הורים רבים מתמודדים עם קשיי אכילה של ילדיהם במשך כל השנה, אך לקראת חופשת הקיץ, המצב הולך ומחריף. הילדים מבלים שעות רבות בביתם, סדר היום משתנה וגם ההורים צריכים להיערך מראש למספר ארוחות ביום. לא אחת הם מוצאים עצמם "מכריחים" את הילדים לאכול ונאלצים להתמודד עם לא מעט התנגדויות. מרפאה בעיסוק במכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי הלל יפה, מציעה 5 טיפים שיעזרו לכם להתמודד עם התופעה.
"הורים רבים מתמודדים עם התופעה השכיחה והרווחת של הפרעות אכילה בקרב ילדיהם", אומרת רונית מלק נופים, מרפאה בעיסוק במכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי הלל יפה, "לא פעם הם מדווחים כי הם נאלצים לרדוף אחר הילדים כדי שיכניסו פרוסת לחם לפה. זהו נושא מטריד שמעסיק את ההורים, במיוחד בתקופת הקיץ, כאשר הילדים מבלים את רוב שעות היום בבית, ומשלבים תוך כדי אכילה מרובה של ממתקים".
לדברי מלק נופים, ישנם 5 פרמטרים שמומלץ ליישם כדי להתמודד עם קשיי אכילה:
סביבת אכילה
"ארוחות משפחתיות משותפות משפרות את ההתפתחות השפתית והקוגניטיבית של הילד ולכן ניתן להתחיל בהן כבר מגיל 6 חודשים", מסבירה מלק נופים, "ארוחה משותפת מאפשרת סקרנות אישית ומוטיבציה על ידי טעימה מאוכל המבוגר (חשיפה לטעמים ומרקמים שונים), חיקוי טבעי של אכילת המבוגר וכן מאפשרת סביבת אכילה נעימה ולא לחוצה".
לדבריה, במהלך הארוחה מומלץ לאפשר לילד לבחור מתוך מגוון סוגי מאכלים שונים, לפי רצונו ולאפשר לו לטעום או לסרב בחיוב, ללא לחץ והסברים. כמו כן "חשוב לשמור על סביבת אכילה נעימה לילד מבחינה תחושתית (אור, קולות, ריח) ללא הסחות דעת, קרי צפייה בטלוויזיה או תוך כדי משחק, כך שיהיה קשוב ומרוכז בארוחה. בנוסף, מומלץ לצמצם את השיח סביב נושא ה"אוכל" בבית ובמסגרת החינוכית כדי להפחית את הלחץ".
עצמאות
בכל שלב התפתחותי חשוב לנסות ולאפשר לילד עצמאות באכילה (גם אם חלק מהאוכל נופל לרצפה). "כדאי לאפשר לתינוקות להתנסות בהחזקת בקבוק עצמאית, לפעוטות להשתמש בכפית משלהם בנוסף לכפית של ההורה וכן לאפשר להם מגע והתנסות בידיים עם חתיכות אוכל במרקמים וגדלים שונים. בגילאים מתקדמים יותר, מומלץ לשתף את הילד בהכנת ארוחה משותפת, בהתאם לגילו, לדוגמה בהוצאת האוכל מהמקרר/ מהארון, שטיפת הירקות והפירות, קילוף וחיתוך, בעריכת השולחן ועוד. התנסות זו חשובה במיוחד עם ילדים בררנים מכיוון שהיא מאפשרת להם קירבה לא מאיימת לאוכל. בדרך זו הם יכולים לגעת באוכל ולהריח אותו מבלי שחייבים לאכול או לטעום אותו (אולי יטעם ממנו בהמשך)".
עוד בוואלה!
סדר יום
"ארוחות בזמנים קבועים יחסית יאפשרו ויסות מנגנון רעב ושובע וכן יפחיתו את הלחץ סביב הארוחות. ילד שמגיע רעב לארוחה, יסכים להתנסות במגוון רחב יותר של מאכלים ויאכל כמות מספקת יותר. בנוסף, מומלץ להגביל את משך הארוחה לכ-30 דקות", מסבירה מלק נופים. "כדאי להפחית בנשנושים בין הארוחות כדי שהילד יגיע רעב לארוחה, בפרט ילד שאוכל כמות מועטה למדי של מזון. נשנושים למיניהם יפחיתו מנפח הארוחה ועלולים לפגום בוויסות מנגנון הרעב והשובע".
מהלך הארוחה
תגובות הסביבה והשיח המתמיד סביב המגוון וכמויות האוכל מעלים את רמת הלחץ והחרדה בקרב הילדים, פוגעים בקשר שלהם עם הוריהם ובהתאם משפיעים לרעה על הרגלי האכילה.
"נסו להרפות ולא ללחוץ על הילד. כאשר רמת החרדה אצל הילד תפחת, הוא יסכים להתנסות יותר ולהיות שותף פעיל במהלך הארוחות". בנוסף מציעה מלק נופים להפחית בהבטחות, בשכנועים וב"פרסים". אלו יכולים לפגום במוטיבציה הפנימית של הילד לאכילה, לגרום לאכילה רגשית ובכך לפגוע בהרגלי אכילה נכונים ובריאים להמשך החיים.
"ניתן להשתמש במאכלים מסוימים כ"עוגן" - אותם מאכלים שהילד תמיד מסכים ומעוניין לאכול. שילוב מאכל כזה במהלך הארוחה, מפחית את הלחץ שלנו ההורים וכן של הילד, ובכך יעודד את הילד להשתתף בארוחה ולהתנסות במאכלים נוספים. במקביל, מומלץ לעשות שינויים קטנים, חזרתיים ואיטיים - שינוי הרגלים הוא תהליך מורכב וארוך עם עליות, ירידות ועמידה במקום. כדאי לחזור ולהמשיך להציע מגוון רחב של מאכלים לאורך זמן, בלי לחץ, גם אם נתקלים בסירוב".
יציאה מהשגרה
"על אף חשיבות השגרה וההרגלים, נסו מידי פעם לשנות את מיקום הארוחה, כלי ההגשה וצורת ההגשה - כל אלו יכולים להעלות את רצון הילדים להתנסות במאכלים שונים, למשל פיקניק משפחתי בסלון, חיתוך שונה של האוכל, אוכל "ידיים" (כריכים, מטבלים שונים, שימוש באוכל ככפית) והכנת צלחת מיוחדת. לעיתים דווקא היציאה מהשגרה מביאה עמה הפתעות טובות".
והמלצה לסיום: "במידה שאתם מרגישים שהמצב יצא מכלל שליטה, נהיה קיצוני יותר או שאתם רוצים לקבל עזרה/ הכוונה, ניתן לפנות לרופא ילדים, למרפאה בעיסוק ו/או דיאטנית".