ראו סרטוני יוטיוב והחלו לפתח טיקים. זו הסיבה

ביוני 2019, הפסיכיאטרית ד"ר קריסטן מולר-וואהל מבית הספר לרפואה בהנובר שבגרמניה, נתקלה בתעלומה משונה. מחלקת הטורט שבאחריותה הוצפה במטופלים עם תסמינים שהיא לא יכלה להסביר. מדובר בבני נוער וצעירים שמעולם לא אובחנו עם תסמונת טורט, אבל פתאום התחילו לסבול מ"טיקים" שמאפיינים אותה.

ד"ר מולר-וואהל מלווה מטופלים עם טורט זה 25 שנים. לדבריה, התסמונת מאובחנת ברוב המקרים בגיל צעיר מאוד - בדרך כלל בסביבות גיל 6 - ונפוצה יותר אצל בנים. בנוסף, ה"טיקים" שגורמת המחלה הם בדרך כלל ייחודיים לאותו אדם. במקרה הזה, הגיעו למחלקה יותר נשים צעירות ונערות, וכל המטופלים החדשים, שכאמור מעולם לא אובחנו עם התסמונת, סבלו מאותם "טיקים" בדיוק. הם בעיקר צעקו ביטויים כמו "Fliegende Haie" (כריש מעופף), "Du bist häßlich" (אתה מכוער) ו- "Heil Hitler" שאנחנו מניחים שאין צורך לתרגם.

בהמשך גילו במחלקה כי המטופלים החדשים למעשה "מחקים" את ה"טיקים" של צעיר גרמני בשם יאן צימרמן, שמנהל עמוד יוטיוב פופולרי ובו הוא משתף בהתמודדות שלו עם מחלת הטורט. במהלך השנתיים האחרונות, הצליח צימרמן להפוך לכוכב יוטיוב אהוב במיוחד, עם שני מיליון מנויים בעמוד שלו.

במחקר שפרסמה ד"ר מולר-וואהל בכתב העת Brain מבית Oxford Academic, היא מדגישה כי לא מדובר בתסמונת טורט, אלא בבעיה אחרת לגמרי המכונה בתרגום חופשי "הפרעת תנועה פונקציונלית" (Functional Movement Disorder - FMD). לדבריה, בעוד שתסמונת טורט מתפתחת כתוצאה מפגיעה נוירולוגית, אנשים יכולים לפתח "טיקים" גם בעקבות השפעה פסיכולוגית או סביבתית.

כשהסבירה זאת למטופלים החדשים שהגיעו לקליניקה, חלקם הפסיקו לסבול מהתסמינים האלו. אחרים נזקקו לטיפול פסיכותרפי כדי להפסיק לסבול מהבעיה, אולם העובדה שצעירים רבים סבלו בדיוק מאותם התסמינים ריתקה את המומחית ואת שאר אנשי הצוות, שניסו להבין למה בדיוק זה קורה - ולמה דווקא עכשיו.

לאורך ההיסטוריה, נרשמו לא מעט תופעות פסיכולוגיות שהתפשטו בציבור בצורה דומה להתפשטות של מגיפה מדבקת. מקרה דומה התרחש ב-2011 בלה רוי, עיירה קטנה בצפון ניו יורק, כשקבוצה של נערות התחילו לפתח "טיקים" שכללו עיוותים בפנים והתפרצויות ורבליות. הדבר המשונה באמת בסיפור היה שאנשים שקראו על המקרה או נחשפו אליו במדיה החברתית החלו לפתח את התופעות האלו בעצמם.

בעבר, מומחים קראו לתופעות כאלו "היסטריה המונית". כיום מתייחסים לכך בשם שהוא יותר פוליטיקלי-קורקט - מחלות פסיכוגניות המוניות (Mass Psychogenic Illness). רוברט ברתולומיאו הוא סוציולוג קליני שהציע לראשונה במחקר שפרסם כי רשתות חברתיות תורמות להתפשטות מואצת של תופעות אלו. לדבריו, לכל אורך ההיסטוריה, התופעות האלו למעשה היוו ביטוי לפחדים הכי נפוצים של התקופה. "במאה ה-17 אלו היו המכשפות, היום זו הטכנולוגיה", אמר.

כיום, טיקטוק היא פלטפורמה שמאפשרת לאנשים עם טורט להתמודד בצורה טובה יותר עם האתגרים שהם סובלים מהם - וגם לזכות באהבת הציבור ובחיבוק ממי שפעם בכלל לא היו מודעים לקשיים שלהם. ההאשטג #tourettes הוא פופולרי ביותר, עם 4.6 מיליארד ציפיות נכון לכתיבת שורות אלו. מומחים מדגישים כי מדובר בתופעה מבורכת, אך עלולות להיות לה גם השלכות שאנחנו רק מתחילים להבין.

באחרונה פורסמו מאמרים רבים של מומחים שמזהירים מפני התופעה, שאף זכתה לשם קליט ביותר - "TikTok Tics". במחקר שפורסם במרס 2021 ב-British Medical Journal תועדה עלייה משמעותית בדיווח על נשים ונערות צעירות שסובלות מ"טיקים". במחקר עדכני יותר מאפריל 2021, קבוצת רופאים מטקסס דיווחה על עלייה של כ-60 אחוזים בשיעור המטופלים שהגיעו למרפאה עם טיקים, בהשוואה לימים שלפני הקורונה.

תמרה פרינגשטיין ודיוויד מרטינו הם נוירולוגים מאוניברסיטת קלגרי שבקנדה. ב-2008, השניים פתחו את הקליניקה שלהם לטיפול בטורט, ומאז טיפלו בכ-200 מקרים חדשים בשנה בממוצע. בין החודשים מאי 2020 למאי 2021, הנתון הזה גדל לכ-300 מקרים בחודש בממוצע.

לדבריהם, הם הבחינו לראשונה בעלייה הזאת בקיץ של 2020, אז הם טיפלו בגל גדול של צעירים שסבלו מ"טיקים" בלי שאובחנו מעולם עם טורט. מרטינו מספר כי מאז שיעור המקרים רק עלה, עד שבחג המולד הוא טפח "לממדים אסטרונומיים". גם כאן, מטופלים רבים הראו את אותם התסמינים בדיוק, עם "טיקים" שהיו פחות או יותר זהים. השניים מאמינים שהסיבה לעלייה הזאת קשורה בין היתר לחרדה שייצרה הקורונה, כמו גם לעובדה שילדים רבים בילו יותר זמן מול המסכים, בייחוד מול הטיקטוק ושאר הרשתות החברתיות. פרינגשטיין הדגישה כי "לכל אורך הקריירה שלי, מעולם לא ראיתי כזו עוצמה של מצוקה אצל צעירים ובני נוער, זה מבהיל".

הנתונים מראים כי בעשור האחרון אכן נרשמה עלייה מתמשכת והדרגתית בשיעור הצעירים שסובלים מ"טיקים" שאינם קשורים בטורט, אך חוקרים רבים מאמינים כי הקורונה תרמה להאצה גדולה אפילו יותר של התופעה המשונה הזאת. החדשות הטובות הן שלא מדובר באמת בנזק נוירולוגי וכי הבעיות האלו ניתנות לטיפול יחסית בקלות. אולם הסיפור המשונה מחדד את הצורך שכל הורה ישים לב לסימני מצוקה אצל הילדים שלו, בייחוד בתקופה הזאת, גם אם על פני השטח נראה שהכול מתנהל כרגיל.