וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יש כמה סוגים חדשים של OCD, וכולנו חשופים אליהם

שלי כהן

19.8.2021 / 12:50

יש המון יתרונות לעולם הדיגיטלי הזה שאנחנו חיים בו, אבל יש לו גם כמה חסרונות משמעותיים, כאלה שמחלחלים עמוק אל תוך הנפש שלנו. אז מה הקשר בין רשתות חברתיות להפרעה טורדנית כפייתית? הנה הפרטים המדאיגים

כבר למעלה משני עשורים שלאינטרנט ולעולם הדיגיטלי יש השפעה משמעותית על ההרגלים ועל חיי היומיום של כולנו, בכל התחומים. אחד השינויים המרכזיים המאפיינים את העידן הדיגיטלי הוא השימוש ההולך וגובר ברשתות החברתיות: פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, טינדר והרשימה עוד ארוכה.

מחקרים שונים מראים שאנשים מבלים בממוצע כל יום במשך כ-12 שעות באינטרנט וכ-3 שעות ברשתות החברתיות. ההשלכות של נתונים אלה על החיים שלנו רבות, ומחקרים שפורסמו בשנים האחרונות אף מצביעים כי קיימת להן השפעה על תחום בריאות הנפש.

אחת ההפרעות שמושפעות מהעידן הדיגיטלי היא OCD - הפרעה טורדנית כפייתית, והיא התפתחה ל-3 צורות ביטוי חדשות.

DIGITAL OCD

הפרעה-טורדנית-כפייתית-דיגיטלית מתבטאת בשימוש אובססיבי בטלפון הנייד ובמכשירים דיגיטליים אחרים ובחוסר יכולת להניח את הסלולרי בצד לפרק זמן ממושך. למשל, כולנו בודקים את האינסטגרם והפייסבוק וקוראים מיילים, אבל אנשים עם OCD דיגיטלי לא מסוגלים להשאיר התראה שלא נקראה, מייל שהם לא הגיבו עליו, או הודעות חדשות בוואטסאפ, כיוון שמבחינתם אם יעשו זאת משהו נורא עשוי לקרות.

פייסבוק. ShutterStock
מוסגלים להשאיר הודעה שלא נקראה? פייסבוק/ShutterStock

דוגמה נוספת היא אגרנות דיגיטלית שמתבטאת בחוסר יכולת להיפרד מאף אחת מהתמונות שצילמו - אפילו אם יש 10 תמונות זהות וחלקן אף מטושטשות, מתוך חשש שאולי יום אחד ירצו לראות אותן.

(Online Social Networks) OSN-OCD

הפרעה-טורדנית-כפייתית של רשתות חברתיות. OCD מסוג זה, מתבטא בצורך אובססיבי בשייכות באמצעות הרשתות החברתיות ומלווה בדאגה ופחד מלפספס את מה שקורה ברשתות החברתיות ושלפספוס זה אולי תהיה משמעות קטסטרופלית.

למשל, כולנו בודקים את הפייסבוק כמה פעמים ביום אבל לאנשים עם OCD מסוג זה יש מחשבות טורדניות, לדוגמה: שבזמן שהם לא נמצאים בפייסבוק מישהו כותב עליהם משהו רע והם לא שם על מנת למחוק או להגיב. אנשים עם OCD מסוג זה מאמינים שכל זמן שהם לא מחוברים לרשת עלול לקרות אסון.

FOMO-OCD (Fear Of Missing Out)

הפרעה-טורדנית-כפייתית והפחד מהחמצה. שילוב של OCD זה ו-FOMO מביא לפחד בלתי נשלט מהחמצה, שקורה באופן אובססיבי וטורדני. התחושה של אנשים אלה היא שאחרים חווים חוויות מספקות בלעדיהם, שיש להם משהו שאין להם, והם סובלים מספקות לגבי טיב הבחירות שלהם ומה שהם החמיצו בעקבות הבחירות האלה.

צעירים מסתכלים בסמארטפון. ShutterStock
הספק על הבחירות שלכם לא מפסיק לנקר. צעירים בוהים בסמארטפון/ShutterStock

למשל, אדם שאחרי צפייה בטיק טוק של אנשים פרודוקטיביים קם ב-5 בבוקר לעשות אימון כושר, לאכול ארוחת בוקר, ללמוד, לעבוד, להיפגש עם חברים במסעדה, לעבור בשני ברים ולראות פרק של סדרה בנטפליקס. למעשה הוא מייצר סדר יום בו הוא מנסה להספיק הכל במטרה לא להחמיץ דברים טובים וחלילה לא להיתפס בעיני עצמו עם חיים פחות מעניינים מאלה שראה בטיק טוק. מה שמטעין OCD מסוג זה הוא תדירות השימוש ברשתות החברתיות.

אז מה עושים?

ראשית, נגלה מודעות לכך ש-OCD מסוג זה מושפע בצורה ניכרת מהדיגיטל. מומלץ לערוך רשימה ולבחון אילו דברים אתם עושים באופן אובססיבי וכפייתי ולא מסוגלים להפסיק אפילו כשאתם מחליטים שאתם רוצים. למשל - האם אתם מסוגלים לא לגעת בפלאפון יום שלם, או לא להיכנס לאינסטגרם במשך שלושה חודשים? עם הרשימה הזאת מומלץ לעבוד עם מטפל קוגניטיבי התנהגותי - CBT - במטרה להגיע למצב בו אתם מצליחים לבצע את הדברים הללו מתוך בחירה מודעת ולא מתוך פחד טורדני וכפייתי, ובכך להשיב לחייכם את האיזון.

שלי כהן היא דוקטורנטית לפסיכולוגיה קלינית, פסיכותרפיסטית, מטפלת התנהגותית וקוגניטיבית, חברה בקהילת המטפלים SOMEBUDDY, אתר לחיפוש ולהתאמה אישית של פסיכולוגים ומטפלים מתחום בריאות הנפש, ההתפתחות האישית, העסקית והמקצועית

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully