כל מה שצריך לדעת לפני שעושים ילד בהורות משותפת

היום ברור כבר לכולם שהמודל הישן להבאת ילדים לעולם, של אמא ואבא בנשואים מונוגמיים, הוא לא המודל היחיד. יש יותר ויותר משפחות חדשות. גברים ונשים יכולים לחבור יחד רק לצורך הבאת ילד לעולם מבלי שיהיו ביניהם יחסים רומנטיים או זוגיים, זוגות להט"בים חוברים יחדיו - הכול על מנת להפוך להורים. מסע ההורות מתחיל בחיבור בין אנשים, חיבור שיניב הסכם הורות, הפריה בדרך זו או אחרת ובסופו - תינוק.

לכאורה, זו פנטזיה מדהימה של אנשים שמטרתם משותפת. להיות הורים בהורות משותפת ולגדל יחד ולחוד ילד, שיהפוך אותם למשפחה. אבל כדי שהחלום הזה יהפוך למציאות - חשוב לתכנן אותו היטב, ובזהירות.

איך מוצאים שותפים נכונים להורות?
ברוב המוחלט של הפעמים מדובר בשני אנשים שיש ביניהם איזושהי היכרות אישית בסיסית, אך לעיתים אנשים שלא הכירו כלל ומתחברים רק לשם ההורות המשותפת. ישנן קבוצות פייסבוק וקהילות סביב הנושא של הורות משותפת ברשתות החברתיות שדרכן ניתן להכיר, ויש חיבורים שנעשים דרך מכרים משותפים. למעשה, אותן האפשרויות שפרוסות בפני שני אנשים למציאת מערכת יחסים רומנטית עומדות גם למי שמעוניין במערכת יחסים לצורך הבאת ילדים לעולם.

אז איך בכל זאת סיפור האגדה הזה עולה על שרטון? הרבה מאד מהחיבורים הללו לא מסתכמים בהסכם, וזו הטעות הראשונה. כשאתם קונים דירה אתם עושים הסכם והולכים לעורך דין, מתייעצים, חושבים ובודקים. אבל כשאתם נכנסים להליך של הורות משותפת עם מישהו אתם "סומכים עליו". זה הגורם הראשון למלחמות.

אצלי במשרד מתנהל כרגע תיק מלחמת עולם של אבא שחבר לאמא כשכל מטרתם הורות משותפת. הם דיברו על עריכת הסכם, חשבו על זה, ניהלו שיחות על מה יהיה. היא כמובן אמרה לו שכל שקל שיעלו הילדים הם ישאו בו חצי חצי. שהיא מאד רוצה אבא מעורב שייקח את הילדים מחצית מהזמן, ושהיא גרה בתל אביב ושם יגדלו את הילדים. והוא סמך עליה.

נולדו תאומים, כבר בבית החולים האם ביקשה שלא יכניסו את האב לתינוקייה, ואבטחה הוזמנה רק כדי להסביר לאמא שזו זכותו של אב. לאחר מכן ניסתה לרשום בלעדיו את התינוקות בשמות שהוא לא הסכים להם, והשיא היה שהיא לא חזרה לתל אביב, לאחר הלידה היא פשוט עברה לחיפה. איזו הורות משותפת ומשמורת משותפת יכולות להתקיים במרחק של 60 קילומטר? מה היה יכול למנוע את הסיטואציה הנוראית הזאת שסופה עוד רחוק? הסכם.

עוד לפני שיש היריון, החלק הראשון של ההסכם צריך לדון בתהליך ההתעברות. האם מדובר בהזרעה, בהפריה או בדרך הטבע? הגדירו מראש שכל עלויות הטיפולים יחולו תמיד על שני הצדדים במשותף.

מהלך ההיריון, בדיקות ורמת מעורבות
הקפידו להתייחס בהסכם גם לנושא של מעורבות בבדיקות היריון, במינון שאתם מחליטים עליו. האם האב רוצה להיות נוכח בכל בדיקה או רק בסקירת מערכות? ומי עוד יכול להיות שם? (נניח בני זוג של ההורים, אם יש כאלה).

קבעו מראש הסכמות לגבי טיפולים, בדיקות ורופאים - מה יבוצע במסגרת קופת החולים, ומה ברפואה פרטית. וגם כאן, העלויות צריכות להתחלק שווה בשווה בין ההורים.

התנהלות בלידה ואחריה
ההסכם צריך לעגן את נוכחות האב בלידה, בברית, ובכל אחד מהרגעים החשובים. ניתן להסדיר בהסכם גם את האפשרות שהאב ישאר ללון יחד עם האם כדי להיות עם התינוק בלילות הראשונים והחשובים וגם לסייע לאם במידת הצורך, שכן היא במשכב לידה. סעיף זה צריך להיעשות בהתאם להסכמה של שני הצדדים, כמובן.

איך מחלקים את זמני השהות עם הילד או הילדה?
חלוקת הזמנים צריכה להיקבע מראש ולהיות הדרגתית, לפי גיל התינוק. למשל, 3 חודשים ראשונים - ביקורים למספר שעות של האב בבית האם. 3-9 חודשים - האב יוכל להוציא את התינוק מהבית לגינה, לבקר משפחה וכדומה. ניתן גם לקבוע לינות לילה בביתו של האב ולהעלות את תדירותן באופן הדרגתי, עד שלקראת גיל שנה וחצי-שנתיים הזמנים יתחלקו באופן שווה בין ההורים.

את ההסכם בין הצדדים אפשר לאשר בבית המשפט לענייני משפחה רק לאחר שהתינוק נולד. לפני כן, אין ישות משפטית ואף אחד לא ערב להיוולדו. לכן חתימה על הסכם היא משמעותית, אבל לא מחייבת עד שאין אישור בית משפט.

הכל צריך להיות קבוע מראש? אפשר לשנות את ההסכם לאורך השנים?
שינויים עתידיים בהסכם יכולים להיות בהסכמת שני הצדדים בלבד. אם יש מחלוקת בין הצדדים, זו בדיוק שבה נכנס ההסכם לתמונה.

במקרה אחר שאני מטפלת בו, לקוחה שלי שחתמה על הסכם לאחר לידת הילדה סרבה לעמוד בתנאי ההסכם. היא נתבעה על ידי האב, ובית המשפט הבהיר שהוא לא יכול לאכוף הסכם שלא אישר אבל הוא ינהל את התיק על פי אותו הסכם שמראה את כוונת הצדדים האמיתית ולא את מה שהאם רוצה היום כי קשה לה לשחרר. יחד עם זאת ביהמ"ש פוסק תמיד לפי טובת הילד והוא לא מחויב להסכם.

איך מסדירים בהסכם את העלויות העתידיות של גידול ילד?
וישנו גם החלק הכלכלי בהסכם, שמתייחס לתשלומים עבור גידול הקטין. לא מדובר בתיק גירושין, אלא בשני אנשים שחברו יחד לטובת הורות משותפת ויודעים למה הם נכנסים. הם רוצים ילד וצריכים להיות מוכנים לשלם את המחירים. ולכן גם כאן הבסיס צריך להיות שיוויוני.

הנטל בין ההורים צריך להתחלק לא רק כלכלית, אלא גם רגשית. ולכן חשוב מאד לבחור אדם שיש לכם תקשורת טובה מאד איתו ואתם שותפים לאותם ערכים של חינוך, רואים עין בעין את הדברים החשובים בחיים. אחרת, הפנטזיה עלולה להפוך לסיוט.

איימי בוני בכור היא עורכת דין, מומחית לדיני למשפחה.