בוידאו: הסרטון שממחיש כמה סוכר יש במשקאות ממותקים
מאז שיונית כפיר, בת 46 מירושלים, זוכרת את עצמה היא נאבקת במשקל. "הייתי ילדה עם משקל עודף ומכורה לפחמימות, ההתמכרות שלי לסוכר היתה כרונית מגיל קטן", היא מספרת. יונית ניסתה מאז ומתמיד לאמץ תזונה נכונה, אבל זה פשוט לא עבד.
"ניסיתי כל סוג דיאטה, הייתי בסדנאות של מרזי מורית ושומרי משקל ולא פעם הצלחתי איתן לא רע, אבל המשקל תמיד חזר בחזרה", היא מספרת. כמו במרבית הדיאטות יונית התמקדה בספירת קלוריות וניסיון נואש לאמץ פעילות גופנית: "קניתי הביתה הליכון מתוך מחשבה שאשתמש בו אבל האמת שאני לא אוהבת פעילות גופנית ולא עשיתי בו שימוש רב". היום היא מבינה שהתשובה היתה פשוטה הרבה יותר: "לו רק ידעתי כבר אז שכל מה שהייתי צריכה לעשות זה לחתוך מהתפריט רק דבר אחד - סוכר, הכל היה טוב יותר".
ישראלים רבים מצויים בכל עת בניסיונות לאמץ תזונה בריאה יותר שתביא גם לירידה במשקל. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעל 20 אחוזים מהישראלים מצויים בדיאטה פעילה וכמעט כמחצית מהאוכלוסייה נמצאת במשקל עודף. לכן רבים מאיתנו מחפשים את התפריט לדבוק בו, לשנן אותו ומקווים שהוא יסייע לירידה במשקל.
"ידעתי את כל העקרונות ובכל זאת עשיתי 200 דיאטות בחיים ולא הצלחתי למצוא את הדרך שמתאימה לי. לא התאים לי להיצמד לתפריט ולתעד אכילה, וממילא הבנתי שהבעיה האמיתית שלי היא שאני אוכלת דבר אחד יותר מכל ולמעשה מכורה לו: סוכר. הייתי שותה ויטמניצ'יק על בסיס קבוע", מספרת יונית, "החלטתי להיכנס לתכנית תזונה שהתמקדה בהפחתת סוכר מהתפריט, 'אתגר ללא סוכר' ומה שהתאים לי יותר מכל הוא העובדה שהדגש היה על ידע ולא על היצמדות דווקא לתפריט. אני כבר הגעתי בשלה אבל רציתי להבין באמת ולדעת מה זה סוכר, מתי אני אוכלת אותו ואיך קרה שלפעמים גם מבלי לדעת הוא חלק כל כך גדול בתזונה שלי".
איך נפרדים מסוכר?
"אתגר ללא סוכר" הוקמה על ידי העיתונאית רוני זינגר והדיאטנית הקלינית נועה אברהם, אחרי סוכרת הריון שאובחנה אצל זינגר ותחושת חוסר האונים באשר למה נכון או לא נכון לאכול. ביחד עם אברהם הן בנו תכנית דיגיטלית שמתמקדת רק בסוכר ופחמימות מתוך רצון להנגיש ידע מקצועי ואמין שעושה סדר בשלל המיתוסים והמידע הלא מבוסס שמסתובב ברשת. התכנית כוללת ידע מתפתח מיום ליום, תפריטים ומתכונים ומענה של דיאטנית קלינית לכל שאלה.
סוכר הוא פחמימה, כמובן, והוא מגיע בעשרות שמות שונים לאותו הדבר, בשינויים קלים. רפורמת סימון המזון אמנם הביאה להדבקת מדבקות על מוצרים כך שניתן להבין אם הם עתירי סוכר או לא, אבל בסוף רק אנחנו הצרכנים יכולים וצריכים לזהות האם במוצר מזון מסוים מסתתר סוכר שלא זיהינו. "גלוקוז, פרוקטוז, מלטודקסטרין, דקסטרוזה, מולאסה יש כל כך הרבה שמות שהיום אני יודעת לזהות. מבחינתי כל קניה בסופר מתחילה בקריאה של רשימת רכיבים ואם מצאתי מוצר שמכיל סוכר אני מחזירה למדף ולוקחת מוצר אחר במקום. תמיד יש תחליף והוא לא צריך להיות יוקרתי או מיוחד. החוכמה היא פשוט להבין ולדעת" מספרת יונית.
אל תפספס
היא לא חיפשה פתרונות קסם והבינה שהיא נכנסת לתהליך שבו היא לוקחת את הזמן: "כשהתחלתי את התוכנית בדיוק לפני שנה שקלתי 96 קילו, היום אני שוקלת 62 קילו וממשיכה לרדת", מספר יונית בגאווה ומוסיפה שבשנה החולפת הפסיקה לספור קלוריות. "שחררתי את ספירת הקלוריות ושחררתי את המתח לעשות פעילות גופנית. אני שמה דגש על מאכלים נטולי סוכר ושמה דגש על תנועתיות, אני זזה הרבה ופעילה כל הזמן אבל לא מכריחה את עצמי לעלות על ההליכון".
ירידה במשקל מגיעה בסופו של דבר מגירעון קלורי, כלומר אוכלים פחות מוציאים יותר. אבל רובנו, ישראלים ובני העולם המערבי בכלל, אוכלים רכיב אחד בהפרזה גדולה במיוחד: פחמימות/סוכרים. לחמים ומאפים, דגני בוקר, מעדנים ממותקים, ארוחות פסטה נודלס ואורז, קטשופ וצ'יפס, עוגות ועוגיות, גרנולות, ממרחים ואפילו שייקים ומיצים שמתחזים להיות בריאים - כל אלה הם סוכר ורובנו מבססים את התזונה שלנו עליהם.
"מרגע שמחדדים את המודעות ונשענים על ידע אמין ומקצועי באשר למה הוא סוכר, לומדים לסגל תזונה משוחררת מספירת קלוריות ושקילת אוכל. פשוט יודעים מה זה סוכר ואיך בוחרים לאכול קצת אחרת", מספרת יונית. לאחרונה כשחגגה השלת כמה קילוגרמים נוספים קנה בעלה עמית בקבוקי קולה במשקל כולל של 34 ק"ג, "בדיוק במשקל שהורדתי. כשהרמתי אותם על הגב הבנתי למה היה לי קשה כל כך לסחוב את עצמי בשנים האחרונות וכמה קל ונעים היה לעשות את הדרך שעשיתי בשנה האחרונה. אני מרגישה שהצלתי את עצמי ועל הדרך בדיקות הדם שלי השתפרו משמעותית - ממספרים של סוכרתית ירדתי לטרום סוכרתית ובקרוב אני בטוחה, אשפר גם את המספרים האלה".