אף שנשים רבות, וגם גברים, מעדיפים שלא לדבר עליהן, הפלות הן דבר נפוץ. נפוץ מאוד. על פי הערכות חדשות, כ-23 מיליון היריונות ברחבי העולם מסתיימים בהפלה כל שנה - כלומר 15 אחוזים מכלל ההיריונות. ולמרות זאת, מומחים טוענים כי הטיפול בתופעה לקוי ונדרש שיפור.
ההערכות שסוכמו בשלושה מחקרים חדשים מראות כי הטיפול והתמיכה הקיימים בנשים ובזוגות הם "לא עקביים ומנוהלים בצורה גרועה", ומסתכמים בקצת יותר מלומר לנשים "פשוט נסו שוב", אמרו המחברים. יש צורך במערכת חדשה כדי להבטיח שההפלות יוכרו טוב יותר על ידי מטפלים בתחום הבריאות ונשים יקבלו את התמיכה הבריאותית הפיזית והנפשית לה הן זקוקות, אמרו החוקרים במאמר שפורסם בכתב העת היוקרתי The Lancet.
"לנשים רבות יש חששות מהטיפול הלא סימפטי שהן זוכות לו אחרי ההפלה - כאשר לחלקן לא מוצע שום הסבר, והעצה היחידה שהן מקבלות היא לנסות שוב. זה לא מספיק טוב, ועלינו להבטיח שנשים נתמכות כראוי", אמר פרופסור סיובאן קווינבי, מומחה למיילדות באוניברסיטת וורוויק בבריטניה ואחד מ-31 החוקרים שערכו את המחקרים.
למרות הסטטיסטיקה הגבוהה, החוקרים מעריכים כי ככל הנראה מספר המקרים "גבוה באופן ניכר", שכן הפלות רבות מתרחשות בבית ואינן מדווחות או שאינן מזוהות. עם זאת, החוקרים אמרו כי הפלות חוזרות ונשנות הן הרבה פחות שכיחות, כאשר 2 אחוזים מהנשים חוו שתי הפלות ברצף, ופחות מאחוז אחד מהנשים עברו שלוש או יותר, על פי אחת הסקירות שפורסמה.
אל תפספס
הפלה טבעית היא מצב שבו ההיריון מפסיק להתפתח באופן טבעי, או שלא התפתח מלכתחילה, או שהדופק של העובר פסק בשלב מאוחר יותר. ישנם כמה מצבים רפואיים שנכללים תחת ההגדרה של "הפלה טבעית": היריון כימי - מצב שבו יש תשובת היריון חיובית בבדיקות המעבדה, אולם לא מתפתח שק היריון כלל. ביצית ריקה - מצב בו מתפתח שק היריון אולם לא מתפתח כלל עובר. וכמו כן, מצב בו התפתח לכאורה היריון תקין אך העובר פסק מלחיות.
לדברי המחברים, נשים עשויות להאמין שמדובר במצב נדיר (כאשר בפועל זה משפיע על אחת מכל עשר נשים במהלך חייהן), שאין טיפולים יעילים, וכי הפלה עלולה להיגרם על ידי הרמת חפצים כבדים או שימוש באמצעי מניעה טרם ההתעברות. תפיסות מוטעות אלה מונעות לרוב מנשים לפנות לעזרה.
וכשנשים אכן כבר מבקשות עזרה, לעתים קרובות הן צריכות להגיע למרפאות רבות כדי למצוא סיבה להפלה, ולעתים נדירות יש מקום אחד מרוכז שיכול לתת מענה לכל צרכיהן. הן מטופלות לעיתים קרובות על ידי מספר רופאים, שלעתים נותנים עצות סותרות. זה יכול להוסיף למצוקה שלהן בזמן שהן מעבדות את אובדן התינוק.
לצד כל זה קיימת תרבות של שתיקה כאשר מדובר בהפלות. החוקרים אמרו כי "הפלה גורמת לפירוק של מספר גדול של זוגות בכל מדינה; יש שתיקה סביב הפלות של נשים ובני או בנות זוגן, נותני שירותי בריאות וקובעי מדיניות".
בהתחשב במערכת המקוטעת הקיימת ברוב המדינות, החוקרים הציעו מערכת חדשה לטיפול וטיפול בהפלה, שלדבריהם על הממשלות וספקי הבריאות להעמיד לרשותם אוניברסלית: לאחר הפלה ראשונה, נשים צריכות להעריך את צרכיהן הבריאותיים הגופניים והנפשיים ולקבל הדרכה לתמיכה בהיריונות עתידיים. אם מתרחשת הפלה שנייה, יש להציע לנשים בדיקת ספירת דם מלאה ובדיקת תפקוד בלוטת התריס, כמו גם דיון בגורמי הסיכון שלהן. יש להציע לנשים שעברו שתי הפלות ואז נכנסות להיריון תמיכה נוספת וסריקות מוקדמות לצורך ביטחון. לאחר שלוש הפלות, יש להציע בדיקות וטיפולים נוספים הכוללים בדיקה גנטית של רקמת היריון, כמו גם אולטרסאונד באגן ובמידת הצורך בדיקות גנטיות נוספות של ההורים.
מהם גורמי הסיכון?
המחקר החדש הדגיש כמה גורמים שנקשרו בסיכון גבוה יותר להפלה. אלה כוללים גיל מבוגר אצל גברים ונשים כאחד ומסת גוף נמוכה מאוד או גבוה. גם אתניות עשויה לשחק תפקיד: הורים שחורים היו בסיכון גבוה יותר לחוות אובדן היריון בהשוואה לזוגות לבנים. עישון, שתיית אלכוהול, לחץ מתמשך, עבודה במשמרות לילה וחשיפה לזיהום אוויר והדברה נקשרו גם הם לסיכון מוגבר להפלה.
למרות שיש עדויות מוגבלות, טיפולים מסוימים, כולל פרוגסטרון, הורמון החיוני להיריון בריא, עשויים לסייע לנשים הסובלות מהפלות. עם זאת, יש צורך במחקר רב יותר, כולל ניסויים קליניים חדשים ומרכזי מחקר ייעודיים עם מומחיות בגנטיקה, ביולוגיה התפתחותית ועוד.
"לא ניתן להימנע מכל הפלות, אך יש לשנות את ההשלכה הלא מבוססת מחקרית כי הפלות, ממש כמו בעיות פוריות אחרות, כולל כאבי מחזור וגיל המעבר, דורשות התערבות רפואית מינימלית".