מחקר פורץ דרך של מכון ויצמן: טיפול נוגד סרטן עשוי לרפא אלצהיימר

טיפול כנגד סרטן מסוג אימונותרפיה – שמשמעותו גיוס מערכת החיסון של הגוף לצורך תקיפת התאים הסרטניים – עשוי להיות אפקטיבי גם לצורך הטיפול באלצהיימר, כך לפי מחקר פורץ דרך שבוצע במכון ויצמן למדע. המחקר, שפורסם השבוע בכתב העת היוקרתי Nature Medicine, הוא פרי עבודת מחקר בת 20 שנה שביצע צוות חוקרים, שבראשו עומדת הפרופסור לנוירו-אימונולוגיה מיכל שוורץ. זוהי הפעם הראשונה שבה מדענים קושרים בין מנגנוני התגובה החיסונית, המאפיינים את מחלת הסרטן, לבין אלה של אלצהיימר.

במחקרם, המדענים ניתצו את התפישה הרווחת עד כה בנוגע לאלצהיימר, והיא כי מדובר במחלה הנגרמת בגלל תאי מערכת החיסון שפלשו למוח (חצו את המחסום דם-מוח ההרמטי) ויצרו בו דלקת סטרילית. למרות הנחה זו, מדענים גם נוכחו שאף מחלה ניוונית של המוח, לרבות אלצהיימר, לא רופאה על ידי תרופות נוגדות דלקת, המדכאות את מערכת החיסון. כבר לפני שני עשורים – מספרת פרופ' שוורץ – גילה צוותה כי תאי מערכת החיסון אינם יוצרים דלקת במוח, כי אם נחוצים לצורך ריפויו ממחלות ניווניות. עם זאת, הם נוכחו כי במקרים של מחלות מוח מסוימות, התאים אינם נמצאים שם בכמות מספקת ותהו מדוע.

לפני כעשור השיגו המדענים פריצת דרך נוספת, כשגילו שתאי החיסון נחוצים גם עבור תפקודו של המוח הבריא, ובהמשך גילו היכן ממוקמים בדיוק תאי החיסון החיוניים למוח – לא במוח עצמו, אלא בנוזל המצוי ברקמה, המחברת בין גבולות המוח. "הרקמה מאפשרת כניסת תאים של מערכת החיסון למוח, בהתאם לצורך", מסבירה שוורץ. "אמרנו לעצמנו – 'אולי זה הממשק המאפשר דיאלוג בין מערכת החיסון לבין המוח; אולי דרכו נכנסים תאי החיסון למוח כאשר הוא זקוק להם'".

בשלב זה, יצאו המדענים לחקור את הקשר שבין תפקוד הממשק הזה לבין אלצהיימר – מחלה שבמסגרתה מצטבר "פלאק עמילואידי" במוחם של אנשים. הפלאק הוא חלבון הסותם את המרווחים במוחם של החולים וגורם לפגיעה בתאי העצב. "הבנו שבמוח החולה, נכנסים תאים של מערכת החיסון בכדי לנקות את חומרי הפסולת שמצטברים בו, כלומר את אותו הפלאק. תאים אלה עוברים דרך הממשק, אך לא בכמות מספקת", מסבירה שוורץ. "בחתכים של מוחות אנושיים של אנשים שסבלו מאלצהיימר, ראינו שאכן חסר החלבון שמתפקידו לגרום לממשק לפעול; כלומר – מערכת החיסון נמצאת בריסון-יתר".

פריצת הדרך הגיעה לאחר שזוהה כי מנגנון זה של ריסון-יתר, מאפיין גם את מחלת הסרטן. "כלומר, הסרטן לא מאפשר לתאי מערכת החיסון לתקוף אותו", מסבירה שוורץ. "ניחשתי שקיים דמיון בין המנגנונים החיסוניים. זה היה ניחוש מושכל, שאכן התברר כנכון". טיפול האימונותרפיה הוא נוגדן שנועד לפי שוורץ "לנטרל את הרסן של מערכת החיסון" ובדרך זו מאפשר לתאי המערכת לתקוף ולחסל את הגידול.

בניסויים שבוצעו במעבדה המדענים נתנו לעכברים עם אלצהיימר ("הם הונדסו גנטית לפתח אלצהיימר שקיים בבני אדם") את הטיפול האימונותרפי. האם ראו כי הממשק במוח, שדרכו עוברים תאי מערכת החיסון, החל לפעול באופן מיטיבי. "התאים נכנסים למוח, ו'מנקים' את הפלאק העמילואידי", אומרת שוורץ. "התוצאה היתה שהעכברים חזרו לפעילות קוגניטיבית מלאה. כעת, כמובן, יש לבחון את התרופה גם בניסויים קליניים בבני אדם. מאחר שמדובר בתרופה שאושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), שלב הפיתוח לאלצהיימר עשוי להיות קצר יחסית".

על-פי שוורץ, "הגילוי הוא פרי מחקר של 20 שנה ולכן הוא מאוד מרגש. הוא שובר קונספציה שהיתה שגורה מזה שנים בנוגע לאלצהיימר, שיש לטפל בה על ידי דיכוי מערכת החיסון. אנחנו אומרים להפך: יש לחזק את מערכת החיסון. זה גם אומר שכל הרופאים שנתנו למטופליהם תרופות נוגדות דלקת לטיפול באלצהיימר, צריכים לשקול מחדש". אם אכן הניסויים הקליניים יצליחו גם בבני אדם, הרי שאנשים שלקו באלצהיימר יוכלו להשתקם מהמחלה – תלוי בחומרת הפגיעה. "יש סיכוי שנראה חזרה תפקודית חלקית או מלאה, בהתאם לחומרת המחלה", אומרת שוורץ. "זה נשמע פלאי, אך ימים יגידו אם נצליח לתרגם את ההצלחה בעכברים לבני אדם. אני אופטימית, מכיוון שהרבה ממה שאנחנו יודעים על מערכת החיסון בבני אדם, קיים גם בעכברים. זהו לא טיפול שמכוון ישירות למוח, אלא מכוון למערכת החיסון".

בשורה נוספת הנובעת מהגילוי, היא כי השימוש באימונותרפיה עשוי להיות יעיל גם במקרים של מחלות מוח ניווניות נוספות, כמו דמנציה ופרקינסון.