מאגדת הבייסבול למפתח הביטקוין: האנשים שהוקפאו ומחכים שיפשירו אותם בעתיד

הקפאה קריוגנית נזכרת בספרים ובסרטים העוסקים במדע בדיוני כמו "הנוסע השמיני" ו"אווטאר", אולם הסיפורים הדמיוניים האלה לא רחוקים מהמציאות - לפחות בחלק הקשור לתהליך ההקפאה. לגבי ההפשרה והתחייה המחודשת - זה עוד רחוק מאוד. מסתבר שיש קבוצה קטנה של אנשים מפורסמים שהחליטו על דעת עצמם ובמחשבה צלולה (כך אנחנו מקווים), להקפיא את הגופות שלהם ולקוות שבעתיד הרחוק הטכנולוגיה תהיה מתקדמת מספיק כדי להעיר אותם מ"התרדמת" שכפו על עצמם.

בתהליך ההקפאה הקריוגנית מקפיאים גופות או אפילו רק איברים ספציפיים בקרח יבש או בחנקן נוזלי בתא אטום לחלוטין על מנת לשמר אותם למשך אלפי - או אפילו מיליוני - שנים. הרעיון מאחורי הקריוניקה הוא לאפשר לאנשים לחיות לנצח על ידי שימור גופם בטמפרטורות מאוד נמוכות (באיזור -196מעלות צלזיוס). כבר במאה ה-17 התנסה הפילוסוף רוברט בויל בהקפאת בעלי חיים בוואקום וגילה שניתן להקפיא את גופם במרחב חסר אוויר, אולם רק בעשורים האחרונים המדע החליט לאתגר את המוות ולנסות להעניק לבני אדם חיי נצח באמצעות תהליך הקפאה.

מי שהחליט לקחת חלק בניסוי עשה זאת ללא סיכון ממשי. כלומר, אלה שבחרו זאת הסכימו לכך רק לאחר שקצרה ידה של הרפואה המודרנית מלהושיעם. במקום להיקבר, הם הוקפאו - בתקווה, גם אם הקטנה ביותר, שבעתיד יוכלו לשוב לחיים. נכון ל-2014, כ-250 איש עברו את תהליך השימור בהקפאה עמוקה מאז שהוצע לראשונה ב-1962. בארצות הברית החוק מאפשר להתחיל בתהליך השימור רק לאחר החתימה הרשמית על תעודת הפטירה.

הזמן הטוב ביותר לתחילת תהליך השימור הוא בדקות הראשונות שלאחר דום הלב, אם כי ניתן גם לעשות את זה זמן רב אחרי - בהנחה שחלק ממבנה המוח שמשמר מידע עשוי להשתמר גם במקרים כאלה.

בשיחה עם הדיילי סטאר, פרופסור ז'ואאו פדרו דה מגלאס, המתאם את רשת המחקר הבריטית לקריוניקה והקפאה קריוגנית, אמר: "אם נצליח להחיות אדם שמור, אפילו אלפי שנים מהיום, זה יחשב להצלחה". הוא הסביר כי התהליך שכולל שימוש בחנקן נוזלי יכול לשמר את הגוף "ללא הגבלת זמן, במשך אלפי אם לא מיליוני שנים". הוא הסביר: "בקריוניקה אין תגובות כימיות והזמן הביולוגי אינו חולף. לכן, הגיל הביולוגי של הפרט בעת ההתעוררות שלו יהיה זהה לגיל שבו הוא או היא נכנסו לשימור".

"זאת מכירת אשליה שקרית ובגדול, זה לרמות חולים שנמצאים במצב נואש שרוצים לקבל תקווה. מה שנדרש במערכת היחסים של חולה ורופא זה יושרה", אמרה ב-2016 לוואלה! בריאות ד"ר תמי קרני, יו"ר לשכת האתיקה הרפואית בהסתדרות הרופאים. "הרופא צריך להיות נאמן לחולה שלו ולא למכור לו הבטחות שהן עורבא פרח", הוסיפה.

הקפאת גופות לא זוכה לתמיכה מהקהילה הרפואית והמדעית שרואה בקונספט חלום באספמיה ומכירת אשליות, אך כן קיים טיפול חירום על בסיס רעיון דומה של שימוש בטכניקת הקפאה לפצועי טראומה הנמצאים בסכנת חיים, אשר נוסה ב-2014 בארה"ב. מדובר בקירור טיפולי (therapeutic hypothermia) שמטרתו להוריד את טמפרטורת הגוף ולייצב אותה לפרק זמן מסוים במטרה לשפר את תוצאות הטיפול הרפואי לאחר שזרימת הדם למוח נפסקה לזמן מה בעקבות טראומה.

טכניקת הקירור המכונה גם השהיית החיים פותחה בידי ד"ר פיטר די לאחר שערך ניסוי מוצלח בחזירים בשנת 2000, ופרסם את תוצאות מחקרו בשנת 2006, שם דיווח כי הצליח להוריד את טמפרטורת הגוף של חזירים, וכי 90 אחוזים מהחזירים שטמפרטורת גופם ירדה ואז הועלתה חזרה שרדו ולא הראו פגמים קוגנטיביים או פיזיים.

מפתח התוכנה האל פיני

האל פיני הוא אחד המפתחים והמשתמשים הראשונים של ביטקוין. האל אובחן כחולה ALS באוגוסט 2009 והפך למשותק במרץ 2013. הוא נפטר ב-28 באוגוסט 2014 כשהיה בן 58 ועל פי בקשתו שומר בהקפאה ע"י קרן הארכת החיים של אלקור. ב-1992 הוא ביקר במתקן של אלקור לאחר שהתעניין בהקפאה קריוגנית וסיפר אז: "לדעתי האישית, לכל מי שנולד בזמן הזה יש סיכוי של 50-50 לחיות לנצח". הפילוסוף מקס מורה אמר במותו: "אני יודע שאני מדבר עבור רבים כשאני אומר שאני מצפה לדבר איתך (האל) שוב מתישהו בעתיד ולערוך מסיבה לכבוד תחייתך".

