הקשר המפתיע בין חיידקי צואה וקורונה

המונח מיקרוביום (microbiome) כולל את כל החיידקים, הווירוסים והפטריות שגרים בגוף האדם, ויש לא מעט מהם. המיקום המרכזי שבו שוכנים רוב האורגניזמים הללו הוא בתוך מערכת העיכול שלנו. עד אמצע המאה ה-20, המיקרוביולוגיה, אותו ענף שעוסק בחקר החיידקים, הנגיפים והפטריות התרכז בעיקר בפן הקליני שלהם כמחוללי מחלות, אולם הודות לשיפור בביולוגיה המולקולרית והודות ליכולת שלנו לזהות את הגנים של כל אותם אורגניזמים, חלה התקדמות משמעותית בהבנה את התחום.

אחת המטרות של פרויקט המיקרוביום האנושי, כמו גם של מחקרים רבים אחרים שנעשו ונעשים בתחום, גם בישראל, היא לאפיין את אותם חיידקים ולנתח את תפקידם בבריאות האדם ובמחלות. מספר הגנים בכל החיידקים במיקרוביום של אדם יחיד גדול פי 200 ממספר הגנים בגנום האנושי כולו.

חיידקים יכולים לסייע לגוף לעכל חומרי מזון שהגוף שלנו לא מסוגל לפרק. חיידקים מסוימים גם מייצרים עבור הגוף ויטמינים כמו למשל ויטמין K שחשוב מאוד ליכולת הקרישה של הדם, וויטמין B, ואפילו חומרים המזינים את תאי מערכת העיכול, חומרים שונים שיכולים להשפיע על התקינות של מערכת העיכול שלנו, על המערכת החיסונית וככל הנראה גם להגן עלינו מפני מחלות מסוימות ומפני חיידקים אחרים שעלולים לגרום למחלות. אפשר להגדיר את המצב כיחסי גומלין בין הגוף לבין היצורים החיים בו.

גיוון ועושר של אוכלוסיית החיידקים במעי נקשר לבריאות טובה, בעוד שירידה במגוון החיידקים נקשרה למחלות, כמו מחלות מעי דלקתיות. בשנים האחרונות נעשו מחקרים רבים שבחנו את הקשר שבין חיידקי המעי למחלות כרוניות גם מחוץ למערכת העיכול, כמו השמנת יתר, סוכרת, אסתמה, גידולים ומחלות כבד.

בנוסף לכך, מחקרים מהשנים האחרונות מצאו קשר גם למחלות לב וכלי דם, אבני בכיס המרה, מחלות כליות, מחלות אוטואימוניות שונות ואפילו מחלות נוירולוגיות. בחלק מהמצבים, כמו למשל בהשמנת יתר של עכברים, נמצא כי החלפת חיידקי המעי היא כה משמעותית עד שהיא הצליחה להפוך עכבר רזה לשמן ולהיפך. למרות שמחקרים רבים מצאו קשר נסיבתי בין תמהיל חיידקי המעי לבין מחלות, רק בחלק מהמקרים נמצא קשר סיבתי.

מחקר חדש שפורסם על ידי קבוצת חוקרים מהונג קונג בראשית פרופ' סיו אן, מדווח לראשונה על קשר מעניין בין ירידה של מינים מסוימים של חיידקים במעי לבין פעילות דלקתית בגופם של אנשים שחלו ב-COVID-19. החוקרים זיהו כי אצל אנשים שחלו במחלה קשה, נמצאו - באופן לא מפתיע - רמות גבוהות של ציטוקינים דלקתיים וסמני דלקת שקשורים בתגובה דלקתית משמעותית בגוף. מה שמחדש המחקר הוא הקשר בין מצבים אלה לבין המיקרוביום החיידקי באותם חולים.

החוקרים בדקו דגימות דם וצואה של 100 חולים מאומתים בשני בתי חולים בהונג קונג מפברואר עד מרץ 2020, ועבור שליש מהם המשיכו לאסוף דגימות צואה לאורך חודש מהאבחנה של SARS-CoV-2. רוב החולים היו במצב קל עד בינוני, 5 אחוזים עם מחלה קשה ו-3 אחוזים הוגדרו במצב קריטי.

בהשוואה לאנשים ללא COVID-19, אצל החולים זוהו אוכלוסיות מסוימות של חיידקים שלא היו אצל אנשים בריאים. החיידקים הללו נמצאו בחולים מאומתים גם שלא קיבלו שום טיפול תרופתי (שכן טיפולים תרופתיים עשויים להשפיע בעצמם על חיידקי המעי). השינויים העיקריים שנמצאו כוללים ירידה של עושר החיידקים והמגוון, ירידה באוכלוסיות ספציפיות של חיידקים שנחשבים מועילים וריבוי חיידקים פרו-דלקתיים.

מבין החולים המאומתים הצליחו החוקרים לזהות אוכלוסיות חיידקים שהיו בקורלציה לחומרת המחלה, כלומר, הדפוס של חיידקי המעי היה תמונת ראי של חומרת הדלקת בגוף. ממצא מעניין נוסף היה שקבוצה קטנה של חולים שהראו חוסר איזון (דיסביוזיס) של חיידקי המעי בדגימות שנלקחו חודש לאחר הזיהום. ממצא זה עשוי להסביר מדוע חלק מתסמיני COVID-19, כגון עייפות, קוצר נשימה וכאבי מפרקים, נוטים להימשך לעיתים שבועות ואף חודשים לאחר הזיהום.

התוצאות הללו מוסיפות מימד אקטואלי מאוד לחקר חיידקי המעי ולקשר שבין חיידקי המעי לבין תגובה חיסונית. התגובה הדלקתית היא הגורם שנקשר לפגיעה הרב מערכתית ולתמותה מנגיף הקורונה, ולכן המחשבה שחיידקי המעי עשויים לקחת חלק בוויסות של חומרת המחלה הוא מרתק. ייתכן, ובהמשך יצליחו החוקרים לזהות פרופיל של חיידקי מעי שקשור לסיכון נמוך או גבוה מהממוצע לCOVID-19 בדומה למה שידוע כיום, למשל, בהקשר של סוכרת והשמנת יתר. בנוסף, הממצאים הללו מתווספים למחקרים קודמים שמצאו כי השמנת יתר וסוכרת, שקשורים להרגלי אכילה לא בריאים ומשפיעים על תמהיל של חיידקי המעי, נמצאו כמגדילים את הסיכון להידבקות ולסיבוכי COVID-19.