אחד המיתוסים הגדולים של גידול ילדים התברר כמופרך

אין הורה שפנה לשטוף מוצץ שנפל על הקרקע שלא שמע את ההרצאה על כך ש"יש דבר כזה סטרילי מדי" ושהקפדה יתרה על היגיינה מונעת מהמערכת החיסונית של ילדים להתחשל כמו שצריך. ההיגיון מאחורי זה דווקא מובן, ככל שילד נחשף בשלב מוקדם יותר של חייו למגוון של פתוגנים ומזהמים (במידה) כך המערכת החיסונית שלו הופכת מיומנת יותר ומגוונת יותר ומספקת לו הגנה רחבה יותר לשארית חייו ובעיקר - מפחיתה את הסיכוי לסבול מאלרגיות.

לאורך השנים היו גם לא מעט מחקרים מדעיים שגיבו את הטענה הזאת בממצאים ונתונים. על חלקם כתבנו ודיווחנו גם כאן, במדור הזה. הדעה הרווחת היא שהחיים במאה ה-21 הם קצת "סטריליים מדי" עבור ילדים, בעולם המערבי לפחות, ושזו אחת הסיבות לעלייה בשכיחותן של אלרגיות בעשורים האחרונים.

אלא שמחקר חדש שמתפרסם כעת הגיע למסקנות סותרות, לפיהן גם ילדים שגדלים בסביבה נקייה והיגיינית מהממוצע מפתחים מערכת חיסונית איתנה לא פחות מילדים שנחשפים לג'יפה על בסיס קבוע. המחקר שנערך על ידי חוקרים מיוניברסיטי קולג' בלונדון בשיתוף עם ביה"ס להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון, התפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology, והחוקרים מציגים בו 4 סיבות שלטענתם מפריכות את ההנחה ש"אנחנו יותר סטריליים ממה שטוב לבריאות שלנו".

"חשיפה למיקרואורגניזמים בשלב מוקדם בחיים חיונית להכשרה של המערכת החיסונית והמערכת המטבולית. חיידקים שחיים בתוך המעיים שלנו, על העור שלנו ובדרכי הנשימה ממלאים תפקיד חשוב בשמירה על בריאותנו גם בהמשך החיים הבוגרים", אמר פרופ' אמריטוס גרהם רוק, מרצה למיקרוביולוגיה רפואית. "לאורך החיים שלנו, אנחנו צריכים להיחשף למיקרואורגניזמים המיטיבים הללו, שמקורם בעיקר באמהות שלנו, בני משפחה אחרים והסביבה הטבעית שלנו".

פרופ' רוק הוסיף כי "לאורך יותר משני עשורים הנרטיב הציבורי היה שהקפדה יתרה על הרגלי היגיינת ידיים וניקיון בסביבה הביתית, שהם חיוניים לעצירת פתוגנים מחוללי מחלות, מונעת גם את הפקת התועלת מהאורגניזמים החיוביים. במאמר שחיברנו אנחנו מנסים ליישב את הקונפליקט בין הצורך למשור על היגיינה וניקיון כדי להישמר מפני פתוגנים ובין הצורך בחשיפה לחיידקים שתגוון את אוכלוסיית החיידקים במעי ותאמן את המערכת החיסונית והמטבולית שלנו".

החוקרים סקרו מגוון של ראיות מדעיות והציגו 4 טיעונים:

ראשית, המיקרואורגניזמים שניתן למצוא בסביבה הביתית המודרנית הם לרוב לא מהסוג שאנחנו צריכים להתחסן מפניו.

שנית, חיסונים - נוסף על העובדה שהם מגנים עלינו מפני הזיהום הספציפי שלו נועדו, מחזקים את המערכת החיסונית שלנו במידה רבה יותר מחשיפה אקראית למיקרואורגניזמים. כך שאנחנו כבר יודעים כיום שאנחנו לא צריכים להסתכן במוות ולהיחשף לחיידקים מזיקים, ויש שיטות בטוחות ומבוקרות יותר לייצר חסינות.

שלישית, ישנן הוכחות מוצקות לכך שהחשיפה המשמעותית ביותר לחיסוניות שלנו היא לחיידקים בסביבה הטבעית והירוקה. לניקיון הבית ושמירה על היגיינה אין כל השפעה על החשיפה הטבעית שלנו לחיידקים מחוץ לבית.

טיעון רביעי ואחרון, מחקר עדכני הדגים שבמקרים שבהם אפידמיולוגים מצאו קשר בין ניקיון הבית ובעיות בריאותיות כמו אלרגיות, הגורם הוא לרוב לא סילוק האורגניזמים כי אם שאיפה לריאות של חומרי ניקוי שיוצרת נזק שמעודד תגובות אלרגיות.

"חשיפה לאימהות, בני משפחה ולסביבה הטבעית, בנוסף לקבלת חיסונים מספקת לילדים את כל החשיפה החיידקית הנחוצה להם. ושמירה על ניקיון והיגיינה בצורה אינטליגנטית ובגבולות הסביר אינה עומדת בניגוד לחשיפה המיטיבה הזאת", סיכם פרופ' רוק.