פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך המזון שאתם אוכלים משפיע על השעון הביולוגי שלכם

      רוב האנשים לא ישנים מספיק, וזה משפיע על מצב הרוח, הבריאות והיעילות שלהם. איך אפשר לשנות את המציאות הזו? מסתבר שהצעד הראשון (חוץ מללכת לישון, כמובן) הוא לבחון מחדש את התפריט שלכם

      גבר עייף קם בבוקר (ShutterStock)
      האם בעתיד נוכל לשפר את השינה שלנו בעזרת תזונה ולא ע"י תרופות? איש עייף (צילום: shutterstock)

      שינה, או הצורך שלנו בעוד שינה, הוא נושא שמעסיק הרבה מומחי בריאות, ובצדק. נתונים מראים פעם אחר פעם שאנחנו לא ישנים מספיק, מה שהופך אותנו לנרגנים יותר, ובריאים פחות. מנגנון השינה תלוי בשעון הביולוגי שלנו - מנגנון מולקולרי חכם, אבל כזה שמושפע בקלות מגורמים סביבתיים.

      שעון ביולוגי למעשה עוזר לבני אדם (וגם לבעלי חיים וצמחים) להתאים עצמם לסיבוב של כדור הארץ: חושך בלילה ואור ביום. האדם הוא חיה שפעילה בשעות היום, ומערכות הגוף שלה מותאמות לפעילות ביום ושינה בלילה. השעון הביולוגי - שממוקם במוח בהיפותלמוס הקדמי - לא קשור רק לשינה, אלא גם לתפקוד מערכות שונות בגוף, ליכולת שלנו להיות פעילים בצורה מיטבית ביום ועוד.

      עוד בנושא:
      כך תתכננו את היום לפי השעון הביולוגי ותשפרו אותו משמעותית
      מסתבר שאנשים התחילו לסמס מתוך שינה. וזו בעיה רצינית
      מה קורה לגוף שלכם כשאתם לא מצליחים לישון?

      כאמור, השעון הביולוגי שלנו נמצא במוח, אבל כמעט בכל סוגי התאים בגוף יש שעונים דומים, הם זהים ברכיביהם לשעון המרכזי ומושפעים מהפעולה שלו. לכל רקמה בגוף יש שעון משלה. המסנכרן הראשי של השעון הביולוגי הוא האור שאנו קולטים בעין. אור לא טבעי גורם לזה שאנחנו פעילים בשעות בהן מבחינה אבולוציונית לא היינו אמורים להיות פעילים, וזה גורם לפגיעה בשעון הביולוגי. כך למשל, תאורת הסמארטפון בלילה משפיעה על משך ואיכות השינה שלנו.

      כשהשעון הביולוגי נפגע עלולות להיגרם מגוון מחלות, בהן מחלות נוירודגנרטיביות (אלצהיימר, פרקינסון למשל), סוכרת 2, השמנה ומחלות אוטואימוניות.

      איך המזון שאנחנו אוכלים משפיע על השעון הביולוגי?

      המזון שאנחנו אוכלים וחילוף החומרים בגוף משפיע מאוד על השעון הביולוגי. כך למשל, מחקר מהמעבדה של פרופ' אורן פרוי באוניברסיטה העברית הצביע על זה שפיזור פחמימות לאורך היום משפיע על השעון הביולגי של אנשים שונים בדרכים שונות. מחקרים אחרים מצאו שדיאטה עתירה בשומן (שתואמת לדיאטה המערבית היום) גורמת לשיבוש של השעון הביולוגי, ולזה יש השלכות כמובן גם על שינה.

      אבל ההשפעה המשמעותית ביותר היא לא בהכרח למה אתם אוכלים, אלא למתי אתם אוכלים. השעון המרכזי במוח מסונכרן על ידי האור והוא מסנכרן שעונים דומים ברקמות היקפיות (בכבד, שריר, שומן וכדומה). אנחנו לא אמורים להיות פעילים בלילה כי אנחנו חיות יומיות, ולכן ברגע שאנחנו אוכלים בלילה (בשעות החושך) אנחנו אומרים לגוף שלנו להיות פעיל, בזמן שהמוח אומר לו לא להיות פעיל - ואז יש שיבוש בסנכרון של השעון.

      צום יום כיפור (ShutterStock)
      כשאתם אוכלים בלילה זה מבלבל את המוח שלכם. אישה אוכלת ליד המקרר (צילום: shutterstock)

      ההשפעה של חילוף החומרים והתזונה שלנו על השעון הביולוגי לא מוטלת בספק, ובימים אלה מתבצעים מחקרים נוספים שמבקשים לבחון את הקשר הזה לפרטיו, כדי שאפשר יהיה לתרגם אותו להמלצות תזונה ספציפיות וממוקדות.

      כך לדוגמה, מחקר ישראלי עתיד לבחון את הקשר בין חלבון ספציפי בשם mTOR למנגנון המולקולרי של השעון הביולוגי. חלבון זה הוא אנזים מרכזי בשיווי המשקל האנרגטי בתוך התא ובגוף בכללי. את המחקר עורכת מעיין דדון-פרייברג, סטודנטית לדוקטורט באוניברסיטה העברית בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע''ש רוברט ה. סמית, במכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה. המחקר מבוצע בהנחיית פרופסור אורן פרוי, מנהל המכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה. דדון-פרייברג קיבלה מענק ממכון המחקר של קבוצת שטראוס שיאפשר את קיום המחקר.

      "ככל שנדע יותר על המנגנון של השעון נוכל לפתח דרכי טיפול חדשות", מסבירה דדון-פרייברג, "אם דרך הטיפול בבעיות שינה תוכל בסופו של דבר להיות תזונתית ולא תרופתית - אני חושבת שזה יהיה יתרון גדול".