זו הסיבה שאתם חייבים להפסיק להשתין "ליתר ביטחון" לפני שאתם יוצאים מהבית

מי מאיתנו לא חשב לעצמו פעם "טוב, כדאי שאכנס לשירותים לפני שאצא, שלא יהיה לי בדרך", מחשבה שרק התעצמה בתקופת הקורונה, כשנסגרו לנו כל בתי הקפה והמסעדות והנגישות לשירותים באמצע הדרך הפכה לבעייתית יותר. רבים מאיתנו כבר הפכו את זה להרגל, כשרגע לפני שהם יוצאים מהבית לקראת הליכה או נסיעה ארוכה, הם מתפנים - גם אם הם לא באמת מרגישים צורך.

כעת, סברינה בקסטר, מתמחה ברפואה שנמצא ממש לקראת הסמכה כמטפלת פיזיותרפיסטית עם התמחות ברצפת האגן, טוענת שהרגל שכזה עשוי להיות מסוכן לבריאות שלנו, על אף שלכאורה המחשבה להתרוקן כדי להימנע מלחץ אפשרי על השלפוחית נשמעת בריאה יותר.

המתמחה מזהירה אנשים להפסיק "להשתין ליתר ביטחון" לפני שהם יוצאים מהבית אם הם לא באמת צריכים, וטוענת שהרגל כזה יכול לגרום לרגישות יתר של שלפוחית השתן ולתדירות גבוהה יותר בצורך להתפנות.

בקסטר הסבירה בסרטון שזכה ליותר ממיליון צפיות בטיקטוק מדוע ההרגל הפשוט הזה עלול להזיק לכם. לדבריה, על אף שלכאורה זה בסדר להשתין "רק למקרה שנצטרך" - כלומר כשלא ממש מרגישים דחף, לפני נסיעה ארוכה, יציאה מהבית או קיום יחסי מין, אם תעשו את זה כל הזמן אתם עלולים לבלבל את הגוף ולגרום לו להרגיש שהוא צריך להשתין על אף שהשלפוחית לא באמת מלאה. בסרטון היא אמרה: "בואו נדבר על מה שקורה כשאתם משתינים 'לכל מקרה'. הכוונה היא שכשאתם עומדים לצאת מהבית ואתם כאילו, 'אני לא באמת צריך להשתין, אבל אולי אצטרך בהמשך, אז אלך להשתין'. מדי פעם זה לא עניין גדול. אבל אם אתם עושים זאת לעיתים קרובות - שלפוחית השתן שלכם לעולם לא תתמלא כראוי. היא לא תתמלא עד סופה".

בקסטר הוסיפה והזהירה: "אתם מתרגלים להשתין כשהשלפוחית מלאה רק בחלקה. זה עלול לגרום לכם לרצות להשתין בתדירות גבוהה יותר, כשהשלפוחית מגיעה לחצי ואז 'דינג דינג דינג, אני צריך ללכת להשתין עכשיו'. אתם בעצם מגבירים את הרגישות בשלפוחית השתן שלכם ומעודדים אותה להתפנות כשהיא מתמלאת בכמויות נמוכות מהנדרש, ואז הגוף שלכם מתרגל לזה - כך שקשה לצאת מזה. זה הרגל. כשזה קורה עליכם לאמן מחדש את שלפוחית השתן שלכם".

הת'ר ג'פקואט, פיזיותרפיסטית מלוס אנג'לס המתמחה בבריאות רצפת האגן, אישרה את דבריה של בקסטר בראיון לאתר באזפיד, והסבירה: "כאשר הקשר הנוירולוגי בין שלפוחית השתן לרצפת האגן אינו תקין, במקום שרצפת האגן תתכווץ כדי לשמור על איפוק, היא תשתחרר ושלפוחית השתן תרצה להתפנות במצבים לא נעימים, מה שיביא לבריחת שתן, אם זה במכונית שלכם בזמן נהיגה או במסדרון בדרך לשירותים. הנקודה הנכונה (למתן שתן) היא תדירות קבועה של אחת לשעתיים-שלוש. בלילה אתם אמורים לישון לפחות שש שעות לפני ששלפוחית השתן תעיר אתכם".

למי שכבר התרגל לתת שתן בתדירות גבוהה יותר, ג'פקואט מציעה לעשות תרגילי קיגל - המתמקדים בכיווץ והרפיה של שרירי האגן והאזור הווגינלי אצל נשים - כדי להדוף את הדחף. תרגילי קיגל מאפשרים לשפר ולשמור על השליטה בסוגרים במצב של חוסר יכולת להתאפק.

בסרטונים אחרים שלה, הציעה סברינה צעדים שאנשים יכולים לנקוט בהם כאשר הם מרגישים דחף גובר להשתין אך יודעים כי שלפוחית השתן שלהם אינה מלאה. "ראשית, הישארו רגועים", היא אומרת באחד הסרטונים שלה, "ככל שאתם נלחצים יותר, כך גדל הסיכוי ששלפוחית השתן שלכם תנצח. שנית, בצעו חמישה כיווצים ברצפת האגן או תרגילי קיגל. אם התחושה להטלת שתן לא נעלמת, גשו לשירותים. התאפקות כאשר שלפוחית השתן מלאה עלולה להוביל לדלקת בדרכי השתן. מידע זה מיועד בעיקר לאנשים שמאוד מוטרדים מכמות הפעמים שהם צריכים להתפנות. הם לא רוצים להסתובב כל היום בדאגה איפה נמצאים השירותים הקרובים ורוצים לנסות לתקן את זה".