סובלים מאכילה רגשית? הדבר הזה רק מגביר את התיאבון

מוצאים את עצמכם כל פעם מחדש מתחילים דיאטה ואחרי זמן קצר נופלים לאכילה לא נשלטת? הבעיה לא אצלכם, דיאטה היא פשוט לא הפתרון. מה הסיבות לכך, ומה כן אפשר לעשות?

טלי נחום
06/05/2022

הנה זה שוב קורה. אתם מוצאים את עצמכם מול המקרר באכילה לא נשלטת, מתקשים לעצור ולא מבינים איך הגעתם למצב הזה שוב. אחרי סבב של ייסורי מצפון וכעס עצמי, אתם אוספים את עצמכם ומנסים "לחזור למוטב". מתחילים שוב את התפריט, מארגנים ארוחות, אבל אחרי זמן קצר - שוב נופלים לזה. והלופ ממשיך.

היום מציינים בעולם "יום ללא דיאטה", וזהו בדיוק ההזדמנות להביון למה דיאטה היא לא הפתרון לאכילה רגשית, איך דיאטות רק מגבירות אכילה בלתי נשלטת, ומה בכל זאת הפתרון.

עוד בוואלה!

מופתעים? דיאטת צום לסירוגין לא יעילה יותר מספירת קלוריות

לכתבה המלאה

1. אסור או מותר?

דיאטה בדרך כלל כוללת סט של כללים, ובתוכם מזונות שמותר לאכול וכאלה שאסור. גם אם הדיאטה כוללת "צ'יט מיל" או ארוחת "פינוק" שבמסגרתה אפשר לאכול מה שרוצים, עדיין המסר הוא שבשאר הזמן אסור.

מה הבעיה בזה? האיסור לגבי מזונות מסוימים נותן תחושה של עונש, וגם באמת מבאס, ומכאן עולה צורך לפצות את עצמי. לרוב האנשים יהיה קשה להחזיק מסגרת כזו לאורך זמן (ובצדק), ולכן בשלב מסוים הם ישברו את הדיאטה (ולא פעם זה ילווה בייסורי מצפון).

אסור או מותר? שוקולד מריר(צילום: ShutterStock)

בפעמים שבהן נחליט שכן "מותר" לנו, למשל באירועים, בסופי שבוע ועוד - במקרים רבים נחווה קושי לעצור. יש מחשבה, אגב לרוב לא ממש מודעת, שעכשיו מותר ואחר כך אסור. ולכן צריך לנצל את ההזדמנות. במצב הזה האכילה יכולה להיות מאוד מהירה, בחוויה של חוסר שליטה ולפעמים אף בסתר. החוויה הזו עלול לגרום לנו לחשוב על עצמנו דברים שגויים, למשל שאנחנו חלשי אופי וחסרי כוח רצון, ושכנראה שבאמת אנחנו לא יכולים לעמוד בפני פיתויים. כל אלו רק מגבירים את הצורך לקטלג את המזונות כאסורים, או אויבים שלא כדאי להכניס הביתה - כי הדיאטה לימדה אותנו שאין לנו יכולת לעמוד בפניהם.

מה הפתרון? לעומת זאת, כשהכול מותר, השליטה והבחירה חוזרת אלינו. אנחנו יכולים לבחור אם לאכול מזון מסוים ברגע נתון, או לבחור שלא - בידיעה שנוכל לאכול ממנו כשנרצה. הרבה אנשים חוששים שבמצב כזה הם רק יאכלו גלידה ושוקולד כל היום. אבל כמו שאפרט בהמשך, כשיוצאים מחשיבת הדיאטה, מבינים שהבחירה מה לאכול מתייחסת לא רק לחשקים, אלא גם לצרכים של עצמי ושל הגוף.

2. בלבול בתחושות הרעב והשובע

בדיאטה האכילה היא הרבה פעמים לפי תפריט, או בהתאם למכסה של קלוריות או נקודות. אלא שאלו לא בהכרח תואמים לצרכים של הגוף, ולתחושות הרעב והשובע. אם התנסיתם בדיאטה בעבר, יכול להיות שמצאתם את עצמכם שותים קפה כדי "לסתום" את הרעב, או מנסים למשוך עד הארוחה הבאה. בדיאטה יש גם הרבה פעמים מסר שצריך לאכול ארוחות קטנות כדי להימנע מרעב, כשבעצם רעב הוא תחושה פיזיולוגית נורמלית וחשובה.

