בימים אלה אנו מצויים בתוך הגל החמישי של הקורונה. נכון להיום יש למעלה מחצי מיליון מבודדים ברחבי הארץ. התחושה בקרב רבים היא כי למרות שהזמן עובר - הקורונה לא חולפת כפי שהובטח לנו שוב ושוב. כל פעם אנחנו שומעים על עוד זן חדש בחדשות, ועל עוד עלייה בתחלואה. המטרד הנוכחי הוא האומיקרון.
אנחנו, ההורים, חיים במציאות לא פשוטה בכלל. כל פעם שהטלפון מצלצל אנחנו חוששים מההודעה מהמסגרות שמתחילה ב"הורים יקרים", אנחנו חייבים לשמור על השגרה עבור הילדים באמצעות זומים, שיעורי בית, לשמר את הקשר עם חברים ובמקביל לבסס לילדים שיגרת סדר יום בבית - וכל זה כשאנחנו עוטים על עצמנו ארשת פנים שאינה אמיתית. כל זה בלי שהתחלנו לדבר בכלל על העבודה.
אחד מכל שלושה הורים חווה תחושות קשות או אפילו חרדתיות לאור המצב. חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי שבו האדם חש אי שקט פיזי ונפשי, בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות. מחשבות מעוררות חרדה עשויות להיות מחשבות הן על איום וסכנה ממשיים והן על דמיוניים, ועשויות להופיע באופן מודע כמו גם שלא במודע.
מי שחווה חרדה מרגיש תחושות של פחד, חוסר אונים, מחשבות מציפות של דאגה. מבחינה גופנית - תחושת מתח קלה, בשרירים או בגוף, כאבי בטן, ראש וגב, שלשולים, דפיקות לב, לחץ בחזה ובבטן, זרמים בידיים וברגליים, הזעה, רעד, ועוד ובעיקר רצון עז לברוח, לא לראות ולא לשמוע - להימנע מכל מה שקורה. הבעיה היא שאי אפשר, זה בכל מקום, בכל רגע ובכל פינה.
בנוסף לשיגרה העמוסה ממילא של ההורים, שבה הם חייבים לדאוג לא רק לעצמם אלא גם לילדים, נוסף נדבך משמעותי - חוסר הוודאות. האם גם אני אחלה? הילדים יחלו? איך זה ישפיע? מה אעשה בבידוד? מה אעשה כל היום עם הילדים בבית? מה עם הלימודים? ועוד ועוד.
אז מה אפשר לעשות כדי קצת להרגיע את התחושות הקשות בימים אלו?
1. תנו לעצמכם קצת זמן שקט והיפרדו מהילדים
- עצרו לרגע את היום וקחו רגע של שקט. אם אתם יכולים, צאו ואם לא הסתכלו מבעד לחלון
- צאו החוצה לכמה דקות (זה יתן לכם הפסקה קטנה ממה שקורה בבית)
- הסתכלו על תמונות או וידיאו של אנשים שאתם אוהבים או מקומות חביבים עליכם. תנו לעצמכם להרגיש הערכה ואהבה
- צעדו במסדרון, שתו כוס מים או צאו לשירותים גם אם אינכם מרגישים צורך להתפנות, רק כדי לעזוב את הסלון לכמה דקות
- צאו ל"חופשה מנטלית" בת 2 דקות. עצמו את עינכם ודמיינו שאתם נמצאים במקום שאתם אוהבים. חשבו על מה שאתם חווים שם. הפעילו את כל חמשת החושים. אחרי 2 דקות חזרו להווה. סביר להניח שההפסקה הקצרה הזו תיטיב עימכם
- אם אפשר צאו לכמה שעות לים, להתאוורר. גם אם ממש לא בא לכם פשוט תכריחו את עצמכם
2. הגדילו את כמות הרכיבים התזונתיים שאתם צורכים
אכילה נכונה ובריאה (חשוב יותר מה אוכלים ולא כמה אוכלים) בנוסף לשינה טובה בלילה מסייעת רבות להפחתת החרדה.
3.במידת האפשר - חלקו ביניכם את העבודה
לפי הלו"ז היומי שלכם בעבודה חלקו ביניכם את היום למשרות - אחד עובד והשני עם הילדים. כאשר כל משמרת צריכה להיות בסביבות השעה וחצי. זמן כזה יאפשר גם, מצד אחד, להספיק ולהתרכז בעבודה ויתן לכם תחושה אמיתית של הפסקה, ומצד שני זה לא ארוך מדי ויקשה על הצד השני בזמן המשחק עם הילדים.
4. פעילות גופנית היא שיטה מצוינת להפגת מתחים
פעילות גופנית מנצלת את האנדרנלין של תגובת הלחץ עד תום, ומסייעת לגוף להיפטר מהקורטיזול הרעיל. היא גם מונעת את העלייה במשקל הנגרמת בשל לחץ נפשי. בנוסף, פעילות גופנית נמרצת תורמת להרפיה, מכיוון שהשרירים המופעלים בה מתכווצים ולאחר מכן משתחררים. החדשות הטובות הן שלפעילות גופנית אין חסרונות ואפשר גם לגייס את הילדים להצטרף אלינו ולהשיג עוד כמה דקות של הפעלה.
5. כל פעילות יצירתית עושה טוב לנשמה
תשירו, תציירו, תרקדו - העיקר תוציאו את מה שאתם מרגישים החוצה. אל תשמרו בפנים.
6. הכינו רשימה של מחשבות נעימות ומועילות
ככל שתשפרו בהמרת המחשבות, תהפוך פעולת ההמרה (במקום מחשבה מפחידה אני חושב על משהו חיובי) להרגל שיהווה חלק מהתנהלותכם היומיומית. מחשבות חלופיות יעזרו לכם גם לישון בלילה. בכל יום הקדישו 60 שניות לאיתור הדברים שעליהם תחשבו במהלך אותו היום. לאחר מכן הצמידו את הרשימה למקרר, לטלפון, למסך מחשב או שמרו בכיס. מיד כאשר תצליחו לעצור את המחשבות השליליות החוזרות בעזרת השיטה הזו, בחרו מחשבה אחרת מתוך הרשימה שתסיח את דעתכם והתמקדו בה.
ותזכרו- בסופו של דבר הכל יעבור.
אלינה גורליק ועדי וינשטוק הן מייסדות ומנהלות שיטת "גפן"