לא הרבה אנשים מכירים את המצב הרפואי הזה, אבל עבור רופאים בבתי חולים בארץ ובעולם מדובר באחד התרחישים המפחידים והמסוכנים ביותר. כעת תרופה חדשה, שנחקרה בבית החולים הדסה, מציעה לראשונה טיפול יעיל ומציל חיים לתופעה.
ספסיס, או אלח דם בעברית, הוא מצב שמתפתח בגוף עקב זיהום משמעותי, והוא עלול להידרדר במהירות למצב מסכן חיים ואף למוות. מצב קליני זה - שבו הגוף מגיב בצורה "מוגזמת" לזיהום חיידקי - מביא יותר מ-20 אלף בני אדם לבתי החולים בארץ מדי שנה, וכ-20 עד 30 אחוזים מהם מתים מכך. אף שמדובר בתופעה נפוצה ומסוכנת מאוד, עד כה עולם הרפואה מתמודד עם ספסיס בעזרת אנטיביוטיקה וטיפול תומך בלבד, וכבר שנים חוקרים מחפשים טיפול נוסף שיעזור באמת לחולים שסובלים מספסיס שמסכן את חייהם.
בשבוע שעבר נרשמה התקדמות משמעותית בתחום, כאשר תרופה בשם "אלוסטרה" הראתה נתונים מעודדים מאוד בטיפול בספסיס. התרופה פותחה ונחקרה בבית החולים הדסה, בשיתוף חברת אנלייבקס, בהובלתו של פרופ' דרור מבורך מנהל מחלקה פנימית ומחלקת קורונה בהדסה. המחקר פורסם בכתב העתFRONTIERS IN IMMUNOLOGY.
אם השם של התרופה הזו נשמע לכם מוכר, אתם לא טועים. "אלוסטרה" משמשת היום לטיפול בחולי קורונה קשים (כאלה שחווים סערה ציטוקינית). היא נמצאת במהלך של מחקר מבוקר כטיפול לקורונה, ורשמה הצלחה בשני מחקרים שהתקיימו בבתי חולים בישראל.
איך עובדת אלוסטרה?
בימיה הראשונים של מגיפת הקורונה דובר רבות על סערת ציטוקינים - מושג רחב שמאגד תחתיו מספר מצבים דלקתיים שבהם ישנה פגיעה בוויסות של תפקוד מערכת החיסון. זה מוביל למצב דלקתי סיסטמי מסכן חיים, שכולל עלייה חדה בציטוקינים שהם חלבונים שקשורים לתגובה דלקתית שגורמים להפעלה מוגזמת של תאי דלקת. התוצאה של ההפעלה המוגזמת הזו נעה בין מחלת חום מלווה בחולשה ועד לפגיעה רב מערכתית שעלולה להוביל לתמותה. בדומה לקורונה, גם במקרים של ספסיס מתרחשת בגוף סערה ציטוקינית שעלולה להוביל למוות.
עוד בוואלה!
"אלוסטרה פותחה לטיפול במגוון רחב של מקרים בהם יש פעילות יתר של מערכת החיסון, מה שמוביל לעלייה בהפרשות של חלבונים על ידי תאים של מערכת החיסון, הנקראים ציטוקינים", מסביר פרופ' מבורך, "בעבר לא היה טיפול תרופתי כמו היום, והגוף נזקק למערכת חיסונית חזקה על מנת להתמודד עם מחלות שונות. ההרס שהיה נגרם לגוף היה רב לעיתים, אך היה שומר על אנשים בחיים. היום כשאנו משתמשים באנטיביוטיקה, הגוף מפריש ציטוקנים בכמות גבוהה למרות שלא נדרש לכך, וגורם לסערה ציטוקינית שעלולה להיות קטלנית עבור החולה ולגורם למוות".
פרופ' מבורך הסביר כי התרופה החדשה "נולדה כאשר עניין אותי להבין מה קורה לתא שמת בגוף, איך יודעים שהוא מת, עם מי הוא בא במגע בגוף, ואיך הוא מסולק. תוך כדי המחקר גיליתי שכאשר הגוף מזהה כמות של תאים מתים, הוא פועל לסיים תהליכים דלקתיים ומרגיע תאים הנקראים מאקרופאגים, וזה מה שאנו מחפשים כאשר נגרם לאדם סערה ציטוקינית".
במילים אחרות, שכשהגוף מזהה כמות של תאים מתים, הוא מתנהג כאילו תהליך הדלקת הסתיים - ונרגע. לכן, פרופ' מבורך וצוותו פיתחו תא בתהליכי מוות אבל יציב, כזה שאפשר לעבוד איתו. "התאים נלקחים מתורם בריא, מהונדסים במעבדה באופן כזה שיגיעו למחזור הדם של החולה וימתנו את סערת הציטוקינים", הוסיף.
התאים שנלקחים מתורם בריא ומהונדסים במעבדה מוזרקים לגוף החולה, ואז מרסנים את הדלקת או סערת הציטוקנים הפוגעת מאוד בחולי קורונה ובחולים הסובלים מספסיס.
10 חולים עם ספסיס הבריאו בזכות התרופה
המאמר, שפורסם כאמור בשבוע שעבר, מציג את הנתונים אליהם הגיעו החוקרים בעזרת התרופה החדשה, בהובלתו של החוקר הראשי בניסוי פרופ' ואן הירדן, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים הדסה עין כרם. "טיפלנו בתרופה בכעשרה חולים, גברים ונשים בין הגילאים 50-80 שסבלו מאלח דם והגיעו לטיפול נמרץ. הם קיבלו את התרופה והחלימו בעזרת הטיפול", מסביר פרופ' מבורך, "בהשוואה לחולים עם נתונים דומים היסטורית בהם ראינו כ-27 אחוזי תמותה".
התרופה עוברת כעת למחקר קליני מבוקר, כזה הבוחן את השימוש בתרופה מול שימוש בפלסבו.