חוקרים מניו ג'רזי הודיעו כי איתרו זן של "חיידק על' שפיתח עמידות לשני סוגים שונים של אנטיביוטיקה חזקה במיוחד. זו לא הפעם הראשונה שמתגלים חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, אבל במקרה הזה החוקרים מודאגים משינוי בשני גנים בחיידק אחד.
חיידק האי קולי שגילו החוקרים פיתח עמידות לשני סוגים חזקים במיוחד של אנטיביוטיקה - קוליסטין וקרפבנם - הנחשבים ל"נשק יום הדין" ולביצורי ההגנה האחרונים של הרפואה כנגד זיהום בקטריאלי, כשיתר התרופות כשלו.
עוד בנושא:
החיידקים שחיים על מברשת השיניים שלכם
על הסכין: באילו חיידקים אתם מסתכנים כשאתם חותכים סלט
האם האנטיביוטיקה החדשה נמצאת באף שלכם?
התגלית, שפורסמה אתמול (שני) בכתב העת האמריקאי למיקרוביולוגיה mBio, התרחשה לאחר שבשנת 2014 הגיע לבית חולים בניו ג'רזי גבר בן 76 שסבל מזיהום מסובך במערכת השתן, שהרופאים התקשו לטפל בו. הרופאים בדקו את הדם והשתן של המטופל, שבינתיים הצליח להחלים משילוב של מספר סוגי אנטיביוטיקה שונים, בשנתיים שלאחר מכן.
הם מצאו בחיידק האי-קולי גן המכונה mcr-1, הגורם לעמידות לאנטיביוטיקה מסוג קוליסטין, וגן נוסף המכונה blaNDM-5, שפוגע ביעילות האנטיביוטיקה מסוג קרבפנם. אנטיביוטיקה מסוג זה שימשה רופאים כנגד בקטריות שפיתחו עמידות לסוגים אחרים של אנטיביוטיקה.
החשש: שינויים גנטיים יוצרים חיידקים על עמידים במיוחד
"החדשות הטובות הן שזה לא יצר התפרצות רצינית של זיהומים שעמידים לתרופות", אמר אחד ממחברי המחקר בארי קרייסוירת', מנהל מרכז השחפת במכון המחקר לרפואת הציבור שבאוניברסיטת רטגרס שבניו ג'רזי, לסוכנות הידיעות רויטרס, אך הוסיף כי מבחינת החדשות הרעות, "יש בבירור עוד זנים שלא אותרו עדיין".
אין זו הפעם הראשונה שבה מגלים חיידקים העמידים לאחד משני סוגי האנטיביוטיקה. בשנה האחרונה, הגן mcr-1 שנמצא עמיד לקוסטילין התגלה בבקטריות אי קולי במעל ליותר מ-30 מדינות, כולל בקרב חזירים בסין, באירופה, ולא מזמן אותרה החולה האמריקאית הראשונה שחלתה בבקטריה העמידה לטיפול. כמו כן, הגן blaNDM5 אותר בארבעה אחוזים מבתי החולים בארצות הברית בשנת 2012 לפי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC).
אך מה שמדאיג את החוקרים והרופאים יותר מכל הוא השילוב הזה שנצפה לראשונה של שני גנים, שעמידים לשני סוגי אנטיביוטיקה, בחיידק אחד, וחשש כי שינויים גנטיים ייצרו חיידקים שעמידים בפני יותר ויותר סוגים של אנטיביוטיקה בו זמנית.
מאז אמצע המאה ה-20, רופאים השתמשו באנטיביוטיקה כטיפול לשלל מחלות בקטריאליות מסוכנות. עם הזמן, הבקטריה התאימה את עצמה גנטית ופיתחה עמידות ליותר ויותר סוגים של אנטיביוטיקה. שימוש יתר של אנטיביוטיקה ברפואה ובמשקי בעלי חיים גרם לעלייה בעמידות של החיידקים, כאשר עם הזמן הגנים שלהם עוברים מוטציות שמסייעים להם לפתח עמידות לאנטיביוטיקה.
לפני מספר חודשים, עם גילויה של חולה בחיידק-על, אמר תומאס פרידמן מהמרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן, כי בני האדם "מסתכנים בהליכה לקראת העולם שאחרי האנטיביוטיקה".