רופא מסביר: כך תזהו אנמיה מחוסר ברזל אצל ילדים

לרוב, אנחנו לא מקשרים באופן טבעי בין אנמיה לבין תינוקות או ילדים - ולכן מפתיע לגלות שאנמיה שכיחה גם בגיל צעיר, לרוב על רקע מחסור בברזל. ההערכה היא כי 25 אחוזים מהילדים בגילאי 1-5 שנים במדינות המפותחות יסבלו מחוסר ברזל. לאנמיה השלכות רבות על התפתחות ילדים לטווח הקצר ואף לטווח הרחוק ולכן חשוב מאוד להכיר את התסמינים, לזהות מחסור בברזל או אנמיה ולהבין מה הן האפשרויות לטיפול בה.

הברזל הוא אחד המינרלים החשובים הנמצאים בגוף האדם. הוא אחראי על תהליכים הקשורים בקוגניציה ובהתפתחות המוח, משפיע על הפקת האנרגיה בגוף, מסייע להתפתחות מערכת עצבים המרכזית ועוד. לצד זה הוא גם אחד המרכיבים החשובים ביותר בייצור ההמוגלובין - מהחומרים ה'מסיעים' את החמצן דרך הדם אל רקמות הגוף השונות.

לכן, לחוסר בברזל השפעות רבות. ראשית, הוא יכול כמובן לגרום לאנמיה - בשל המחסור בהמוגלובין; שנית, הוא יכול לגרום לעיכוב בהתפתחות הקוגניטיבית, שתשפיע על הילד גם בהמשך ועשויה להשפיע עליו גם כשיתבגר, ועלולה להגביר את הסיכוי לפתח הפרעות קשב וריכוז וקשיי למידה שונים הקשורים ביכולתו להתמקד ולשמור על ערנות בלמידה.

בדומה לאנמיה אצל מבוגרים, אנמיה בקרב ילדים מלווה לעיתים בחיוורון, בעייפות, בחוסר תיאבון, בעצבנות או באי שקט. תופעה נוספת, לא שכיחה מאוד, מוגדרת כתסמונת PICA או פיקה, שבמסגרתה הילד נוטה לאכול קרח, חול או גיר. במקרים כאלו, החשד לאנמיה עולה.

חשוב להבין שהעובר מתפתח כשבגופו כמויות מספיקות של ברזל - כמויות שאותן הוא מקבל מהאֵם (ולכן חשוב שזו תצרוך ברזל בעצמה, כדי שלא תסבול מחוסרים). בשל כך, כאשר הוא נולד נמצאים בגופו די מאגרים של ברזל, וכך גם של המוגלובין. בסביבות גיל ארבעה חודשים מאגרי הברזל המולדים מתדלדלים ורמת ההמוגלובין יורדת: זהו תהליך טבעי שבמסגרתו 'מפנה' ההמוגלובין העוברי את מקומו להמוגלובין ה'רגיל'.

בשל כך, צריכת ברזל מוגברת בקרב תינוקות אינה נדרשת עד גיל ארבעה חודשים (למעט מקרים חריגים). מגיל ארבעה חודשים, אז מאגרי הברזל בגוף מתחילים להידלדל, צריכת הברזל היומית הנדרשת עומדת על 7.5 מ"ג ברזל ביום - כך עד לגיל חצי שנה. מגיל חצי שנה, צריכת הברזל היומית הנדרשת מזנקת פי שניים, ל-15 מ"ג. נציין כי פגים שנולדו לפני השבוע ה־37 זקוקים למנות גדולות יותר של ברזל, ומגיל צעיר יותר.

בהתאם להמלצת משרד הבריאות, יש לתת לכל תינוק מגיל ארבעה חודשים ועד גיל שנה וחצי, תוספת של תרופה המכילה ברזל על מנת לוודא שלא יחסר לגופו מהמינרל החיוני.

כך או כך, חשוב מאוד לבצע ניטור ומעקב, סביב גיל תשעה חודשים, אחר רמת ההמוגלובין (המרמז על רמת הברזל) בגופו של התינוק. ישנם מקרים שבהם רמת הברזל בגופו תהיה נמוכה כבר בסמוך ללידה, מסיבות כאלו ואחרות, ותקופות שבהם רמת הברזל תצנח - או תהיה גבוהה יחסית. מעקב יאפשר להורים ולצוות הרפואי לדעת תמיד מהי רמת הברזל בגופו של הפעוט.

בנוסף למתן תוסף ברזל בהתאם להמלצות משרד הבריאות, גם תזונה עשירה בברזל, תסייע בשמירה על רמות ברזל תקינות. מומלץ לשלב בתזונת התינוק ירקות ופירות עשירים בברזל, בשר אדום והודו, קטניות ודגנים, במרקם התואם את גילו ואת השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא.

• בשר עוף ובקר, דגים וביצים
• ירקות ירוקים - תרד, קולורבי ועוד
• קטניות - חומוס, שעועית, עדשים
• אצות - ספירולינה לדוגמה
• קינואה
• טחינה
• קוואקר
• סלק

מומלץ להתייעץ עם תזונאית או רופא ילדים במידה ויש חשש שהתזונה שהתינוק מקבל אינה מאוזנת מספיק.