שותים קפה כדי ל"סתום" את הרעב? פשוט תקשיבו לרעב של הגוף. קפה קר(צילום: ShutterStock)

מה הבעיה בזה? לגוף שלנו יש מנגנון טבעי שתפקידו לווסת את הכמויות שאנחנו אוכלים ולהתאים אותן לצרכי הגוף, והוא מתקשר את זה איתנו באמצעות תחושות רעב ושובע. כשאנחנו מאבדים את הקשב לתחושות האלו, אנחנו לא בקשר עם הגוף, ומתקשים לאכול בכמות שהגוף באמת צריך. בתוך דיאטה, אנחנו עלולים להגיע למצב שאנחנו רעבים ולא מודעים לכך. הגוף מנסה לומר לנו לאכול, ואילו אנחנו מנסים להיצמד לתפריט ומתעלמים. בסופו של דבר, המצב הזה עלול להסתיים בזה שהגוף "יתפוס פיקוד", ונמצא את עצמנו בהתקף אכילה או בחוויה של איבוד שליטה אל מול האוכל.

בנוסף, אם למדנו בדיאטה שצריך להיזהר מרעב, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו אוכלים לעתים קרובות, או בכמות גדולה יותר, כדי להימנע מהרעב. גם במצב הזה אנחנו אוכלים יותר ממה שהגוף צריך.

מה הפתרון? כשלומדים לאכול בקשיבות לתחושות הרעב והשובע, לא צריכים תפריט כדי לדעת מתי וכמה לאכול. לומדים לזהות את הרעב הנוח והברור, לא לחשוש ממנו, ולהתחיל בו את רוב הארוחות. גם מבחינת שובע - מסיימים ארוחה כששבענו באמת ויש לנו שקט מאוכל לכמה שעות, ומצד שני גם לא במצב של פיצוץ שמכביד עלינו (וכמובן לא תורם לירידה במשקל).

3. מלחמה מול הגוף

בדיאטה יש הרבה פעמים תחושה שיוצאים במלחמה כנגד הגוף. יש איזה מסר שצריך לשנות ולתקן את הגוף, שמשהו בו פגום. אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לגייס את כל כוח הרצון שבנו, כדי "לנצח את הרעב", לשלוט בדחפים ועוד.

מה הבעיה בזה? הגוף שלנו הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו, וגם אם יש בו דברים שאנחנו לא אוהבים - בסופו של דבר הוא איתנו לכל החיים. כשאנחנו יוצאים במלחמה כנגד הגוף, אנחנו בעצם במלחמה מול עצמנו - וזה מתיש, ופוגע באיכות החיים.

מה הפתרון? לחיות אורח חיים בריא מתוך מקום של כבוד ודאגה לגוף. להוקיר את הגוף על כל מה שהוא מאפשר לנו (ותחשבו כמה דברים פשוטים ויומיומיים מתאפשרים לנו בזכותו. אפילו לקרוא את הכתבה הזו עכשיו). מהמקום הזה, לראות את הגוף כשותף מלא לדרך, לקבל ולאהוב אותו גם אם יש בו חלקים שפחות אוהבים. זה אומר למשל לאכול נכון כדי להזין את הגוף, ולהיות בתנועה כדי לדאוג לצרכיו. במקום הזה אפשר לסמוך על הגוף ועל האיתותים שלו (ראי ערך הסעיף הקודם של רעב ושובע), ולדעת שהגוף יסמוך עלי בחזרה.

טלי נחום היא תזונאית קלינית, מטפלת באכילה רגשית ובתסמונת השחלות הפוליציסטיות, ומרצה בנושאי תזונה ואורח חיים בריא. בעלת סדרת הסרטונים "איך אוכלים את זה" להתמודדות עם אכילה רגשית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully