אחת מכל שלוש נשים עלולה לסבול מאירועים של דימום וסתי כבד במהלך חייה. דימום וסתי כבד מוגדר כדימום שנמשך שבוע או יותר, בו אישה מאבדת כמות גדולה של דם במהלך וסת אחת. מצב זה מאופיין בצורך להחליף תחבושות וטמפונים מדי שעתיים או פחות, ולעיתים מלווה גם ביציאה של קרישי דם.
הגורמים לדימום וסתי מוגבר מגוונים ומשתנים עם גיל האשה. בגיל הנעורים הסיבות השכיחות לדימום וסתי כבד כוללות מחזורים ללא ביוץ, הפרעות בקרישת הדם או תת פעילות של בלוטת התריס. בנשים בגיל הפריון הגורמים השכיחים הם מיומות (שרירנים) או פוליפים תוך רחמיים. לקראת גיל המעבר, המנופאוזה, סיבה שכיחה לדימום וסתי כבד היא אי סדירות הורמונלית.
עוד בוואלה!
דימום וסתי מוגבר מתאפיין פעמים רבות בתחושת עייפות, בחיוורון, בנשירת שיער וציפורניים שבירות, בקושי לבצע פעילויות יומיומיות המצריכות מאמץ, בקושי לשמור על שגרת פעילות גופנית או חברתית ולעיתים אף מקשה על שהייה ממושכת מחוץ לבית.
העייפות והקושי לשמור על שגרת הפעילות התקינה נובעים מכך שבשל איבוד הדם, יש ירידה במספר תאי הדם האדומים, מצב המכונה אנמיה. תאי הדם האדומים מכילים המוגלובין, שהוא חלבון הנושא בעזרת ברזל את החמצן המובל באמצעות הדם לרקמות הגוף השונות, כדי לספק את צרכיהן האנרגטיים. כאשר נוצר מחסור בתאי דם אדומים, מובל פחות חמצן ומורגשת עייפות קשה, סחרחורת, קשיים בריכוז ואף קוצר נשימה.
מצב כזה של דימום וסתי כבד דורש הערכה רפואית יסודית, כדי למצוא את הגורם לדימום - ולטפל בו, ולפעמים גם כדי לקבל תוספת של תכשירי ברזל על מנת למלא את המאגרים הריקים. בדיקת דם פשוטה תאפשר לך לדעת אם את סובלת מחוסר ברזל ואנמיה. תזונה בריאה ומאוזנת יכולה לעזור לך לשמור על מאגרי הברזל ברמה תקינה.
פרופ רונית מכטינגר מומחית לפוריות, גניקולוגיה ומיילדות