זה מה שקורה לגוף שלכם כשרמות הסוכר בו צונחות

סובלים מסחרחרות, כאבי ראש, תחושת רעב פתאומית או בלבול? יכול להיות שגם אתם סובלים מרמות סוכר לא מאוזנות. לקראת יום הסוכרת הבינלאומי בדקנו מהם היפוגליקמיה והיפרגליקמיה, והאם רק סוכרתיים סובלים מזה

  • סוכרת
  • סוכר
מערכת וואלה! בריאות
בסרטון: כל מה שחשוב לדעת על טרום סוכרת (AP, Reuters, Getty Images, Shutterstock)

תנודות ברמות הסוכר בגוף הן לא נחלתם הבלעדית של חולי סוכרת, וחשוב שכולנו נדע להבחין מתי הגוף שלנו יוצא מאיזון. למצבים הללו קוראים היפוגליקמיה (כאשר רמות הסוכר צונחות) והיפרגליקמיה (כאשר הן עולות). בואו נבין ממה הן נובעות, מה ההשלכות שלהן ומה התסמינים.

עוד בוואלה! NEWS

1 מכל 10 חולי קורונה עם סוכרת מת אחרי שבוע

לכתבה המלאה

היפוגליקמיה מתרחשת כאשר רמת הסוכר בדם יורדת בצורה מסוכנת. התופעה שכיחה יותר אצל אנשים עם סוכרת המטופלים בתרופות שגורמות להיפוגליקמיה - כגון אינסולין, אולם היא יכולה להופיע גם אצל אנשים בריאים. לעומת זאת, היפרגליקמיה היא מצב של רמות גבוהות של סוכר (גלוקוז) בדם. זה קורה כאשר הגוף לא מייצר מספיק אינסולין או משתמש בצורה לא נכונה באינסולין, הורמון המווסת את רמות הסוכר בדם.

מהי היפוגליקמיה?

היפוגליקמיה מתרחשת כאשר רמת הסוכר בדם צונחת אל פחות מ-70 מ"ג. בהיעדר טיפול, היפוגליקמיה חמורה עלולה להיות מסכנת חיים, והטיפולים בה מתמקדים בהשבת רמות הסוכר בדם לטווח התקין.

למה זה קורה?
סוכר בדם, או גלוקוז, הוא המקור העיקרי לאנרגיה. כאשר הרמות צונחות, הגוף אינו מקבל כמות מספקת של אנרגיה לצורך תפקוד תקין. אינסולין מסייע לתאי הגוף לקלוט את הסוכר ממחזור הדם. אנשים עם סוכרת נזקקים לעיתים לקבל אינסולין בהזרקה עקב תנגודת לאינסולין או עקב חסר בייצור האינסולין. אצל אנשים עם סוכרת, נטילת כמות מופרזת של אינסולין עלולה לגרום לצניחה ברמות הסוכר בדם. לדילוג על ארוחות או ביצוע פעילות גופנית מופרזת לאחר נטילת אינסולין עלולה להיות השפעה זהה.

אצל אנשים ללא סוכרת, היפוגליקמיה עלולה להיגרם מהפרשת כמות גדולה מדי של אינסולין לאחר ארוחה, מה שגורם לרמות הסוכר בדם לרדת בחדות. תופעה זו נקראת היפוגליקמיה תגובתית, והיא יכולה להיות גם אחד הסימנים הראשונים להימצאות סוכרת.

מהם התסמינים של היפוגליקמיה?

  • רעד
  • הזעת יתר
  • סחרחורת
  • קשיים בריכוז
  • קשיים במיקוד של העיניים
  • בלבול
  • מצבי רוח
  • רעב
  • כאב ראש
  • אבדן הכרה

מהי היפרגליקמיה?

