במצב הרפואי הזה מומלץ שהילד לא יכנס לבריכה או לים

דלקות אוזניים הן אחד מהמצבים הרפואיים הנפוצים ביותר בחודשי הקיץ, בעיקר אצל ילדים. רופאה מומחית מסבירה מתי אסור לתת לילדים להכנס למים ומתי דווקא אפשר? וגם, מילה על השימוש במקלות אוזניים ועל הקשר שלהן לדלקות

מערכת וואלה! בריאות

השבוע התחילה רשמית עונת הקיץ בארץ, מה שאומר שנשהה בחודשים הקרובים הרבה מאוד בתוך ומתחת למים. לצד החשיפה המסוכנת לשמש, יש עוד תופעה שמרבה להתרחש בחודשים אלה בבבריכות השחיה ובים והיא התפתחות של דלקות אוזניים.

ביקשנו מד"ר מירב סוקולוב, מומחית אף, אוזן וגרון בילדים, סחרחורת, כירורגיה של האוזן ושיקום השמיעה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, שתעשה לנו סדר בדלקות השונות ובעיקר - מתי מותר ומתי אסור להכניס מים לאוזניים?

עוד בוואלה!

האם אפשר להידבק בקורונה בבריכת השחייה?

לכתבה המלאה

אז כדי להבין מה מותר ומה אסור, צריך לזכור שהאוזן שלנו מורכבת משלושה חלקים - האוזן החיצונית הכוללת את האפרכסת ואת תעלת האוזן החיצונית ומסתיימת בעור התוף שהוא שלם ואטום, מאחורי עור התוף יש את האוזן התיכונה והאוזן הפנימית.

אוזן חיצונית, תיכונה ופנימית. אוזן של ילד (צילום: ShutterStock)

בתקופת הקיץ, דלקת האוזן החיצונית (acute otitis externa) היא השכיחה ביותר. דלקת זו מתפתחת בתעלת האוזן החיצונית והיא תתבטא לרוב בכאב עז בתעלת האוזן, הפרשות מהאוזן, ירידה בשמיעה וכמובן גרד.

דלקת זו, היא לרוב תוצאה של חשיפה למים לא נקיים, כגון מי ים, בריכה או מקווי מים בטבע בהם ישנה הצטברות של חיידקים (פסאודומונס) או גורם פטרייתי. בנוסף, דלקות אלו יכולות להיגרם כתוצאה מניקוי תעלת האוזן על ידי קיסמי אוזניים (מה שמביא לגירוי ולעיתים פציעה של עור התעלה וכתוצאה מכך לתהליך דלקתי).

במידה ומתפתחת דלקת באוזן החיצונית לאחר שהייה בבריכה או בים, דרכי הטיפול המומלצות הן: ראשית כל להפסיק את החשיפה למים (על ידי אטמי אוזניים או צמר גפן מרוח בווזלין), נוגדי כאב בטיפות או במתן פומי, ניקוי התעלה החיצונית מהפרשות שהצטברו (על ידי רופא אף אוזן וגרון) וטיפות אוזניים המכילות אנטיביוטיקה או חומרים אנטי פטרייתיים, בהתאם למחולל הדלקת.

לא בכל דלקת יש צורך להמנע ממים. ילדים משחקים בבריכה (צילום: ShutterStock)

חשוב להבין שלא בכל דלקת אוזניים יש צורך להימנע ממים, ישנן דלקות שחשיפה למים או שהיה בבריכה או בים לא משפיעות עליהן. למשל, דלקת אוזן תיכונה חריפה (Acute Otitis Media).

דלקת זו מאוד שכיחה בגיל הילדות ושכיחותה גבוהה ביותר דווקא בעונות החורף והמעבר. דלקת באוזן התיכונה היא תהליך דלקתי המתרחש מאחורי עור התוף. באופן תקין עור התוף שלנו הוא שלם וסגור ומגן על האוזן התיכונה ממזהמים חיצוניים. לכן בדלקות מסוג זה אין כל חשיבות למניעה ממים כיוון שהמים לא נכנסים לאוזן התיכונה, הם נעצרים בעור התוף.

דלקת זו מופיעה לרוב דווקא לאחר הצטננות או דלקת בדרכי הנשימה העליונות. הללו גורמים להיווצרות נוזלים בחלל האוזן התיכונה ולבצקת ודלקת סביב פתח החצוצרה על שם אוסטכיוס (התעלה המקשרת בין האוזן התיכונה לאף ואחראית להשוואת הלחצים באוזן ולניקוז האוזן) וכתוצאה מכך נוצרת הפרעה בניקוז חלל האוזן התיכונה, הנוזלים המצטברים באוזן נוטים להזדהם על ידי נגיפים או חיידקים וכך מתפתחת הדלקת.

הדלקת תתבטא לרוב בחום, אי שקט ובכי מוגבר (בפעוטות וילדים קטנים), כאב אוזניים (בילדים הגדולים יותר ובמבוגרים) ובירידה בשמיעה. במקרים נדירים, נוצר נקב או חור בעור התוף כתוצאה מהתהליך הדלקתי, החור הזה מאפשר מצד אחד ניקוז של הדלקת אך מצד שני יכול להביא לכניסה של מזהמים מבחוץ לאוזן התיכונה. רק במקרים נדירים אלה יש להימנע ממים ולשמור על האוזניים עם אטמים מותאמים.

גם במצבים כרוניים בהם קיימים רק נוזלים באוזניים (otitis media with effusion), ללא תהליך דלקתי, עור התוף הוא שלם ובריא והילד נמצא במעקב של רופא אף אוזן גרון, אין צורך למנוע מהילד שהייה ומשחק בים או בבריכה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully