אם עד לא מזמן חשבנו שהקורונה היא המגיפה האמיתית, כעת אחרי שהיא מתחילה לדעוך מסתמן שדווקא הקוביד המתמשך - אותן תופעות פוסט נגיפיות - הן אלה עשויות לאיים על המשך השגרה של רבים. מחקר חדש מצא כי אנשים שאובחנו כחולי קורונה בחצי השנה האחרונה היו בסיכון גבוה לפתח דיכאון, פסיכוזות, שבץ ואפילו דמנציה.
חוקרים מבריטניה בחנו את התיקים הרפואיים האלקטרוניים של יותר מחצי מיליון חולים בארה"ב, ואת סיכוייהם לפתח אחד מ-14 מצבים פסיכולוגיים נפוצים או מצבים נוירולוגיים, כולל שטפי דם במוח, שבץ, פרקינסון, תסמונת גיליאן-ברה, דמנציה, פסיכוזה, הפרעות במצב הרוח, הפרעת חרדה ועוד.
במאמר שהתפרסם בכתב העת המדעי הנחשב The Lancet, החוקרים הסבירו כי הפרעות חרדה ומצבי רוח היו האבחנה השכיחה ביותר בקרב אלו שחלו בקורונה, מה שככל הנראה נובע מהחוויה הקשה של עצם המחלה או האשפוז. מצבים כמו שבץ מוחי ודמנציה היו בסבירות גבוהה יותר להשפעות הביולוגיות של הנגיף עצמו, או לתגובת הגוף לזיהום באופן כללי.
המחקר היה תצפיתי, כך שהחוקרים לא יכלו לומר אם נגיף הקורונה גרם לאחת מהאבחנות - ובוודאי שיש אנשים שחוו אירוע מוחי או דיכאון בחצי השנה הקרובה ללא קשר למגיפה. עם זאת, על ידי השוואת קבוצה של אנשים שחלו בעבר ב- Covid-19 עם שתי קבוצות אחרות - כאלה שחלו בשפעת ועם זיהומים אחרים בדרכי הנשימה בהתאמה - החוקרים מאוניברסיטת אוקספורד הגיעו למסקנה שהקורונה נקשרה במצבים מוחיים ונפשיים יותר מאשר במחלות נשימה אחרות.
עוד בוואלה!
המשתתפים הותאמו לפי גיל, מין, מוצא אתני ומצבים בריאותיים, כדי להפוך אותם לברי השוואה ככל האפשר. המחלימים מקורונה היו בסבירות גבוה יותר ב-16 אחוזים לפתח הפרעה פסיכולוגית או נוירולוגית בהשוואה לאלה שסבלו מזיהומים אחרים בדרכי הנשימה, וב-44 אחוזים יותר בהשוואה לאנשים שמחלימים משפעת. יתרה מכך, ככל שהמטופל היה חולה בקורונה בצורה קשה יותר, כך הסיכוי שהוא יקבל אבחון אחר של בריאות הנפש או הפרעת מוח גדל.
הפרעות במצב הרוח, כמו חרדה או פסיכוזה השפיעו על 24 אחוזים מכלל המטופלים, כשבמקרה של חולים שהגיעו לאשפוז בבית חולים הנתון עלה ל-28 אחוזים.
ד"ר שרה אימאריסיו, ראש תחום המחקר בארגון לחקר האלצהיימר בבריטניה, אמרה לאתר ה-BBC כי "מחקרים קודמים הדגישו כי אנשים הסובלים מדמנציה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מצב של קורונה חמורה יותר. מחקר חדש זה בוחן האם קשר זה עשוי לפעול גם בכיוון השני". לדבריה המחקר אינו מתמקד בסיבה למערכת יחסים זו וחשוב שהחוקרים יבינו לעומק את הממצאים הללו.
לא מעט עדויות ממחקרים קודמים כבר הביאו הוכחות לכך שהנגיף יכול להגיע למוח ולגרום לו נזק ישיר. רק לאחרונה חוקרים מצאו כי נגיף הקורונה מסוגל לטפס במעלה האף ולחדור למוח. הם הגיעו למסקנה הזו במסגרת ניתוח שיטתי של 33 נתיחות לאחר המוות באנשים שמתו כתוצאה מ-covid-19 אצלם הם מצאו שיירים מועטים של חומר נגיפי בתוך המוח שהגיעו לשם ככל הנראה דרך האף.
מחקר אחר שפורסם לפני כמה חודשים הראה כי כמחצית מהחולים שאושפזו עם Covid-19 חוו תסמינים נוירולוגיים. לדברי החוקרים שפרסמו את הסקירה, הממצאים שלהם מלמדים כי נגיף הקורונה מאיים על מערכת העצבים כולה, ולא רק על דרכי הנשימה.
"אפקט עולמי כבד ומשמעותי"
במחקר הנוכחי, אצל קצת יותר משליש מהאנשים שפיתחו אחד או יותר ממצבים מוחיים ופסיכולוגים אלה, היה מדובר באבחנה הראשונה שלהם. אך גם במקום בו הייתה הישנות של בעיה קיימת מראש, החוקרים אמרו כי הדבר אינו שולל את האפשרות שהקורונה גרמה להחמרת המחלה.
לדברי פול הריסון, שהוביל את המחקר הזה באוניברסיטת אוקספורד, אף שהסיכון האינדיבידואלי לסבול מהפרעה נוירולוגית או פסיכיאטרית בעקבות תחלואה בקורונה הוא נמוך, האפקט הכולל על אוכלוסיית העולם עשוי להיות כבד ומשמעותי. בריאיון לאתר Science Alert הוא אמר כי "רבים מהמצבים הללו הם כרוניים. לכן מערכות הבריאות צריכות להיות מוכנות ולהיערך לכך מבחינת משאבים בקווי הטיפול הראשונים והמשניים".