היום הוא יום הפיצה, לא שאנחנו צריכות תירוצים או סיבות לכתוב על המאכל האהוב הזה (או לאכול אותו). אבל האם פיצה יכולה להיות חלק מתפריט מאוזן או שהיא ה"חטא" התזונתי שרבים חושבים שהיא?
נתחיל בכמה מספרים. הערך הקלורי של פיצה תלוי בגודל המשולש, עובי הבצק, וסוג התוספות שנבחר. משולש פיצה סטנדרטי יכיל בממוצע כ-250 קלוריות, וככל שהבצק דק יותר כך הערך הקלורי ותכולת הפחמימה שבמשולש ירדו.
חלק בלתי נפרד מהפיצה הן כמובן התוספות שמשפיעות באופן משמעותי על הערך הקלורי של המנה. ירקות ותוספות פרי מפתיעות יהיו לרוב בעלות ערך קלורי נמוך יותר בהשוואה לתוספת של גבינות או בשר. לדוגמא, 20 גרם תוספת של גבינה כחולה או 5 פרוסות פפרוני דקות יכילו בממוצע כ-75 קלוריות. בעוד שתוספת של פרוסות בצל או עגבניות חתוכות יכילו כ- 20 קלוריות בלבד.
בשנים האחרונות התחזק טרנד של פיצות מקמחים מלאים כחלק ממגמת הבריאות הגלובלית. חשוב לציין שקמחים מלאים אכן מעלים את הערך התזונתי של המנה מבחינת סיבים תזונתיים וחלבון, אך בניגוד לסברה הרווחת - הם לא חוסכים לנו בקלוריות.
אחריהם צצו כפטריות לאחר הגשם גרסאות של פיצות טבעוניות, פיצות ללא גלוטן או מועשרות חלבון, אך גם הם לא הציגו יתרון בריאותי מובהק או קיצוץ משמעותי בקלוריות בהשוואה לגרסה הקלאסית האהובה.
עוד בנושא תזונה ודיאטה:
זה לא סוד שאנשים חוששים לאכול פיצה. המאפה האיטלקי נתפס אצל רבים כמאכל משמין שמאיים להרוס להם את הדיאטה. כדי לסבר את האוזן, כריך סטנדרטי בבית קפה לצד קפוצ'ינו גדול יכילו בממוצע כ-450 קלוריות, שזה בקירוב שני משולשי פיצה מהם אנשים כל כך חוששים. מודעות היא שם המשחק, כאשר התזונה בבסיסה היא בריאה ומאוזנת ,מזונות אהובים יכולים להשתלב בצורה גמישה, ללא כל חשש.
הרבה פעמים רואים שדווקא יציאה מהשגרה ושילוב של מזונות אהובים בתפריט, כמו פיצה למשל, מקדמים תהליך הרזייה ושמירה על תוצאותיה לטווח הרחוק, בעיקר בפן הפסיכולוגי. ארוחות לא שגרתיות מכניסות גיוון וריענון לתפריט ומחדירות בנו מוטיבציה מחדש.
כך תהפכו את ארוחת הפיצה למאוזנת
רוצים להקפיץ את הערך התזונתי של המנה? אכילה של סלט ירקות לצד הפיצה תבטיח אספקה של ויטמינים ומינרליים חיוניים. בנוסף, מנת הירק תעניק נפח לארוחה ותסייע בהגברת תחושת השובע והמלאות.
תוספת של חלבון (כמו טונה או גבינה למשל) לצד משולש הפיצה והסלט תהפוך את הארוחה למאוזנת במיוחד. תוספת שכזאת, תגביר את תחושת השובע ותסייע בהגעה לדרישה היומית המומלצת לחלבון, החשובה לתפקוד תקין של מערכות הגוף ושמירה על רקמת השריר.
עצה נוספת: תמיד עדיף לאכול את הגרסה הטריה. פיצה נמכרת במלא תצורות, החל מהגרסה התעשייתית הקפואה ועד לפיצה הטרייה שנמכרת בפיצריות או נאפית בבית. הגרסאות הקפואות יתהדרו לרוב ברשימת רכיבים ארוכה שהן עדות לכך שהמוצר מעובד ומכיל תוספים תעשייתיים כמו חומרים משמרים, משפרי טעם , ריח ועוד.
מנגד, כאשר קונים פיצה בפיצרייה איכותית או אופים בבית, נהנים מחומרי גלם טבעיים ואיכותיים, ברמת עיבוד מינימלית. גבינה איכותית, לדוגמא, מהווה מקור לסידן ותסייע לכם להגיע לקצובה היומית המומלצת. בנוסף, רוטב עגבניות טרי הוא מקור נפלא לנוגד החמצון העוצמתי ליקופן, שהזמינות שלו עבור הגוף עולה בחימום.
טיפים לפיצה המושלמת של השף אסף יתיר
סבלנות היא שם המשחק: הכנת הבצק הוא תהליך שלוקח זמן. אל תתעצלו, תכננו היום את הפיצה של מחר- בסוף זה משתלם.
קמח: רצוי לקנות קמח 00, קמח בטחינה דקה, נטול סיבים ומינרלים ועשיר בחלבון שתורם ליצירת רשת גלוטן חזקה לתפיחה טובה של הבצק.
חום: את הפיצה יש לאפות על החום הכי גבוה שניתן, החום הרצוי הוא 420 מעלות צלזיוס, בתנורים ביתיים נפעיל את התנור על החום הכי חזק כחצי שעה לפני האפייה. נהפוך את המגש של התנור שישמש כמשטח לאפיה ונחמם גם אותו.
תוספות: תהיו יצירתיים, אפשר להשתגע - החל מאנשובי, שום קונפי וגבינה כחולה ועד לכרוב ניצנים ותרד. תיצרו לעצמכם את הפיצה המושלמת בשבילכם.
מתכון לפיצה ביתית ממש כמו באיטליה / אסף יתיר
לבצק:
1 ק"ג קמח פיצה 00
600 גרם מים קרים
50 גרם שמן זית
25 גרם מלח דק
2 גרם שמרים יבשים
אופן ההכנה:
במיקסר, עם וו לישה, לשים את כל המרכיבים למעט השמן, על מהירות נמוכה עד לאיחוד המסה. לאחר כ-5 דקות מוסיפים את השמן. כאשר השמן נטמע עוצרים את הלישה ל-25 דקות. בזמן זה מולקולות המים פוגשות את חלבון הגלוטן שבחיטה. עצירת הלישה תורמת ליצירת רשת גלוטן חזקה יותר. רשת גלוטן חזקה תדע "לשמור" את הפחמן הדו חמצני שנפלט מנשימת השמרים ואת אדי המים שנפלטים באפייה - האוויר שבבצק ישמר ויתקבל מרקם אוורירי במיוחד.
ממשיכים את הלישה על מהירות בינונית עד שהבצק מרגיש אלסטי ולא דביק (10-15 דקות)
מתפיחים את הבצק בכלי משומן ואטום בטמפ' החדר עד להכפלת הנפח.
מגלגלים את המסה לכדורים של כ-300 גרם (מומלץ כמה שפחות לקמח את הבצק, לא נרצה לשנות את המתכון יותר מדי על ידי הוספת קמח שלא עבר תהליך). מסדרים את הכדורים על מגש, אוטמים אותו ומכניסים ללילה למקרר.
מוציאים את הבצק כשעה-שלוש שעות לפני שנרצה לפתוח אותו לפיצות (תלוי במזג האוויר- עד הכפלת נפח הכדורים)
לרוטב: טוחנים במעבד מזון עגבניות איטלקיות משימורים, עם מעט מלח ובזיליקום.
משטחים את בצק הפיצה ומוזגים מעליו רוטב וגבינת מוצרלה מגורדת, מסיימים בכמה עלי בזיליקום, שמן זית ופרמז'ן מגורד. אפייה על החום הכי חזק בתנור עד השחמה, ובתאבון.
שלומית צליק היא דיאטנית קלינית