מחלת הפרקינסון, ממנה נפטר הערב (מוצאי שבת) השחקן יעקב כהן, פוגעת ביותר מ-10 מיליון אנשים ברחבי העולם, ומאופיינת בניוון הדרגתי של תאי מוח המפרישים דופמין, מה שגורם ללקויות חמורות בתנועה ולבסוף למוות. מעבר לקשיי התנועה והרעידות שמזוהים עם המחלה, פרקינסון גורם גם לירידה קוגניטיבית. ד"ר תמרה שיינר, רופאה בכירה במחלקה לנירולוגיה קוגניטיבית באיכילוב, התארחה בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר מדוע זה קורה - ואיך חיים עם המחלה.
"פרקינסון זו מחלה נוירולוגית יחסית נפוצה, היא עולה בשכיחות שלה עם הגיל, והסטטיסטיקה אומרת שאחוז אחד מהאנשים מעל גיל 60 יחלו בפרקינסון", הסבירה ד"ר שיינר. בדרך כלל כשחושבים על פרקינסון חושבים על רעד ועל איטיות בהליכה, אבל יש למחלה מאפיינים נוספים כמו הפרעה בשיווי משקל שיכולה להתבטא גם בנפילות. כמו כן, "יש אנשים שסובלים מפרקינסון שאין להם בכלל רעד", הבהירה ד"ר שיינר.
יש דרך למנוע פרקינסון?
מחלת הפרקינסון מתפתחת מאוד לאט. "התהליך שפוגע בתאים שמייצרים את הדופמין, מתחיל להתרחש בין 10 ל-20 שנים לפני שרואים תסמינים", הסבירה ד"ר שיינר. לכן, בעולם הרפואה מנסים לעבוד על זיהוי מוקדם, כדי לנסות למנוע את המחלה ולא ורק לטפל בה. "אנחנו עדיין לא שם", אמרה ד"ר שיינר, אבל הבהירה שיש דברים שאפשר לעשות כדי להוריד את הסיכוי להופעת המחלה.
"יש דברים שאפשר לעשות ביומיום כדי להוריד את הסיכון לכל המחלות הניווניות שפוגעות במוח. וזה כולל: פעילות גופנית, בעיקר פעילות אירובית, תזונה מאוזנת, תמיד מומלץ על התזונה הים תיכונית ובנוסף אליה גם דגים שומניים, ובנוסף להיות פעיל - קוגניטיבית וחברתית. אם אתה עובד, להמשיך לעבוד, ואם פרשת - לשמור על קשרים חברתיים". הדברים האלה בהחלט יכולים לדחות את המחלה.
מי נמצא בסיכון לחלות בפרקינסון? "אנחנו מכירים מספר גנים שמעלים את הסיכון לחלות בפרקינסון, ויש 2 גנים שנפוצים אצל יהודים אשכנזים, שאנחנו חוקרים כדי להבין את הקשר", אמרה ד"ר שיינר, "בן אדם שיש לו קרוב משפחה שחולה בפרקינסון, ואין לו את הגנים האלה, אז יש פי 2 שכיחות לחלות, אז זו קצת עלייה בשכיחות, אבל יש יותר סיכוי שהם לא יפתחו את המחלה".
האם ירידה קוגניטיבית היא סימן לפרקינסון?
ירידה קוגניטיבית היא דבר שנפוץ עם הגיל, אבל יש דברים שהם סבירים, ואחרים שמעלים סיבה לדאגה. "דברים שהם יוצאי דופן לגיל. לדוגמא, להרבה אנשים קשה לזכור שמות של אנשים שהם פוגשים, וזה נחשב בתחום הנורמה, אבל תקלות בבית כמו לשכוח לנעול את הדלת כמה פעמים, או לשכוח סיר על הגז יותר מפעם פעמיים - זה מעלה את החשד לירידה קוגניטיבית". הירידה הזו יכולה להיות סימן לכמה מחלות, בהן אלצהיימר, אבל לפעמים היא קשורה דווקא לפרקינסון.
בפרקינסון ירידה קוגניטיבית נפוצה יחסית, אבל זה בדרך כלל קורה אחרי הרבה זמן של המחלה, למעלה מ-10 שנים, והירידה פחות באה לידי בזיכרון, אלא יותר בתפקודים אחרים, "כמו היכולת לתכנן קדימה". חשוב לזהות את הירידה הקוגניטיבית, שכן הטיפול יכול מאוד להקל על החולה. "לדוגמא פעילות גופנית ופעילות חברתית מאוד חשובים גם לאנשים שכבר פיתחו ירידה קוגניטיבית, כי זה יכול להאט או למנוע ירידה נוספת", אמרה ד"ר שיינר. גם מרפאים בעיסוק יכולים מאוד לעזור, וגם טיפול של קלינאי תקשורת. וכמובן, יש תרופות שעוזרות. רוב התרופות לפרקינסון מטפלות בירידה המוטורית, אבל יש גם תרופות שמקלות על הירידה הקוגניטיבית.
פרקינסון היא מחלה שאמנם אין לה תרופה, אבל "יש אנשים שחיים עשרות שנים עם פרקינסון. כל בן אדם הוא שונה, ויש אנשים שהמחלה שלהם מתקדמת מאוד לאט", אמרה ד"ר שיינר, ושבה והדגישה כמה חשוב להישאר פעיל חברתית וגופנית כדי לשפר את איכות החיים לצד המחלה. "אפשר לייצב, ואפשר לעזור, ואפשר לטפל", אמרה.