טרשת נפוצה: למה זה קורה ואיך מטפלים? | המדריך המלא

טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis או MS) היא מחלה כרונית שגורמת לפגיעה במערכת העצבים המרכזית. לטרשת נפוצה יש מגוון רחב של תסמינים אפשריים, והיא משפיעה על כל אדם אחרת - ממחלה נטולת תסמינים ועד נכות קשה. הנה כל הדברים שחשוב לדעת על המחלה.

טרשת נפוצה היא מחלה שבה נפגע המיאלין - העטיפה המגנה של העצבים במערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט השדרה). בשל הפגיעה במיאלין, ישנה פגיעה בהולכה של המסרים העצביים. מערכת החיסון, אותה אחת שאמורה להגן עלינו מפני פולשים זרים (חיידקים ווירוסים), טועה בזיהוי ותוקפת את המיאלין של אותו אדם. לכן, טרשת נפוצה נחשבת מחלה אוטואימונית, שבה מערכת החיסון תוקפת את הגוף.

טרשת (sclerosis) היא צלקת בתוך רקמה בריאה, והצירוף נפוצה (multiple, באנגלית) מתאר את הריבוי של אזורים דמויי צלקת בכל חלקיה של מערכת העצבים המרכזית.

בשל העובדה שטרשת נפוצה עלולה להופיע בכל אחד מהאזורים במערכת העצבים המרכזית, התסמינים שלה מגוונים מאוד. בין התסמינים של טרשת נפוצה ניתן למצוא:

תסמינים שמשפיעים על התנועה: נימול וחולשה בגפיים, כל פעם בצד אחר של הגוף, זרמי חשמל בהנעה מסוימת של הצוואר, רעד, חוסר קואורדינציה, הליכה לא יציבה.

הפרעות בראייה: איבוד ראייה חלקי או מלא, לעיתים בעין אחת בכל פעם, כאב בהנעת העיניים, ראייה כפולה או מטושטשת.

תסמינים אחרים: דיבור לא ברור, עייפות, סחרחורות, כאב או נימול בכל מיני אזורים בגוף, תפקוד מיני לקוי, אבדן שליטה על מתן צואה או שתן.

בעוד שטרשת נפוצה אינה מחלה מדבקת, וגם טרם זוהה גורם תורשה ישיר למחלה, ישנם מספר גורמים שמגדילים את הסיכון לחלות בה.

גיל - הגיל הנפוץ ביותר לאבחנה הוא 20-50

מין - הסיכון של אישה לחלות גבוה פי שלושה מאשר זה של גבר, מה שמרמז על מעורבות הורמונלית בהתפתחות המחלה

מוצא - טרשת נפוצה מופיעה בכל המוצאים, אך נפוצה יותר בקרב אנשים לבנים ממוצא אירופי. ישנם כ-100 אזורים בגנום האנושי שמראים קורלציה להתפתחות של טרשת נפוצה, ומחקרים רבים שנעשו בישראל מראים שהמחלה נפוצה יותר בקרב יהודים אשכנזים, לעומת מוצא צפון אפריקאי או מי שאינו יהודי.

אין בדיקה ספציפית שמאבחנת טרשת נפוצה, ולכן האבחנה היא בדרך כלל על ידי שלילת גורמים אחרים לתסמינים דומים. לאחר מכן, בבדיקת MRI בדרך כלל רואים פגיעות במוח ובעמוד השדרה שאופייניות לטרשת נפוצה

טרשת נפוצה היא מחלה פרוגרסיבית, מה שאומר שהיא מתקדמת לאיטה וללא ריפוי מלא. עם זאת, ישנן דרכים להאט את התקדמותה. כך לדוגמא, תרופה בשם OCREVUS מראה האטה בהתקדמות המחלה בקרב מי שנוטל אותה.

בהתקפים של המחלה מטפלים לעיתים על ידי סטרואידים המיועדים להפחתת התהליך הדלקתי, או על ידי החלפת פלזמה, שזהו המרכיב של הדם בו נמצאים הנוגדנים. יש גם מגוון רחב של תרופות שמשמשות כאשר המחלה נשנית או מחמירה, אותן ניתן ליטול במספר דרכים (בכדורים, בזריקות או בעירוי מתמשך).

בתסמיני המחלה, שכאמור משתנים מאוד מאדם לאדם, מטפלים במגוון דרכים: פיזיותרפיה, מרפי שרירים, תרופות שמפחיתות תשישות, תרופות נגד תסמינים אחרים (נוגדי דכאון, נוגדי כאבים, תרופות לשינה, ושליטה ביציאות ובמתן שתן). בנוסף, תמיד מומלץ לנוח יותר, להתעמל, להקפיד על דיאטה מאוזנת ולהפחית גורמי לחץ, ובכלל לחיות אורח חיים מאוזן ובריא ככל הניתן.

יש לציין כי לעיתים המחלה מתבטאת במעט תסמינים ואין צורך בטיפול כלל.