חזרה למסגרת החינוכית אחרי תקופת חגי תשרי הארוכה, אינה דבר פשוט. כשם שלנו המבוגרים לא פשוט לחזור לשגרת היומיום - כך גם לילדים שלנו. עבור ילדים החזרה לשגרה היא אתגר כפול שכן היא מלווה בפרידה מההורים, מבלי שיתאפשר להם זמן להתרגל אליה באופן הדרגתי ומדוד. כולנו יודעים שפרידות הן לא דבר קל, בוודאי כאשר אנחנו נפרדים מאנשים או ממסגרות שאנו אוהבים ומרגישים בטוחים בהם. בהתאם לכך הפרידה מאמא ואבא ביום הראשון ללימודים (וגם ביום הראשון אחרי החגים) היא לא דבר פשוט לילדים ובואו נודה על האמת, גם לנו ההורים.
חשבו על כך לרגע, עד כה במהלך החופש הילדים בילו עמכם את רוב שעות היום, בין אם בבית ובין אם באטרקציות חוויותיות ומהנות. ופתאום בלי תקופת חסד, בבת אחת מגיעה החזרה ללימודים, פתאום צריך להיפרד וכל אחד הולך לעיסוקיו, מעין פרידה ויציאה מ"גן עדן" עבור הילדים.
גם אם עברתם בהצלחה יחסית את תחילת שנת הלימודים, כנראה שהפרידה הראשונה, השנייה ואולי אפילו השלישית היו לא פשוטות הן לכם והן לילדכם. הרבה דמעות נשפכו, הרבה לבבות נמחצו והמצפון עבד שעות נוספות. זה לא יהיה שונה עכשיו בחזרה השנייה לשגרה.
חשוב שתהיו ערים ותתכוננו לקושי שעלול לעלות בעקבות הפרידה החוזרת הזו, ואל תצאו מנקודת הנחה שהמסגרת כבר מוכרת לילדכם והם כבר הסתגלו. זכרו שבמהלך החגים לא היה רצף של ימים במסגרות, ופתאום אחרי חגי תשרי הם יצטרכו ללכת למסגרת באופן רציף - כלומר בכל יום הם יצטרכו להפרד מאבא ואמא לפרק זמן ארוך יותר, ואין חופש באמצע שיקל על הגעגוע.
עוד בוואלה!
נקודת המוצא שלכם צריכה להיות כי לאחר החגים תהיה כנראה הסתגלות מחדש למסגרת, והפרידה המחודשת תהיה לא פשוטה, ואולי אפילו קשה יותר, בעבור הילד. זכרון הפרידה הקודמת עדיין טרי והוא לא נעים, לכן החשש לעבור אותו שוב עשוי להובילם לעמדה של סירוב - 'כבר חוויתי את הפרידה, הצלחתי לעבור אותה פעם אחת ואני לא רוצה שוב'.
מספר דרכים להקל על ילדכם בעת החזרה למסגרות
1. הכינו אותם מראש לקראת החזרה לגן או לבית הספר. הטרמה היא מאוד חשובה, הרי אף אחד מאיתנו לא אוהב שמפתיעים אותו בפרידה. דברו איתם מספר ימים לפני והזכירו להם שבקרוב כל אחד חוזר למסגרת שלו, במהלך השיחה העלו קונוטציות חיוביות לגבי המסגרת שבה הם נמצאים. קונוטציות אלו יכולות להיות קשורות במשחקים, בחברים, בגננת ו/או המורה ובדברים שהם נהנו לעשות יחד איתם. המטרה היא להיזכר בצדדים המהנים של המסגרת, ולקשר זכרון חיובי זה לעובדה שבקרוב הולכים להיפרד.
2. תנו מקום לקושי ולעצב, הרגשות האלה לגיטימיים ומותאמים. דברו איתם על מה הם מרגישים ובקשו שישתפו אתכם בחששות שלהם, אולי תגלו עליהם ועל החוויה שלהם דברים חדשים וביחד תוכלו לחשוב מה יכול להקל עליהם.
3. שתפו אותם ברגשות שלכם. משפטים כמו "גם אני אתגעגע אליך" יוצרים חוויה משותפת שתורמת לתחושת השייכות ומונעת תחושת בדידות. לילדים חשוב לדעת שגם ההורים שלהם יתגעגעו אליהם כאשר הם לא יהיו יחד. אם יש צורך, חשבו על חפץ קטן, מעין חפץ מעבר, שהם יכולים לשים בתיק וקחת אותו איתם, כך שאם הגעגוע יהיה חזק מדי הם יוכלו לגשת אליו ולהתנחם בו.
4. חשוב לא למשוך את הפרידה זמן רב מדי. ככל שתאריכו את זמן הפרידה כך היא תהיה קשה יותר עבורם ועבורכם. תנו חיבוק ונשיקה, ותזכירו להם שבצהריים אתם תשובו להפגש, קבעו פעילות משותפת מהנה והיפרדו לשלום. כאשר אתם ההורים תשדרו ביטחון ותראו שאתם סומכים על איש המקצוע שמקבל את ילדכם בכניסה למסגרת, גם ילדכם יחוש זאת ואט אט הפרידה תהפוך לקלה יותר.
פרידות הן לא דבר פשוט, אבל הן חלק התפתחותי ובלתי נפרד מחיינו ואנחנו לומדים לצמוח ולגדול מכל אחת מהן.
יעל שניידרמן, פסיכותרפיה CBT הדרכת הורים, ייעוץ וטיפול בילדים ונוער