אז לא, האב שבסיפור שלנו אינו יצור מיתי בעל ראש של אריה, גוף של עז וזנב של נחש - אבל הוא בהחלט אדם בעל שני מטענים גנטים - שלו ושל אחיו התאום שמת ברחם. מיד נסביר.
לאחר סדרה של טיפולי פוריות, לזוג אנונימי מוושינגטון נולד תינוק בריא ביוני 2014. הכל היה נראה תקין לגמרי - עד שבדיקות דם שגרתיות מצאו הבדלים בין סוגי הדם של ההורים לזה של התינוק - לשניהם יש סוג דם A אבל לתינוק יש סוג דם AB. מופתע מהממצאים, החליט האב לעבור בדיקת אבהות - בה נמצא שהוא לא אבי התינוק. אשתו נשבעה שהיא מעולם לא בגדה בו, והשניים ניגשו לברר האם נעשתה טעות במרפאה הפוריות - אך גם שם לא מצאו פתרון לתעלומה.
באתר המדעי iflscience נכתב שלאחר בדיקות נוספות, הרופאים הגיעו למסקנה: האב הוא כימרה אנושית. במיתולוגיה היוונית הכימרה היא מפלצת בעלת ראש של אריה, גוף של עז וזנב של נחש, אבל בביולוגיה כימרה הוא אדם המורכב מתאים של יותר ממערכת DNA אחת.
מסתבר שהאב נשא את המטען הביולוגי שלו ושל אדם נוסף - אחיו התאום שמת ברחם אמם בשלב מוקדם של ההיריון. האב ספג את המטען הגנטי של אחיו התאום ברחם והעביר אותו לבנו, וכתוצאה מכך גילה שהוא הדוד של בנו, וכי אחיו התאום שמעולם לא נולד הוא האב הביולוגי של בנו.
המקרה הפך למושא מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Assisted Reproduction and Genetics בשנת 2017. החוקרים הסבירו כי בדיקות גנטיות חשפו שהאב והילד חולקים רק 25 אחוזים מה-DNA שלהם - אותה כמות שחולק דוד עם אחיין או אחיינית. לעומת זאת, הורה ביולוגי מלא צריך לחלוק 50 אחוזים מה-DNA שלו עם ילדו.
באמבריולוגיה, המדע החוקר את הביולוגיה ההתפתחותית של בעלי חיים ובני האדם, כימרה מתארת מצב בו יצור התפתח מתאים סומטיים של שני פרטים שונים שצורפו יחד. כימרה מולדת מתרחשת כאשר שתי ביציות נפרדות מופרות על ידי שני זרעונים. שני מבנים נפרדים אלה ממשיכים "להתמזג" בשלב הבלסטוציסט או הזיגוטה ומביאים להתפתחות של אורגניזם יחיד עם שורות תאים מעורבות ושתי קבוצות DNA בחלקים שונים של הגוף.
עוד בנושא:
כימרה נמצאה אצל בני אדם בעבר, אך מדובר בתופעה נדירה במיוחד. בשנת 2009, זמרת אמריקנית גילתה שיש לה כימרה לאחר שחקרה כתם לידה נדיר שנמצא במרכז גופה. מקרה דומה פורסם גם ב-2002, אז קארן קיגן ובניה הבוגרים עברו בדיקות DNA לפני השתלת כליה לה נזקקה - וגילו שהיא לא האם הביולוגית שלהם, גם עקב כימרה.
ההערכות משתנות, אך מרבית המקורות מראים שעד כה תועדו רק כ-100 מקרים של כימרה בבני אדם. המקרה הזה בוושינגטון היה חריג עוד יותר - מכיוון שהתאים מהתאום שלא נולד שולבו בתאי הרבייה שלו, מה שהוליד זרע של שתי שורות תאים מובחנות. במילים אחרות - חלק מתאי הזרע שלו אכן היו שלו, בעוד שאחרים הכילו את החומר הגנטי של אחיו התאום שלא נולד. כאשר ביצעו את בדיקת האבהות, הרופאים השתמשו בתאים שנקלחו מלחיו של האב שהציגו רק את מערך הגנים שלו ולא את הגנים של התאום שנמצאו בתאי הזרע - ומכאן התוצאה יוצאת הדופן.
האיש וזוגתו הביאו מאז לעולם בן שני. הפעם הילד נולד עם תאי הזרע של האב, כשבדיקות אבהות מצאה כי האב ובנו השני חולקים 50 אחוזים מה-DNA שלהם. המשמעות היא ששני הילדים לא היו אחים מלאים או אחים למחצה מבחינה טכנית, אלא חלקו על פי הערכות 37.5 אחוזים מהגנים שלהם (אחים מלאים חולקים כ-50 אחוזים מה-DNA שלהם ואחים למחצה כ-25).
"אפילו גנטיקאים מתפלאים מכך", אמר בארי סטאר, גנטיקאי מאוניברסיטת סטנפורד שהיה מעורב בחקרית המקרה, ל-BuzzFeed News בשנת 2015. סטאר חושד שישנם מקרים רבים יותר של כימרה, אך רובם לא נחשפים משום שהדבר אינו מתבטא פיזית וניתן למצוא אותו רק בבדיקות DNA. עם נגישותן הגוברת של בדיקות DNA לציבור, הדבר עשוי להשתנות בקרוב. "כימרה לא הייתה במחשבותינו עד שבדיקות ה-DNA הפכו לנגישות כל כך", הוא אמר, "אנחנו הולכים למצוא עוד מקרים כאלה".