פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מסתבר שעד היום טיפלנו בדלקות אוזניים לא נכון

      חוקרים החליטו לבדוק אם ניתן לקצר את הטיפול באנטיביוטיקה בקרב ילדים עם דלקות אוזניים, והופתעו מהתוצאות. מצד שני, רופאה ישראלית סבורה שאנחנו חייבים לחכות רגע לפני שאנחנו רצים לאנטיביוטיקה

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      מטרד מוכר מאוד. דלקות אוזניים (אילוסטרציה: shutetstock)

      דלקות אוזניים אצל פעוטות הן מטרד שכל הורה מכיר. זה מתחיל בחום, ממשיך בצרחות, ונגמר בדרך כלל באנטיביוטיקה. חוקרים בחנו את האופן שבו רופאים מטפלים בדלקות אוזניים אצל ילדים, כדי לראות אם ניתן להפחית את השימוש באנטיביוטיקה והופתעו לגלות שאכן יש צורך לשנות את הטיפול, אבל לכיוון השני. המחקר החדש מראה כי טיפול אנטיביוטי בן חמישה ימים אינו מועיל נגד דלקות אוזניים, וכי יש צורך בטיפול אנטיביוטי של לא פחות מ-10 ימים כדי לרפא זיהומים באוזניים.

      עוד בנושא:
      מתי אסור לשלוח את הילד לגן?
      האם צריך לנקות את השעווה מהאוזניים?
      סיבה לדאגה: התגלה חיידק אי-קולי שעמיד לאנטיביוטיקה החזקה ביותר

      החוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פיטסבורג, שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת New England Medical Journal, בחנו 520 תינוקות ופעוטות בגילאי שישה חודשים עד שנתיים. הם חילקו את נבדקיהם לשתי קבוצות: קבוצה שקיבלה טיפול אנטיביוטי בן עשרה ימים לטיפול בזיהום באוזניים, ואחרת שקיבלה טיפול בן חמישה ימים, וחמישה ימים נוספים של פלסבו.

      החוקרים גילו כי בקרב שליש מהילדים שקיבלו טיפול של 5 ימים, הזיהום נמשך או שהסימפטומים שלו חזרו לאחר זמן קצר, לעומת 16 אחוזים בלבד מהילדים שקיבלו טיפול של 10 הימים. סיכויי ההחלמה של פעוטות שקיבלו את הטיפול במשך חמישה ימים היו כמחצית מאלה שקיבלו את הטיפול המלא.

      ילד בוכה (ShutterStock)
      זה כואב, זה יכאב, אבל בסוף זה ישתפר (אילוסטרציה: shutterstock)

      עוד נמצא כי עבור 44 אחוזים מהתינוקות שסבלו מזיהום כפול באוזן וטופלו באנטיביוטיקה במשך חמישה ימים, הטיפול נכשל (כלומר, הילדים סבלו מסימפטומים גם ביום האחרון של מתן האנטיביוטיקה), בהשוואה ל- 16 אחוזים מקרב הילדים שקיבלו טיפול במשך עשרה ימים. כמו כן, תוצאות המחקר הראו כי לטיפול המקוצר אין תועלת מבחינת תופעות הלוואי או העמידות לאנטיביוטיקה.

      "עקב דאגות ממשיות בנוגע לשימוש יתר ועמידות הולכת וגוברת לאנטיביוטיקה, ערכנו ניסוי כדי לבחון אם הפחתת משך הטיפול האנטיביוטי תהיה יעילה", אמר ד"ר אלחנדרו הוברמן מצוות החוקרים בהודעה לעיתונות. "על אף שעלינו להיות מודאגים בצדק מהעמידות הגוברת לאנטיביוטיקה, התועלת בטיפול המלא בן 10 ימים משמעותית יותר מהסיכונים", הוא סיכם.

      זיהומים באוזניים הם אחת הסיבות הנפוצות ביותר לטיפול באנטיביוטיקה בקרב ילדים. רופאים רבים קיוו כי ניתן יהיה לקצר את משך הטיפול האנטיביוטי עקב הסכנה שהחיידקים מחוללי הזיהום יפתחו עמידות לאנטיביוטיקה, לאור שימוש גובר בתרופה. יותר ויותר רופאים רוצים להפחית את החשיפה לאנטיביוטיקה, בעיקר בקרב ילדים, כאשר הטיפול יכול להרוג את החיידקים "הטובים" בגוף הפעוט, וגם עקב הסכנה הגדלה מעמידות של חיידקים לסוגים שונים של אנטיביוטיקה.

      האם בכל דלקת אוזניים צריך אנטיביוטיקה? לא בטוח

      "בעקבות העלייה בעמידות האנטיביוטיקה, יש המחפשים לקצר את הטיפול האנטי-בקטריאלי, כי טיפול ממושך – של עשרה ימים – מעלה את העמידות של אותו חיידק שנחשף לאורך זמן ארוך יותר לתרופה, ולכן המטרה לבדוק האם יש הבדלים בין טיפול של חמישה לעשרה ימים", הסבירה ד"ר פולינה גכטמן, מומחית ברפואת ילדים במרכז בריאות הילד של שירותי בריאות כללית ברהט, בשיחה עם וואלה! בריאות בעקבות פרסום המחקר.

