כבר דיווחנו פה, לא פעם ולא פעמיים, על הנזקים המוחיים הקוגניטיביים שהקורונה מותירה אחריה אצל מי שחלה, נזקים שמתחילים בהזדקנות של המוח וומשיכים בסיכון מוגבר לדמנציה, אבל כעת מחקר חדש מצא כי אנשים שנדבקו בעבר בקורונה והחלימו עשויים לסבול מירידה משמעותית באינטליגנציה.
המחקר שפורסם ב- EClinicalMedicine נערך על ידי אוניברסיטת אימפריאל קולג' בלונדון, ובו השתתפו 81,337 אנשים שלקחו חלק במבחן מקוון במסגרת מחקר בריטי נרחב. הם עברו מבחן קוגניטיבי מאומת קליני הכולל סדרה של אתגרים קצרים במוח, כמו גם שאלון למילוי. התוצאות נלקחו על מנת להעריך את יכולתם הקוגניטיבית, שהושוותה לאחר מכן למדגם הכולל כדי לזהות את ההשפעות המתמשכות של הקורונה.
לאחר שליטה בגורמים הכוללים גיל, מין, השכלה, שפה ונחישות, בין היתר, גילו החוקרים ירידה בגירעונות הקוגניטיביים אצל אלו שנדבקו בעבר ב-COVID-19, שהוחמרה ככל שהמצב של החולה היה קשה יותר. אלו שסבלו מתסמינים נשימתיים קיבלו ציונים נמוכים יותר בבדיקה מאשר אלו ללא בעיות נשימה, וחלה עלייה ניכרת בגירעונות אצל אלו שפנו לבית החולים בגלל הסימפטומים שלהם.
אמנם יכולות להיות סיבות רבות לתוצאות אלה, החוקרים בחנו בהרחבה גורמים מבלבלים אפשריים, כולל מצבים קיימים וכל תסמיני COVID-19 מתמשכים, ומצאו כי שליטה בגורמים אלה הותירה את התוצאות יחסית ללא שינוי.
"לא מדובר כאן רק בקוביד ארוך - זה משווה בין אנשים שחלו בקורונה ובין אלה שלא, ללא קשר לתסמינים המתמשכים. רוב האנשים שחלו בקורונה דיווחו על התאוששות, אך כ-25 אחוזים מתוכם דיווחו על תסמינים מתמשכים (כלומר, קוביד ארוך) ", צייצה בטוויטר פרופסור כריסטינה פגל, מנהלת היחידה התפעולית הקלינית של אוניברסיטת קולג' בלונדון, בשרשור אחר המסביר את התוצאות.
"הגירעונות הקוגניטיביים נותרו בין אם היו סימפטומים מתמשכים או לא, ולא היו תלויים בזמן שחלף. נראה כי זה מרמז על השפעה ארוכת טווח. זה גם לא תלוי בבעיות בריאות קיימות", כתבה.
עוד בוואלה!
גם הגירעונות אינם מינוריים - מי שהיה בעבר מחובר למכונת הנשמה היה עם גירעון של 0.47, ואילו אלה ללא מכונת הנשמה היה עם גירעון של 0.27. אם לשים את זה בפרספקטיבה, הגירעון הממוצע שחווים חולי שבץ מוחי הוא 0.24 (ככל שהגירעון גבוה יותר, כך יש יותר בעיות קוגניטיביות לחולה). הגירעונות הבולטים ביותר בקרב חולי קורונה היו אלה של חשיבה, פתרון בעיות, תכנון מרחבי וגילוי יעד, תוך התאמה לדיווחים קודמים על "ערפל מוחי".
כמו בכל מחקר שנשען על דיווח עצמי פירוש התוצאות צריך להתבצע בזהירות. הטיה מדגמית יכולה לשחק תפקיד (אם כי המחברים עשו כמיטב יכולתם למתן זאת), וישנם גורמים רבים אחרים שעשויים לשחק בהערכות נוירולוגיות. עם זאת, נראה כי המחקר מדגיש השפעה משמעותית ומתמשכת על חולים בכל הגילאים, וקורא לחקירה משמעותית יותר של אלה החיים כיום עם קוביד ארוך.