הסופר FM-2030

FM-2030 (פרידון מ. אספנדיארי) היה סופר, מורה, פילוסוף טרנס-הומניסטי, עתידן, יועץ ואתלט אמריקאי-איראני. הוא היה בן 69 כשנפטר בשנת 2000. הוא שינה את שמו בשנות ה-70 בתקווה שיחייה כדי לחגוג את יום הולדתו ה-100 בשנת 2030. הוא אמר אז: "אני אדם מהמאה ה-21 שנולד בטעות במאה ה-20. יש לי נוסטלגיה עמוקה לעתיד. שמות קונבנציונליים מגדירים את עברו של האדם - המוצא, הלאום והדת. אני לא מי שהייתי לפני עשור ובטח לא מי שאהיה בעוד שני עשורים. השם 2030 משקף את אמונתי כי השנים סביב 2030 יהיו קסומות. בשנת 2030 נהיה חסרי גיל ולכולם יהיה סיכוי מצוין לחיות לנצח. 2030 זה חלום ומטרה". מצטערים לאכזב, אבל אנחנו אוטוטו שם וחיים תחת מגיפה שהורגת מיליונים אז לא בטוח שהחזון שלך יתגשם.

FM-2030 נפטר מסרטן הלבלב והיה האדם הראשון שזוגג ולא הוקפא - כלומר גופו עבר תהליך "הקפאת הבזק" (כדי להפוך ל"דמוי זכוכית" תוך דקות) ולא את תהליך ההקפאה האיטי.

אגדת הבייסבול טד ויליאמס

טד ויליאמס הוא מגדולי שחקני הבייסבול האמריקאים בכל הזמנים. הוא נפטר בשנת 2002 כשהיה בן 83 לאחר שסבל מדום לב. אף על פי שצוואתו הרשמית הצהירה כי גופתו מיועדת לשריפה, ילדיו בחרו להקפיא את שרידיו. הסיבה לכך היא שלטענת עורך דינו, טד וילדיו ערכו ברית משפחתית לא רשמית בכתב יד, בה הם קבעו כי יעברו הקפאה קריוגנית לאחר המוות כדי שיוכלו להיות יחד בעתיד, גם אם הסיכוי לכך קטן. לכן - ראשו וגופו של אגדת הבייסבול מאוחסנים בנפרד בקרן הארכת החיים של אלקור.

AbcNews מדווחים כי ראשו נותר משומר בסיר. לארי ג'ונסון, לשעבר מנהל התפעול הראשי של קרן הארכת החיים של אלקור, דיבר על הגופה שלו: "היא מונחת קפואה בסקוטסדייל, אריזונה. גופתו חוללה והושמדה. זה חסר טעם". התיאוריה מאחורי הקפאת ראשו בנפרד היא שבעתיד יהיה ניתן להצמיד אותו לשיבוט או להשתיל אותו לאנדרואיד.

הפרופסור ג'יימס בדפורד

הפרופסור האמריקאי לפסיכולוגיה, ג'יימס בדפורד, נולד ב-1893 והיה האדם הראשון שעבר הקפאה קריוגנית. גופתו נותרה בקרן להארכת חיים של אלקור. בדפורד סבל מסרטן בכליה והשתמש בכספו שלו כדי לשלם עבור שימורו. הוא אפילו הותיר בצוואתו 100 אלף דולר למחקר הקריוניקה. ב-12 בינואר, שעות ספורות לאחר מותו הוקפאה גופתו והיא מאוחסנת עד היום בבקבוק ואקום המכונה "דוּאר". היום בו הוקפא, ה-12 בינואר, נחשב בעיני רבים כ"יום ג'יימס בדפורד".

עד היום לא הוקפאה גופתו של אף ישראלי, אולם על פי וויקיפדיה, בשנת 2018 החלה להתגבש תנועה אקטיבית בהובלת יזם ההייטק פבל פליט, והדוקטורנט למדעי המוח באוניברסיטת לידס (אנגליה) עומר יובל, במטרה להקים מכון קריוני בישראל. הם הקימו את תנועת קריוניקה ישראל שלפי הצהרת הכוונות שלה "רואה כמטרה עליונה את השמירה על החיים כפי שאנחנו מכירים אותם, ואת הקריוניקה כביטוח מציל חיים שיופעל רק בלית ברירה".

בתנועה מבקשים להדגיש ש"למרות ששירות קריוני ניתן כבר כיום במספר מקומות בעולם, עדיין אין הוכחת היתכנות להפשרה מוצלחת של אדם (או יונק אחר) מהקפאה קריונית. עם זאת, מחקרים מהשנים האחרונות מספקים עדויות משכנעות לכך שניתן להקפיא איברים שלמים, ובפרט מוח, בטמפרטורות נמוכות (מתחת למינוס 100°C) לטווח ארוך ולהפשירם ללא פגיעה משמעותית במבנה הרקמה. למרות אי-הוודאות, עדויות אלה מחזקות את ההשערה שכבר באמצעות הטכנולוגיה הקיימת כיום ניתן לשמר את גוף האדם באופן שיאפשר לטכנולוגיות עתידיות להחזיר אותו לבריאות מלאה לאחר הקפאה קריונית".

בנוסף, בישראל פועלת עמותה להפצת רעיון הקריוניקה, תחת השם "המכון הישראלי לקידום מדע קהילתי", בראשות כוכי פינקי כהן ובן גולדנברג, מוסמכים מכון ויצמן למדע.