לזום יש השפעה אחת מאוד מטרידה שאתם צריכים להכיר

מגיפת הקורונה העולמית גרמה לשינויים רדיקליים בדפוסי העבודה והחיים שלנו בשנה האחרונה. המוני אנשים נאלצים לעבוד מהבית באמצעות פלטפורמות וירטואליות, כמו זום. אנשים לא רק שעובדים דרך הזום אלא גם נפגשים עם חברים, משפחה, לומדים ועושים שלל פעילויות אחרות בדרך זו. כך, במשך שעות רבות מאוד, אנחנו צופים בעצמנו בתוך משבצת על גבי המסך, וקרוב לוודאי שדרך תקשורת חדשנית זו תמשיך להתקיים למשך זמן רב גם כאשר מצב המגיפה ישתפר.

ישנם לא מעט יתרונות לזום, והוא בהחלט שדרג את איכות החיים שלנו בתקופות הסגר, אבל יש לו גם לא מעט חסרונות. במאמר חדש שנעשה בארה"ב ופורסם במגזין הרפואי Facial Plastic Surgery and Aesthetic Medicine מציינים הכותבים כי בימי הקורונה חלה עלייה בפניות של מטופלים לטיפולים אסתטיים, כמו טיפולים בבעיות אקנה וקמטים בפנים. החוקרים קושרים את העלייה הזו לזום, וזה גם מה שהמטופלים מספרים במרפאות כאן בישראל.

ניתן היה לחשוב שהשימוש במסיכות פה ואף והעבודה מהבית יגרמו לאנשים להיות מודאגים פחות מהמראה שלהם (וגם העובדה שבחוץ משתוללת מגיפה, כמובן). אבל בפועל, בשל נוכחות הזום בחיינו, אנשים מביטים בעצמם באופן קבוע במסך וידאו ונעשים מודעים יותר למראה שלהם מבעבר, ואז - הם לא מרוצים.

לפני שהזום תפס את הבכורה כמדיה השולטת בעיצוב הדימוי העצמי שלנו, אנשים השתמשו בתמונות סלפי ובאפליקציות שונות על מנת ליצור תמונות עם פילטר של עצמם. המושג "דיסמורפיית סנפצ'ט", שנוצר כתוצאה מזרם מטופלים שהגיעו ואיתם תקווה להראות דומים לגרסה הערוכה שלהם, גרם לדאגה נרחבת בשל הפוטנציאל שלו לגרום להפרעת גוף דיסמורפית (Body Dysmorphic Disorder; BDD). במחקר מ-2019 מעל שני שליש מהכירורגים הפלסטיים דיווחו כי הגיעו אליהם פניות להליכים קוסמטיים רפואיים שמטרתם שיפור תמונת הסלפי.

שלא כמו תמונות סלפי רגעיות ומפולטרות הנפוצות ברשתות החברתיות, במהלך שיחת זום אנו מוצגים בגרסה המציאותית שלנו ותוך כדי תנועה, מודעות עצמית שמעטים מאוד היו מורגלים לה בשגרת היומיום שלפני המגיפה. לתופעה זו יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על חוסר שביעות רצון מהמראה החיצוני והשאיפה לעבור תהליכים קוסמטיים רפואיים.

בעולם האמיתי אנחנו לא רואים את עצמנו מדברים ומביעים רגשות, ובטח שלא משווים את המראה שלנו בתמונה שמונחת צד לצד לתמונות פנים אחרות כפי שמתרחש בשיחות הווידאו. מצלמות הווידאו גם יכולות להיות באיכות ירודה ולעוות את המראה האמיתי .

מחקרי עבר הוכיחו שצילום פנים במרחק של כ-30 ס"מ גורם לאף להראות גדול בכ-30 אחוזים יותר מאשר אותו צילום שנלקח ממרחק של מטר וחצי. הודגם גם כי מצלמות האינטרנט, בשל המבנה הטכני שלהן, מייצרות תמונת פנים בעלי תווי פנים עגולים יותר, מרווח עיניים רחב יותר ואף רחב יותר. אנשים לא מודעים מספיק לעיוותים הנוצרים על ידי אותן מצלמות לא יודעים כי מה שמשתקף מול המסך לא מייצג את המראה שלהם בעולם האמיתי.

בתיאוריה הידועה בכינוי Facial Feedback Hyposthesis נטען כי טיפול בקמטים המביעים עצב יכול לשפר מצבי דיכאון, בכך שעל ידי מראה פחות עצוב של אנשים כלפי הסובבים אותם הם מרגישים יותר טוב עם עצמם. אם נניח שבתיאוריה זו יש מן האמת, אפשר לשער כי עוד ועוד מטופלים פונים לטיפולים קוסמטיים בשל הקמטים הנשקפים אליהם מהמסך הגורמים להם להראות דיכאוניים יותר, כלפיהם וכלפי אחרים, מה שגורם להם להרגיש יותר מדוכאים. נוצר פה בעצם מעגל מסוכן שמזין את עצמו כאשר המטופל רואה את הקמטים של עצמו ומקבל תמונת מראה עצובה, מה שגורם לו לתחושות שליליות. תהליך זה נעשה מסוכן ממש כשאדם מתעסק באופן אובססיבי בפגמים אמיתיים או מדומיינים.

כותבי המאמר קובעים כי בילוי פרקי זמן בלתי פרופורציונליים בזום עלול לעורר תגובה של ביקורתיות עצמית והשוואתיות, ומשם הדרך לפניה לכירורגים פלסטיים קצרה על מנת לבקש לעבור טיפול או ניתוח שיתכן ולא היו חושבים לעשות לפני עידן הזום.

ראשית חשוב שתדעו שיש באפשרותכם להשתמש בזום מבלי לראות את עצמכם, וזה מאוד משחרר. פשוט הקליקו על שלוש הנקודות של התמונה של עצמכם, ובחרו באפשרות להסתיר את התמונה. כל השאר ייראו אתכם כרגיל, ואתם אותם.

בנוסף, הכלי הכי חשוב ושעומד לרשותנו הוא להפיץ את הבשורה שהזום לא משקף את המציאות. גם בקרב הציבור, על ידי פרסום כתבות כמו זו, וגם בקרב אנשי המקצוע המטפלים. אני בתור מומחה לכירורגיה פלסטית מודאג מהתופעה. אני נתקל מדי שבוע במספר מקרים של מטופלים ומטופלות המבקשים טיפולים שלא לצורך, ונאלץ להקדיש זמן רב כדי להסביר להם מדוע הם לא נזקקים לשום טיפול. למרות הזמן הרב שאני מקדיש לנושא אני ממליץ לכל חברי למקצוע לאמץ קו זה, שהרי זוהי חלק מהמחויבות שלנו למטופלים, כרופאים וכמובן גם כבני אדם.

ד"ר אביב קרמר הוא מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית