במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי BMJ דווח על מקרה של אישה בת 25 מצ'אנדיגאר, הודו, שהגיעה למחלקה לרפואה דחופה בבית החולים המקומי, כשהיא בוכה דמעות אדומות כדם. האישה ששמה לא פורסם אמרה שזו הפעם השנייה שהיא חווה את הסימפטום המפחיד הזה, כאשר הפעם הראשונה הייתה חודש קודם לכן.
הרופאים שבדקו אותה גילו שהדמעות שלה הן אכן דם ואיבחנו שמדובר במצב הקרוי מולקרייה (Hemolacria), מצב בו החולה מזיל דמעות של דם במקום דמעות מימיות רגילות - העלול להיגרם מפציעות עיניים, צינור דמעות חסום, דימום באף או בעיה בסינוסים. המולקרייה עשויה להיות גם תסמין לבעיות בריאותיות כגון מלנומה בלחמית, גידול במנגנון הדמעות, דלקת חיידקית בלחמית, לחץ דם גבוה והפרעות בדם כגון המופיליה.
בת ה-25 עברה כל בדיקה אפשרית כדי לאתר את מקור הבעיה - אך שום דבר מאלו לא נמצא אצלה. כל בדיקה שעברה המטופלת חזרה תקינה - לא נמצאו פגיעות בעיניים, נפיחות, כלי דם סתומים בלחמית או כל לחץ אחר בעיניה. בדיקות האף-אוזן-גרון שלה חזרו תקינות. לא נמצא דימום מאף מקום אחר בגוף, בדיקת שבריריות נימים חזרה שלילית ורמות הגורמים המעורבים בקרישת הדם נמצאו תקינות. בנוסף, לא נרשמה היסטוריה משפחתית למצב זה.
לאחר ששללו את כל הסיבות האפשריות, הרופאים חזרו למה שסיפרה להם המטופלת כשהגיעה - עבר בדיוק חודש מאז הזילה דם מעיניה בפעם הראשונה. הרופאים הגיעו למסקנה המתבקשת כי שני המקרים התרחשו בזמן שהייתה במחזור ואבחנו כי החולה סובלת מתסמונת נדירה של "ווסת עקיפית" (Vicarious menstruation) - מצב של דימום מחזורי באיברים חוץ רחמיים המתרחש במהלך המחזור החודשי.
עוד ב"אסור לפספס":
מקרה נדיר - אבל לא ראשוני
על אף שמדובר במקרה נדיר, מקרים של ווסת עקיפית תועדו בעבר בספרות הרפואית. בנובמבר 1913 דיווח רופא ברוזוול שבניו מקסיקו על אישה שחוותה כאבים איומים מכיבים מדממים ברגליה. אחרי שניסתה טיפולים שונים, הבחינו רופאיה כי הכיב נשאר גדול למשך 5 ימי הווסת. כשהיא נכנסה להיריון והביאה לעולם ילד בריא, הבעיה לא חזרה שוב על עצמה. באפריל 2014 דווח על מקרה רפואי אחר, בו אישה אמריקאית דיממה מעיניה במקביל לקבלת הווסת. לאחר שסבלה מדליפת ווסת מעיניה למשך כשנה, טיפול בגלולות למניעת היריון הביא ל"שיפור קליני ניכר".
ד"ר סומיטרה גוש, שתיעדה את המקרה האחרון בהודו, אמרה: "דמעות של דם זה מצב קליני נדיר ויש לו מספר סיבות. אחת הסיבות היא וסת עקיפית. הדם עלול לצאת מאיברים חיצוניים אחרים כגון האף, העיניים, האוזניים, הפטמות והפה. המולקרייה הנובעת מתסמונת זו היא מאוד מאוד נדירה. עד כה דווחו מקרים בודדים כאלה בספרות הרפואית. מדובר בתגובה של כלי הדם בעיניים להורמונים. נראה שרקמות עין מסוימות מגיבות הורמונלית. אסטרוגן ופרוגסטרון יכולים להגביר את חדירות הנימים וכתוצאה מכך לגרום להיפרמיה, גודש ודימום משני מרקמות חוץ רחמיות".
היא סיפרה ש"למזלה של המטופלת במקרה זה, הטיפול ההורמונלי באמצעי מניעה הצליח. היא נדרשה ליטול גלולות למניעת הריון בשילוב אסטרוגן-פרוגסטרון, ובמהלך תקופת המעקב של 3 חודשים הדימום הופסק לרווחתה".
מקרה של המולקרייה שאינה נובעת מווסת עקיפית דווח ב-2018, גם הוא בהודו, שם גבר בן 22 הזיל דמעות של דם ללא סיבה ברורה. ב-30 אחוזים ממקרי המולקרייה, הרופאים אינם מצליחים לאבחן את מקור הבעיה. באותה שנה גבר בן 52 מאיטליה נמצא מדמם מעיניו, כשאצלו ההמולקרייה נבעה מגידולים לא סרטניים שהתגלו בחלק הפנימי של עפעפיו. לאחר הסרת הגידולים ומעקב שנמשך כשנה, פסקו עיניו מלדמוע.
