טרלול נבחרה למילת השנה של האקדמיה העברית בשנה החולפת, ואין ספק שמדובר באחת ההחלטות ההגיוניות היחידות שהתקבלו כאן לאחרונה. את כל שאר ההנחיות - כולל מתווה הלימודים ומי צריך איזו בדיקת קורונה ומתי - אף אחד לא באמת מצליח להבין.
אתמול קיבלתי גם אני את ההודעה שכל הורה בישראל חושש ממנה כרגע: "הורים יקרים...", והיא התקבלה לגבי שני הילדים שלי, ובעקבות לפחות שלושה ילדים שהתגלו כחולי קורונה בצהרון בית הספר שלהם.
את ה"הורים יקרים" שלי קיבלתי במהלך שבת שמשית ומהנה במיוחד בצפון, שבת כזו של חופש ופינוקים שנקטעה באיבה על ידי צמד המילים הנחמד לכאורה. מיד אחרי הבשורה כמובן שהתקבלו 790 הודעות מכל קבוצות הווטסאפ שכוללות הורים מהשכונה, ובהן בעיקר ניסיונות נואשים להבין את ההנחיות או לשכנע את עצמנו שלא נשרף לנו עכשיו שבוע של עבודה וחיים. תנו לי לאמלק לכם, הניסיונות כשלו.
כל ילד שאינו מחוסן במלואו, כלומר שבוע אחרי חיסון שני, חייב לעשות בדיקת אנטיגן מפוקחת. אם הוא שלילי - 7 ימי בידוד, אם חיובי - 10 ימים. נשמע פשוט והגיוני, אבל לעשרות הורים חכמים ומוצלחים לקח די הרבה זמן להבין את זה מתרשימי הזרימה של משרד הבריאות.
הרי הבטיחו לנו שילדים מקבלים תו ירוק אחרי חיסון אחד, לא? אבל אפליקציית רמזור נתנה לנו תו ירוק זמני, לא? שאלות כאלה ואחרות נשאלו שוב ושוב, מתוך חוסר רצון לקבל את הגזרה, עד שבסוף כולם השתכנעו שתו ירוק אמיתי מקבלים רק מחוסנים במלואם - וכל היתר, קדימה לזום, לריבים עם הילדים ולשיחות מתנצלות עם הבוס. הלך עוד שבוע.
שעה וחצי בתור, ואז נגמרות להם הבדיקות
ועוד פינוק קטן שמגיע עם "הורים יקרים" המקולל הוא התורים בבדיקות. ניתן להניח שההחלטה על בדיקות אנטיגן מפוקחות (או ביתיות למחוסנים) נועדה להקל על התורים, אבל זה לא באמת קורה והייאוש לא באמת נעשה יותר נוח.
עוד בוואלה!
אתמול אחרי שעתיים בפקקים מהצפון חזרה למרכז (טרלול, שוב), עמדנו שעה וחצי בתור לבדיקת אנטיגן מפוקחת. האנשים שעמדו מעט מאחורינו נשלחו הביתה מתוסכלים כי "נגמרו לנו הבדיקות, סליחה", וקבוצות הווטסאפ שוב התמלאו בהודעות של הורים אומללים שמנסים להבין איפה יבדקו אותם, ואיך הם אמורים להחזיק ילדים בני 6 ערים עד 22:00 - שזה התור היחיד הפנוי. אמרנו כבר טרלול?