סקר קבע: כולנו אוכלים אוכל מהרצפה אם הוא מספיק חשוב לנו - אבל האם זה מסוכן?

סקר בריטי מצא ששישה מתוך עשרה אנשים יסכימו לאכול אוכל שנפל על הרצפה ואנחנו די מזועזעים מהממצאים האלה. Tile Warehouse סקר את הציבור בבריטניה כדי לקבוע מי מציית לחוק חמש השניות, שלהזכירכם קובע שמותר לאכול אוכל מהרצפה כל עוד לא חלפו יותר מ-5 שניות מאז שהוא נפל לשם. גם הקביעה הזאת עומדת בשנים האחרות בספק.

תוצאות הסקר גילו כי האיום הזיהומי אינו מונע מהבריטים לאכול מזון שנפל לרצפה, כאשר כמעט שישה מתוך עשרה (59%) הודו שהם יאכלו מזון שנגע ברצפה, כשמן הסתם אין שום דבר שמבטיח לנו שגם הסרבנים יצליחו לעמוד בפיתוי. מבין אלה שהסכימו, אחד מכל שישה (16%) הודה שהוא מסוגל לאכול אוכל שנפל לרצפה רק אם הוא עומד בכלליו הנוקשים של "חוק חמש השניות". קצת יותר מאחוז אחד טען שיאכל אוכל שנותר על הרצפה עד דקה אחת. מזעזע מזאת, אחד מכל 20 אנשים (5%) טען שיאכל מהאוכל לא משנה כמה זמן הוא נותר לנו שם על הרצפה. כן, התוצאות בהחלט קשות לעיכול.

המחקר מצא שנשים (56%) היו בסבירות נמוכה יותר לאכול אוכל מהרצפה מאשר גברים (61%). נראה גם שהפער בין הדורות מתרחב כשזה נוגע לחוק חמש השניות, כאשר בני דור המילניום (בני 24-42) הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר ליהנות ללא חשש ממזון שנותר על הרצפה זמן רב יותר. בני הדור הזה סיפקו ממוצע של שבע שניות כמשך הזמן שיסכימו להשאיר את האוכל שלהם על הרצפה לפני שינגסו ממנו בהנאה.

ודאי תופתעו לשמוע שבוצעו לא מעט מחקרים שעסקו בשאלה האם מותר לאכול מזון מהרצפה אם הוא נפל עליה לזמן קצר בלבד. מחקר שפורסם ב-2015 ובדק האם יש אמת באמונה העממית, לפיה זה בריא לאכול מזון מהרצפה כל עוד לא חלפו יותר מ-5 שניות מאז שהוא נפל לשם, מצא שזה בלוף גמור. אולם, מחקר שבוצע שנתיים לאחר מכן טען שהחוק אמיתי לגמרי - אך לא שלל לגמרי את ממצאי המחקר הקודם.

פרופסור אנתוני הילטון, מומחה חיידקים מאוניברסיטת אסטון אמר בנושא: "אז נכון, לאכול מזון שנמצא על הרצפה כמה רגעים לא יכול להיות לגמרי ללא סיכון. ברור שמזון המכוסה באבק לא ראוי למאכל, אבל כל עוד הזיהום לא נראה לעין, המחקר מראה שלא סביר שהמזון ספג חיידקים מזיקים מכמה שניות בלבד על רצפה מקורה. המחקר מראה כי יש כמה גורמים שמשפיעים על כמות החיידקים שמצטברים על מזון שנלקח מהרצפה: אופיו של המשטח, סוג המזון שנפל עליו וכן - גם משך הזמן בו המזון נמצא על הרצפה".

לעומת מחקרים קודמים בנושא, פרופסור אנתוני הילטון מצא שהזמן הוא נתון חשוב בכל הקשור לצבירת חיידקים, אם כי הוא מאשש מחקרים קודמים שציינו שסכנה של ממש לא קיימת מאכילת מזון מהרצפה, גם אם דבקו אליו חיידקים - ושהסיכוי לחטוף קלקול קיבה נמוך עד אפסי. הוא גם מחזק מחקרים קודמים שמצאו כי שטיחים, באופן מפתיע, בטוחים יותר ממרצפות ופרקטים, בהם מצטברים יותר חיידקים מבשטיחים.

לעומת זאת, יעל גרופר ממכון דווידסון הסבירה שכדי לבדוק אם יש אמת בחוק חמש השניות בדקו חוקרים מאוניברסיטת ראטגרס בניו־ג'רזי את כמות החיידקים שעוברת לארבעה סוגי מאכלים (אבטיח, לחם, לחם מרוח בחמאה וסוכריות גומי) שנזרקו על ארבעה סוגי משטחים (נירוסטה, קרמיקה, עץ ושטיח). החוקרים פיזרו חיידקים על המשטחים ומדדו כמה מהם עברו למזון ששהה על המשטח למשך שנייה אחת, 5 שניות, 30 שניות ו־300 שניות. התוצאות הראו בבירור שחיידקים עוברים לכל סוגי המאכלים בלי קשר לסוג המשטח עליו נזרקו או למשך הזמן שהם שהו עליו.

עוד נמצא שככל שהמזון בא במגע ממושך יותר עם המשטח, כמות החיידקים עליו הייתה גדולה יותר. עם זאת, מתברר שהרכב המזון והמשטח שעליו הוא נופל חשובים לא פחות. שיעור החיידקים על האבטיח היה הגבוה ביותר ואילו על סוכריות הגומי נמדדה הכמות הכי נמוכה. הסיבה לכך היא המים שבמזון: ככל שהאוכל רטוב יותר קל יותר לחיידקים לעבור אליו. במה שנוגע לסוג המשטח התקבלה תוצאה מפתיעה למדי: מזונות שנפלו על שטיח צברו פחות חיידקים לעומת משטחי הקרמיקה והנירוסטה, אולי כי שטח המגע היה קטן יותר.

אז מזון שנופל על הרצפה, אפילו למאית שנייה, יצבור עליו חיידקים. אך האם זה אומר שבהכרח נחלה אם נאכל אותו? התשובה לא חד משמעית, כיוון שזה תלוי בסוג החיידק והריכוז שלו, סוג המזון, סוג המשטח, וכמובן משך הזמן שבו האוכל נמצא במגע עם המשטח.

השורה התחתונה שלה: השתגעתם? אל תאכלו מהרצפה!