אחד המשפטים המפורסמים ביותר של ד"ר האוס בסדרה המיתולוגית הוא "אנשים לא משתנים". לא מעט אנשים בעולם מסכימים עם הקביעה הזאת, אך יש גם אחרים, בהם חוקרי מוח מוערכים - שחושבים אחרת לגמרי. אחד מהם הוא ד"ר כריסטיאן ג'ארט, פסיכולוג ומומחה לקוגניציה ומדעי המוח, שכתב כמה ספרים שמסבירים בדיוק איך כל אחד מאיתנו יכול לשנות את עצמו.
לפני שנבין איך הוא מציע לעשות את זה, כדאי להבין מה זו בכלל אישיות. כיום יש מודלים שונים שמסבירים איך להגדיר אישיות ואחד המקובלים ביותר שבהם נקרא OCEAN. על פי המודל הזה, האישיות מורכבת מחמישה מימדים:
פתיחות מחשבתית (Open- mindedness) - כמה אנחנו מוכנים לאמץ חוויות ורעיונות חדשים?
חריצות (Conscientiousness) - עד כמה המשמעת העצמית והאמביציה שלנו מפותחות?
מוחצנות (Extraversion) - עד כמה אנחנו חברותיים וזקוקים לחיזוקים מהסביבה?
אדיבות (Agreeability) - עד כמה אנחנו אוהבי אדם ובוטחים באחרים?
נוירוטיות (Neuroticism) - עד כמה אנחנו חרדתיים ורגישים?
כל אחת מהתכונות האלו היא סקאלה שכולנו מדורגים איפשהו על גביה. ביחד הן נקראות "חמש התכונות הגדולות", שבעיני מומחים רבים מגדירות בצורה המהימנה ביותר את האישיות שלנו. ומי שמבין בזה לעומק, יכול לקבוע על פי זה את מידת ההצלחה בקריירה, האושר ואפילו, לתפיסת חלק מהמומחים, הסיכויים להאריך ימים. לצורך הדגמה, יש מחקרים שמראים כי אנשים שהם נוירוטיים פחות ומוחצנים יותר נוטים לחיות חיים קצרים אך מאושרים יותר.
האם אישיות היא גנטית?
ובכן, זו שאלה שמומחים רבים מתדיינים עליה, וכנראה שהדיונים האלו יימשכו עוד שנים רבות. עם זאת, ד"ר ג'ארט מפתיע וטוען כי יש נתונים שמראים ש"בין 30 ל-50 אחוזים ממרכיבי האישיות שלנו הם גנטיים ומועברים אלינו מההורים שלנו. כמובן שזה עדיין משאיר הרבה מקום להשפעה של חוויות שונות בחיינו על האישיות".
לדבריו, יש גורמים רבים שמשפיעים על האישיות ומעצבים אותה - לא רק בשנים הראשונות לחיינו כפי שחלק מהפסיכולוגים מאמינים, אלא לכל אורך הדרך. בין האירועים שמעצבים באופן מובהק את האישיות ניתן למצוא דברים כמו נישואים, גירושין, מחלה קשה, אובדן של עבודה, הורות, לחץ חברתי ושכול.
אל תפספס
בעבר, רבים מהחוקרים האמינו כי האישיות היא עובדה מוגמרת שלא ניתן לעשות יותר מדי כדי להשפיע עליה, בייחוד אחרי גיל 30. אולם מחקרים ארוכי טווח שפורסמו בשנים האחרונות ועקבו אחרי אנשים במשך כמה עשורים קבעו כי תכונות אישיות בהחלט עשויות להשתנות לאורך החיים - בייחוד אם עושים מאמצים מיוחדים כדי להשפיע עליהן.
ראשית חשוב להבהיר - אנחנו לא הולכים להציג כאן איזו נוסחה קסומה שתשנה את חייכם מקצה לקצה ללא מאמץ. עם כל הידע שנצבר כיום בנושא, מומחים עדיין מסכימים שככל שאנחנו מתבגרים - קשה יותר להשפיע על האישיות שהתגבשה. לתפיסתו של ד"ר ג'ארט, הסיבה לכך היא ש"רבים פשוט נוטים להישאב להרגלים ולשגרה הקבועה שלהם", אך הוא מאמין שעם גישה נכונה ונחישות, אין סיבה שלא נוכל לשנות קווים מסוימים באישיות שלנו - בייחוד אם הם מפריעים לנו או לסובבים אותנו.
הנגיף המיקרוסקופי ששינה את כולנו
אחת ההוכחות הטובות ביותר לכך שבהחלט ניתן לשנות אישיות, היא האופן שבו אירועים כמו התפרצות הקורונה השפיעו על אנשים בכל רחבי העולם. הבדידות, הפחד, הקשיים הכלכליים וחוסר הוודאות בהחלט נתנו את אותותיהם גם על מי שלא האמינו שהם בכלל יכולים להשתנות.
במחקר מעניין אחד נמצא לדוגמה כי אנשים מוחצנים שמוגדרים כחברותיים מאוד, התקשו במקרים רבים לעמוד בהנחיות הבידוד והריחוק החברתי ובכך הפכו, לפעמים לראשונה בחייהם, מאזרחים שומרי חוק לכאלו שמורדים במוסכמות ומסרבים להתיישר עם דרישות החוק. מחקר אחר מצא כי דווקא אנשים שנחשבים מופנמים ושקטים, הרגישו במקרים רבים שהם פורחים במצב החדש ובאופן מפתיע מתקשרים יותר מבעבר עם המשפחה והחברים במרחב הווירטואלי.
כמובן שעוד מוקדם להעריך איך המגפה תשפיע עלינו בטווח הארוך, אך חוקרים רבים מאמינים כי היא בהחלט נותנת את אותותיה על האופי, האישיות והתכונות שמגדירות אותנו. לאירועים כאלו יש את הכוח לעצב את האישיות שלנו, אך כפי שתכף נבין, הכוח הזה מצוי גם בידיים של כל אחד מאיתנו.
פחות נוירוטיות, יותר פתיחות מחשבתית: כך עושים את זה
ד"ר ג'ארט מאמין כי נוירוטיות, ביטחון עצמי ופתיחות מחשבתית הן תכונות שבהחלט ניתן להשפיע עליהן. כדי שזה יעבוד, הוא מאמין, הרצון לשינוי צריך לשרת ערך משמעותי או מטרה חשובה. לדבריו, אם אתם רוצים להשתנות אבל לא יודעים להסביר למה אתם רוצים את זה - יש סיכוי נמוך מאוד שזה יקרה.
"לדוגמה, כשרוצים להעצים את הביטחון העצמי כדי לנהל עסק בצורה טובה יותר - בהחלט יש לזה סיכוי טוב לעבוד, כי המטרה כאן מאוד ברורה ועוצמתית", הוא אמר והוסיף כי ראה בחייו לא מעט אנשים שהצליחו לעשות זאת כשמטרה כזאת עמדה לנגד עיניהם. זה נכון גם לגבי מי שרוצים לשפר את עצמם כדי לא לאבד את הזוגיות שלהם או להיות הורים טובים וקשובים יותר.
כדי לפתח ביטחון עצמי, הוא מציע להשתמש בחוק ה"אם-אז" שעשוי להעצים ביטחון וכישורים חברתיים: "אפשר לדוגמה להחליט שאם אני יושב ברכבת ליד אדם זר, אז אני חייב לנסות לפתח שיחה איתו. זו גם דרך קלה 'לתכנת' את המוח לפרש חרדה שעולה במצבים חברתיים כהתרגשות". כמובן שדבר כזה בהתחלה יהיה מאתגר, אך כמו באימון גופני, ככל שתתאמנו על זה, זה יהפוך קל יותר.
גם כשזה נוגע לפתיחות מחשבתית - אותו עיקרון יעזור להביא לשינוי. ככל שנכניס לחיינו באופן פעיל יותר חוויות חדשות, אנשים עם דעות שונות או התנסויות שלא הכרנו בעבר - כך המוח שלנו יפתח בעצמו ובאופן לא מודע את הגמישות שעוזרת לשפר את החיים בכל התחומים ולהקל עליהם במגוון דרכים.
בסקירה שפורסמה בכתב העת Gerontologist של אוניברסיטת אוקספורד היוקרתית, בחנו לא פחות מ-31 מחקרים ומצאו כי פעילויות אומנותיות כמו ציור, נגינה או כתיבה יצירתית עזרו לשפר את החוסן המנטלי, האינטליגנציה הרגשית והיכולות הקוגניטיביות של אנשים. ובנוסף לדברים החשובים האלו, זה גם סייע לשפר את התפקוד המוחי בצורה שהפחיתה את הסיכון למחלות מוח בגיל מבוגר.
גם מדיטציה היא כלי שנחקר רבות בשנים האחרונות ונקבע בין היתר כי הוא עשוי להפוך אותנו לנוירוטיים פחות ולשפר את התגובה לחרדה ולחץ. סקירה נרחבת של מחקרים מדעיים מצאה כי מדיטציה עוזרת לאנשים להיות אדיבים יותר ושורה של מחקרים אחרים הוכיחו כי היא עוזרת לשפר היבטים נוספים וחשובים באישיות כמו נטייה להתמכרות, קשב וריכוז ומודעות עצמית.