הלילה עוברים לשעון קיץ. כך זה ישפיע על הגוף שלכם

בכל שנה, בסוף השבוע האחרון של חודש מרץ, מגיע יום חמישי בלילה ואנחנו עוברים בבת אחת לשעון קיץ. במעבר הזה אנחנו אמנם ישנים שעה פחות, אך מרוויחים עוד שעת אור בערב. בניגוד למעבר לשעון החורף שמלווה בתחושת דיכאון, המעבר האביבי מייצר דווקא תחושות טובות יותר של אופטימיות.

אך מעבר כזה, כמו כל מעבר ושינוי בחיים, לא תמיד "עובר חלק" ומצריך תקופת הסתגלות. כיצד אפשר להקל על המעבר? בעיקר בעזרת הבנה עמוקה יותר של השעון הביולוגי שלנו והריתמוסים (קְצַבִים) שמאפיינים את גוף האדם.

לכל אדם יש שעון ביולוגי המשמש כמנגנון מווסת ומתזמן של חלק משמעותי מהתפקוד של הגוף לאורך היממה, דרך קביעת הקצב של תהליכי הפרשת הורמונים המשפיעים על תהליכים ביוכימיים, פיזיולוגיים ונפשיים. השעון הביולוגי חופף את המחזוריות של היממה, ומושפע מהשינויים בין האור לחושך. ככל שהמחזור של השעון הביולוגי תואם ליממה - כך התפקוד שלנו טוב יותר.

האדם המערבי הרבה פעמים מנותק מהטבע. הוא חי בחדרים סגורים וממוזגים ולא ממש מחובר לעונות השנה ושעות האור ביממה. למרות זאת, הריתמוסים הפנימיים של השעון הביולוגי מסונכרנים עם היום והלילה - חושך ואור - והגוף יפריש מלטונין (הורמון המעודד שינה) כשהחושך יגיע, והפרשה זו תתעצם בהמשך כדי לאפשר שינה טובה ועמוקה יותר. השעון הביולוגי הפנימי שלנו הוא מנגנון מורכב מאוד שמסנכרן המון פעילויות שקורות בגוף בו זמנית בלי שנרגיש כמו: הפרשת הורמונים, ויסות לחץ דם, שינויים בקצב הלב ועוד.

אורח החיים הנוכחי המתבסס על תאורה מלאכותית וחיים בחללים סגורים ברוב שעות היממה, עלול לשבש את פעולתו של השעון הביולוגי. וכשזה קורה, אנחנו עלולים לראות עלייה משמעותית בסיכון לתאונות, להתפרצות של מחלות, עלייה בסיכון להיפראקטיביות, שיבוש בשעות השינה ואף שינויים בהתנהגות כמו נטייה לכעסים והתפרצויות זעם.

הדרך הטובה ביותר להגיע לאיזון ולמנוע מחלות הוא לאמץ אורח חיים בריא. אחד המרכיבים של אורח החיים הזה הוא אימוץ ריתמוס של יום ולילה, שינה טובה בלילה וערות ביום. מומלץ לוודא שבחדר השינה לא מותקנת תאורת לד שמתעתעת בעין האנושית, גורמת להזדקנות מוקדמת של הרשתית ומעכבת את הפרשת הורמון השינה. כדאי להימנע גם ממסכים למיניהם בשעה-שעתיים שלפני השינה ולהקפיד על שעות שינה מספקות בהתאם לגיל שלכם ולמצבכם הבריאותי.

שעות השינה המומלצות:

• לתינוקות וילדים עד גיל 5 מומלץ על 11 שעות שינה בלילה וכשעה וחצי במהלך היום

• לילדים בגיל 11-5 מומלצות 11-10 שעות שינה

• לילדים בגיל 14-12 מומלץ על 10-9 שעות שינה

• למתבגרים בגיל: 18-14 מומלץ לישון בין 8.5 ל-9.5 שעות

• למבוגרים מומלץ לישון בין 7 ל-9 שעות

לאנשים שעובדים בלילה וישנים ביום מומלץ לפנות לטיפול כדי לעזור לגוף להתמודד עם הסטרס הנלווה לפגיעה משמעותית כל כך בריתמוס הטבעי. כיום ישנו מגוון גדול מאוד של טיפולים מעולם הרפואה המשלימה שיכולים לסייע בכך: טיפולי מגע (עיסוי, רפלקסולוגיה שיאצו וכדומה), דיקור סיני, נטורופתיה ביופידבק ועוד - התפקיד של כל אלה הוא להקל בכל הקשור להירגעות ולסייע בכניסה טובה יותר לשינה.

אין פעולה אחת שתוכל לסייע בכך, כיוון שלא מדובר בשינוי תודעתי אלא במנגנונים פנימיים ובלתי נשלטים. מה כן עושים? מבצעים פעולות שידמו חושך מוקדם יותר ויצירת סביבת שינה רגועה ומזמינה יותר.

ניקח לדוגמה ילד עד גיל 5 שצריך לישון כ-11 שעות לפחות. אם הגיעה שעת השינה מבחינתכם ההורים אך השמש עדיין זורחת, ניתן לייצר בבית אווירת שינה: החשיכו את הבית, כבו את המסכים המרצדים, יצרו אווירה רגועה, הגישו את ארוחת הערב בשעה מוקדמת יותר, והקפידו עם הקטנים על טקס השינה המוכר להם בכל ערב.

לילדים שמתקשים יותר מאחרים, אנחנו גם כן ממליצים לפנות לטיפולים משלימים שמטרתם העיקרית תהיה יצירת הרגעה פנימית אצל הילדים, וטיפולי מגע יהיו בדרך כלל האופציה המועדפת, כאשר לעיתים נציע לשלב טיפול הומאופתי או טיפולי רפואה סינית כמו שונישין (דיקור סיני ללא מחטים לילדים).

ד"ר מוטי לוי הוא הרופא הראשי של כללית רפואה משלימה