם בסרטן ריאות, הייתה ירידה בתמותה מסרטן או מכל סיבה שהיא. נתון זה תואם את התוצאות שנצפו בעכברים. חשוב לציין שעבור 25 אחוזים מהמטופלים עם אשפוז אחד או יותר בשל נגיף שפעת במהלך התקופה בה נאבקו בסרטן הריאות, נדחה זמן התמותה מסרטן ריאות ב-12 חודשים, וזמן התמותה מכל סיבה שהיא נדחה ב-19 חודשים.

בנוסף, בדקו החוקרים את ההשפעה של חלבון PDL-1 שתפקידו לעכב נקודות בקרת חיסון, ונוכחות גבוהה שלו מאפשרת את הצלחת הטיפול האימונותרפי, על השפעת החיסון נגד שפעת על תאי הסרטן. החוקרים הזריקו לעור העכברים נגיף שפעת לא פעיל, שהגביר את נוכחות תאי T מסוג CD8+ של מערכת החיסון בתוך גידול המלנומה והתוצאה הייתה הקטנה של הגידול והארכת זמן הישרדות העכברים.

שילוב של הזרקת נגיף שפעת לא פעיל עם הזרקת חלבון PDL-1, הביאה להקטנת הגידול של למעלה מ-74 אחוזים, לעומת הזרקה של הנגיף בנפרד או החלבון DPL-1 בנפרד, שהביאו להקטנה של כ-40 אחוזים בלבד של הגידול. החוקרים מציינים כי יש לכך חשיבות קלינית ועל מנת לבדוק זאת, הושתלו בעכברים גידולים של מטופלים אנושיים וכן תאי מערכת דם פריפריאליים שלהם שנשאו תאים של מערכת החיסון. גם הם הראו אותן תוצאות, ומכך הסיקו החוקרים כי יתכן שיהיה ניתן לתרגם את התוצאות לטיפולים בסרטן בבני אדם.

באגודה למלחמה בסרטן הסבירו כי אימונותרפיה היא שיטת טיפול נגד מחלת הסרטן, אשר מסייעת למערכת החיסון של הגוף לזהות ולתקוף תאים סרטניים. באגודה מסרו כי מדובר במחקר פורץ דרך, שיביא בשורה טובה עבור החולים אם ישיג תוצאות אלו גם בבני אדם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully