כל כמה זמן עולה כוכב חדש בתחום הדיאטות או הכושר - לפעמים כולם מחרימים פחמימות, לפעמים צמים לסירוגין, ולפעמים סופרים קלוריות. אף שיש היום מודעות הולכת וגוברת לעובדה שכל אחד מאיתנו בנוי מאוד אחרת, וצריך דברים אחרים כדי להיות בריא, רובנו עדיין מנסים לרזות עם דיאטות נוקשות או מודדים את עצמנו לפי המשקל שאנחנו חושבים שהוא "הנכון" או מדד BMI מיושן.
ד"ר דורי ארד, מנהל היחידה לתזונה ופיזיולוגיה בבבית החולים איכילוב, התארח בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר מדוע זו טעות, ואילו גורמים אנחנו צריכים לדעת על הגוף שלנו כדי לשמור על הגזרה שאנחנו רוצים וכדי למנוע מחלות.
"המרפאה שלנו היא מרפאה של בריאים", הסביר ד"ר ארד, "אנחנו במערך לרפואה מונעת מאוד ממוקדים בלמנוע מחלות ולדייק את אורח החיים של כל בן אדם, כי כולנו שונים אחד מן השני, אז פתחנו מרפאה שמתעסקת בלאפיין את המטופל מבחינה פיזיולוגית מטבולית, תזונתית, ולהנגיש לו טיפול או אורח חיים הרבה יותר פרסונלי".
אז מה מציעים במרפאה כזו? "זה one stop shop", אמר ד"ר ארד, והסביר כי ביחידה שלו מציעים למטופלים את כל הבדיקות הכי חדשניות, "שעוזרות לנו להכיר אותך טוב יותר". בין הבדיקות האלה מוצעות: בדיקת מרכיבי גוף, הערכה תזונתית מקיפה, בדיקה מטבולית ועוד. "כל הבדיקות האלה מספרות לנו מה הבריאות שלך, ואיך לדייק את הספורט והתזונה", אמר.
הבריאות שלכם היא הרבה יותר ממשקל
"כולם מפוקסים על משקל, ורוב הרופאים מודדים משקל ו-BMI", אמר ד"ר ארד, "אבל המשקל שלך לא אומר הרבה, כי מה שחשוב זה מה שמרכיב את המשקל. חשוב לדעת כמה מסת שומן וכמה מסת שריר, כי פחות מדי מסת שומן או יותר מדי ממנה - זה הסיכון למחלות. לא המשקל".
מרפאת מומחים:
ד"ר ארד הוסיף כי המחקרים החדשים מראים ש-40 אחוזים מהאנשים עם משקל תקין הם אנשים עם מסת שומן גבוהה מדי, ואז הסיכון שלהם לפתח מחלות דווקא מאוד גבוה. מחקר חדש אחר מראה ש-20 אחוזים מהנשים וכמעט 50 אחוזים המגברים חווים ירידה במסת השריר. "אז אם אנחנו חושבים על משקל - שריר שוקל יחסית הרבה, שומן שוקל יחסית מעט, ואם אנשים מאבדים מסת שריר, שזה לא טוב, ויש להם יותר מדי מסת שומן. אז המשקל שלהם נראה תקין, אבל אם מסתכלים מעבר לזה - המצב לא נראה טוב", הסביר.
בדיקות שונות, כמו בדיקת מרכיבי גוף, או בדיקה מטבולית, יכולות לגלות על הגוף הרבה יותר מרק משקל, כמו מה מידת מסת השומן, והאם הגוף שלכם בכלל יודע לשרוף שומן. "ככה אנחנו יודעים כמה אדם צריך לאכול כדי לשמור על המשקל או לרדת במשקל", הסביר ד"ר ארד. וזה כאמור, צריך להיות מותאם באופן מאוד אישי ומדויק לאדם. "בסוף התהליך הוא מאוד מותאם אליך. הבדיקות האלה עוזרות לנו, ויש לנו גם את המומחים והדיאטנים שלנו שמתייחסים גם לפן הרגשי. זה תהליך שמותאם לגוף של המטופל, והוא לא גנרי", הוסיף.
גם בעולמות הספורט, לא הכל מתאים לכולם. יש אנשים ששורפים שומן בדופק 90, ויש כאלה ששורפים בדופק 150. "אם הם יגיעו אלינו נוכל לבדוק את קצת ב שריפת השומן המקסימלי במאמץ", ואז הם יידעו מה הדרך הנכונה עבורם להתאמן כדי לראות תוצאות.
צפו בראיון המלא:
האם הבדיקות האלה גם קובעות מה כדאי לי לאכול?
המון אנשים עושים היום בדיקות DNA כדי לקבל המלצות תזונה אישיות. אבל לדברי ד"ר ארד "הספרות היא לא מאוד חזקה לגבי לתמוך בזה מבחינה מדעית. יש מעט מאוד בדיקות שאנחנו יכולים לעשות כדי לומר בדיוק מה לאכול - אם זה ברוקולי או כרובית, דג או בשר", הסביר ד"ר ארד, אבל הבהיר כי הם כן עושים בדיקות דם ובדיקות אלרגיה שונות, ואם הם רואים שמאכל לא עושה טוב למטופל, הם מוציאים אותו מהתפריט.
"אנחנו עושים בדיקות שמאפשרות לנו לראות איך הגוף משתנה לאורך זמן. אני מאוד מאמין שתזונה זה משהו שמודדים אותו לאורך זמן", הסביר ד"ר ארד, והוסיף שלדבריו הדבר הכי נכון לעשות הוא להתאים למטופל תכנית כמה שיותר מדויקת, ואז לראות אם זה מיטיב איתו מבחינת בדיקות דם ותפקוד מטבולי.
למידע נוסף על בדיקות תזונה מתקדמות - האזינו (או צפו) לפרק המלא