      היא הוסיפה כי זה שנים רבות קיים הוויכוח והתפרסמו מספר מחקרים לגבי עצם מתן האנטיביוטיקה לטיפול בדלקת אוזניים ויעילותה, כמו גם הזמן המומלץ לטיפול באנטיביוטיקה במקרים של דלקת אוזניים בקרב ילדים ופעוטות, אך לטעמה של ד"ר גכטמן, העניין המרכזי בנושא זה הוא מתן יתר של אנטיביוטיקה, גם כשלא צריך.

      תינוק מקבל חיסון לצהבת (ShutterStock)
      חיסונים הפחיתו את מספר מקרי הדלקות החיידקיות (צילום: shutterstock)

      "קיים אבחון יתר של דלקות אוזניים, וטיפול יתר בהן באמצעות אנטיביוטיקה, גם במקרים שלא צריך", אמרה ד"ר גכטמן. היא הסבירה כי רוב הדלקות המאובחנות הן ויראליות, שהחלו מהצטברות נוזלים באוזניים, ובמקרים אלה בכלל לא צריך אנטיביוטיקה. כמו כן, לדבריה, כמות הדלקות באוזניים שמקורן חיידקי ירדו בשנים האחרונות בעקבות הכנסת חיסונים שונים.

      ההורים דורשים אנטיביוטיקה, גם כשלא צריך

      ד"ר גכטמן מסבירה כי יש לחץ כבד להשתמש באנטיביוטיקה. "יש לחץ, לאו דווקא של הרופא, לעתים לחץ של ההורה, לתת אנטיביוטיקה, כדי להרגיש שהילד מטופל. גם ברפואה הפרטית קורה שכל פעם נותנים אנטיביוטיקה", אמרה, והוסיפה כי להרבה הורים עובדים קשה להגיע שוב ושוב למרפאות, בעיקר בחודשי החורף, וזו סיבה נוספת שרבים מעדיפים פשוט לקבל טיפול אנטיביוטי.

      לטעמה, צריך להמתין ולערוך מעקב צמוד אחר מצב הילד, לפני שמחליטים לתת אנטיביוטיקה. "ילד בריא (כלומר לא סובל מבעיות בריאות כרוניות/חיסוניות ברקע) ומראה סימנים ראשונים של דלקת באוזן, לא צריך לתת לו מיד מהיום הראשון אנטיביוטיקה. אפשר לחכות יומיים ולעקוב אחר הסימנים, ואם הסימפטומים לא חולפים אז להתחיל טיפול ביום השלישי", אמרה ד"ר גכטמן. לטענתה, אין טעם להתחיל מיד עם אנטיביוטיקה כי לרוב הסימנים חולפים תוך מספר ימים.

      אנטיביוטיקה (ShutterStock)
      "שימוש מרובה באנטיביוטיקה עלול לפגוע בבריאות הילד" (צילום: ShutterStock)

      לדבריה, שימוש מרובה באנטיביוטיקה עלול לפגוע בבריאות הילד. "הרבה פעמים מתחילים בטיפול אנטיביוטי כשמדובר במחלה ויראלית, והגוף כבר פיתח עמידות לאנטיביוטיקה. ואז נניח שיש החמרה, יש הצטברות של זיהום משני שהאנטיביוטיקה כבר לא עוזרת נגדו בגלל העמידות, וצריך אנטיביוטיקה יותר חזקה. במצבים שיש דלקת חיידקית רצינית, אנחנו נשארים בלי אנטיביוטיקה רגילה, וילדים יכולים להגיע לבית החולים עם זיהומים חזקים מאוד והכלים העומדים לרשותנו מצומצמים", הוסיפה.

      איום גובר על בריאות הציבור

      מאז אמצע המאה ה-20 השתמשו רופאים ברחבי העולם באנטיביוטיקה כטיפול לשלל מחלות בקטריאליות. עם הזמן, החיידק מתאים עצמו גנטית באמצעות מוטציות ומפתח עמידות לסוגים רבים יותר של אנטיביוטיקה. זאת, לאור שימוש יתר באנטיביוטיקה ברפואה ובמשקי בעלי חיים תרם לעלייה בעמידותם.

      ארגוני בריאות ורופאים בעולם מזהירים מפני הסכנה הגלומה בהתפשטותם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. בחודש ספטמבר האחרון התאספו מנהיגים מרחבי העולם בכינוס של האו"ם ודנו בדרכים להיאבק ב"חיידקי העל" העמידים. "עמידות לאנטיביוטיקה מהווה את האיום הבסיסי לבריאות האדם. עלינו להתחייב לפעול במהירות וביעילות וליזום פעולות להצלת חיים בקרב סביבות אנושיות ושל בעלי חיים, הזמן אוזל לנו", אמרה בכינוס ד"ר מרגרט צ'ן, מנכ"לית ארגון הבריאות העולמי (WHO).