רוב האנשים יחוו עלייה ברמות הסוכר בדם לאחר אכילת ארוחה עשירה במיוחד בגלוקוז, אך אנשים שחווים היפרגליקמיה עקבית עשויים להיתקל בבעיות בייצור או בשימוש באינסולין. אינסולין הוא הורמון המיוצר בלבלב ומאפשר לתאים להשתמש בגלוקוז לייצור אנרגיה ולתפקד כרגיל. כאשר רמת האינסולין נמוכה או כשהוא אינו יעיל, עלולה להתפתח סוכרת. אכילת יתר וחוסר פעילות גופנית מספקת עלולים להוביל לעלייה ברמות הסוכר בדם. זה יכול להפחית את יעילות האינסולין שאינו יכול לעבד כמויות גדולות אלה של גלוקוז.

כאשר רמת האינסולין נמוכה או כשהוא אינו יעיל, עלולה להתפתח סוכרת. זריקת אינסולין (צילום: AP)

היפרגליקמיה עלולה להיגרם כתוצאה מלחץ בעבודה, בחיים ובזוגיות שיכול גם לשחרר הורמונים השומרים על רמות גבוהות של גלוקוז בדם. מחלה, כמו שפעת או וירוס הקורונה, עלולים להוביל גם למתח שגורם לעלייה ברמת הסוכר בדם.

מהם התסמינים של היפרגליקמיה?

  • השתנה תכופה
  • צמא רב
  • טשטוש ראייה
  • חולשה
  • גרד וגינלי
  • תחושת נמלול בעיקר רגליים
  • רמות סוכר גבוהות מ-130 מ"ג לפני אכילת ארוחה או 180 מ"ג שעתיים לאחר תחילת ארוחה

איך מטפלים ברמות סוכר לא מאוזנות?

טיפול בסיבה החבויה להיפוגליקמיה או היפרגליקמיה היא הדרך הטובה ביותר למניעת המצב בטווח הארוך. בטווח הקצר, עבור היפוגליקמיה - נטילת גלוקוז מסייעת להחזיר את רמות הסוכר בדם לנורמליות.

אנשים שסובלים מטרום סוכרת או סוכרת ומגיעים לערכים של עד 200 מ"ג אינם חשים כלל תסמינים, וזו הסיבה שמומלץ להתחבר למערכת ניטור רציף ללא דקירות על מנת לעקוב אחר רמות הסוכר בכל רגע נתון. היום, באמצעות הטכנולוגיה החדישה ניתן לעקוב יחד עם הרופא אחר רמות הסוכר ולהתאים את דרך הטיפול.

המלצות ללא סוכרתיים הסובלים מהיפוגליקמיה:

  • אכלו ארוחות קטנות, ולא שלוש ארוחות גדולות ביום
  • אכלו משהו כל שלוש שעות
  • אכלו מגוון מאכלים, כולל חלבונים, שומנים בריאים, וסיבים תזונתיים
  • הימנעו ממאכלים מסוכרים
  • שאו עמכם חטיף שתוכלו לאכול כשמופיע הסימן הראשון להיפוגליקמיה וכך סביר שתמנעו את הופעתה
  • למדו את הסימנים של היפוגליקמיה אצלכם וטפלו בסיבה החבויה שגורמת להופעתה

המלצות ללא סוכרתיים להימנעות ממצבי היפרגליקמיה:

  • מומלץ לשמור על אורח חיים בריא ולדאוג לתפריט מאוזן יחד עם דיאטנית מוסמכת
  • להקפיד על הליכה של 150 דקות בשבוע (אפשר גם לפצל אותה)
  • לא לדלג על ארוחת בוקר, ולאכול ערב מוקדמת
  • מומלץ לישון 7-8 שעות ביום
  • להשתדל, עד כמה שניתן, להימנע ממצבי לחץ
  • להימנע מתרופות שעלולות לגרום לסוכרת ולעלייה במשקל

פרופ' חוליו וינשטיין הוא מנהל היחידה לסוכרת במרכז הרפואי וולפסון ורופא בכיר במרכז DMC לטיפול בסוכרת

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully