הלילה הקצר בשנה יצוין מחר (21.06.2014), עם סיומו של היום הארוך בשנה המבשר באופן רשמי את תחילת עונת הקיץ. הלילה הזה לא יהיה יוצא דופן עבור הרבה מאוד אנשים הסובלים במשך כל השנה מלילות קצרים בשל נדודי שינה כרוניים. על פי ההערכות, 10 עד 20 אחוזים מכלל הציבור סובלים מבעיות שינה, כאשר בקרב בני 50 ומעלה, הבעיה מתרחבת ונפוצה בקרב כ-30 אחוזים מהאוכלוסייה. שכיחות הבעיה גבוהה במיוחד בקרב נשים בגיל המעבר.
מתי נדודי השינה הופכים לבעיה כרונית?
אם אתם מוצאים את עצמכם מתהפכים במיטה ולא מצליחים להירדם, מתעוררים באמצע הלילה ומתקשים להירדם בחזרה, מתעוררים לפנות בוקר לאחר שעות בודדות של שינה בתחושה שהלילה נגמר, או פשוט מתעוררים קמים עייפים וחסרי אנרגיות - ככל הנראה אתם סובלים מבעיית שינה. רוב המאובחנים עם נדודי שינה מדווחים בעיקר על התעוררות במהלך הלילה, אולם לעיתים הבעיה משלבת יותר מסימפטום אחד.
רובנו ככולנו חווים מעת לעת לילות עם שינה לא איכותית, כיצד אם כן ניתן להבין האם מדובר בבעיה נקודתית שתחלוף מאליה או בבעיה כרונית המחייבת טיפול? אם אתם סובלים במשך חודש לפחות מתופעה חוזרת של שלושה לילות או יותר בשבוע שבהם אתם ערים במשך 15% מהזמן שבו אתם שוכבים במיטה, סימן שאתם סובלים מבעיה כרונית.
טלוויזיה ואלכוהול הם לא פתרון
אבחון הבעיה והתאמת הטיפול מתבצעים אצל רופא המשפחה, ברוב המקרים לא תדרשו לאבחונים נוספים או לרופאים מומחים. אולם בישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, מרבית הסובלים מתעכבים עם הפנייה בבקשה לעזרה.
במחקר שנערך בארה?ב נמצא שרק כ-5% מהסובלים פונים לרופא המשפחה באופן ספציפי לבעיית נדודי השינה ורק 21% נעזרים בטיפול תרופתי. בצרפת, 53% מהסובלים מהבעיה באופן אקוטי פונים לרופא בנושא. אנשים שסובלים מנדודי שינה בדרך כלל מנסים לפתור את הבעיה בכוחות עצמם, באמצעות צפייה ממושכת בטלוויזיה, נטילת תרופות ללא מרשם או שתיית אלכוהול. אמצעים אלו לא מטפלים בבעיה, ולפעמים אפילו מחמירים אותה.
המחיר הרפואי של נדודי שינה
מחסור בשעות שינה עלול להצטבר ולגבות מחיר יקר, בנוסף לפגיעה בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים. איכות השינה מהווה גורם חשוב ומשפיע על המצב הבריאותי הכולל של האדם. מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות בתחום רפואת השינה מוכיחים כי נדודי שינה מעלים את הסיכון לסוכרת, ליתר לחץ דם, למחלות לב ולהשמנת יתר.
איכות השינה היא בעלת השפעה משמעותית על תפקוד המערכת הקרדיווסקולרית (לב וכלי דם). במהלך השינה מופרשים הורמונים המשפיעים על תפקוד מערכת העצבים המרכזית, על קצב הלב, על לחץ הדם בעורקים ועל זרימת הדם. הוכח כי חולים עם מחלות לב ובעיות נשימה נמצאים בסיכון גבוה יותר לאירועים קרדיווסקולריים במהלך השינה. כמו כן, נמצא ששכיחות נדודי שינה בקרב הסובלים ממחלות לב היא פי 2.27 לעומת אנשים בריאים, ושכיחות יתר לחץ דם בקרב הסובלים מנדודי שינה הוא פי 3.18 לעומת אנשים בריאים.
גם בתחום הסוכרת הנתונים הם מובהקים. שכיחות נדודי שינה בקרב הסובלים מסוכרת היא פי 1.8 בהשוואה לאנשים בריאים. כמו כן הוכח מחקרית שחסך מצטבר של שינה אצל אנשים בריאים גורם להיווצרות תנגודת לאינסולין המובילה להתפתחות סוכרת.
בנוסף, נמצא במחקרים אפדימולוגים קשר חזק בין נדודי שינה לתופעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות נוספות, כמו הופעה והחמרה של מצבי דיכאון וחרדה, דמנציה, הפרעות קשב וריכוז, נטייה לאובדנות, עלייה באלימות וצריכה של אלכוהול וסמים. עד לאחרונה נטו לפרש הופעת נדודי שינה בגיל צעיר לתופעת לוואי למצב של דיכאון, אך כעת מתברר שרבים מהמטופלים בתרופות אנטי דיכאוניות ממשיכים לסבול מנדודי השינה, לכן יתכן שנדודי שינה הם גורם מנבא להופעת דיכאון ולא תוצר לוואי שלו.
איך מטפלים בנדודי שינה?
נוגדי דכאון הם אחד מהטיפולים התרופתיים הניתנים לנדודי שינה, אולם כאמור עבור חלק גדול מהמטופלים פתרון זה אינו מתאים. כיצד אם כן ניתן לטפל באופן יעיל ובטוח בבעיה?
היצע הפתרונות הקיים לבעיה משלב טיפולים תרופתיים עם טיפולים לא תרופתיים, כמו הקפדה על הגיינית שינה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) או טכניקות הרפיה שונות.
הטיפולים התרופתיים לנדודי שינה התקדמו בשנים האחרונות באופן משמעותי ביותר. היעילות המוגבלת של נוגדי הדיכאון בהיבט של נדודי שינה, לצד הצטברות עדויות על תופעות שכיחות של התמכרות והשפעות לוואי בעייתיות שכרוכות בנטילת כדורי שינה ממשפחת הבנזודיאזפינים (בונדורמין , לוריבן , ואבן), הדגישו את הצורך בפיתוח דור חדש של תרופות יעילות ובטוחות. כתוצאה מכך, בעשור האחרון הושקו תרופות מדור חדש שמנטרלות את החשש מהתמכרות כאשר נוטלים אותן במינונים המומלצים. בין התרופות האלו ניתן להזכיר את הטיפול במלטונין וכן את אמביאן CR.
חשוב לזכור כי בעיית נדודי השינה משתנה מאדם לאדם מבחינת סוג התסמינים וחומרתם. כאשר פונים לרופא לאבחון ולהתאמת טיפול חשוב להציג בפניו את אופי הבעיה ואת היקפה. הרופא צפוי לבקש מכם למלא שאלון שינה, לעיתים גם לנהל יומן מעקב אחר דפוסי השינה שלכם, ככל שיהיה בידו מידע רב ומדויק יותר כך יוכל להתאים לכם באופן אישי את הפתרון המיטבי.
ד"ר גומעה עבד אל עזיז הוא מומחה ברפואת משפחה בשירותי בריאות כללית