צריך לדאוג? נגיף הקורונה נמצא על אריזות מזון קפוא

שרימפ מאקוודור, דיונון מרוסיה ופירות ים מנורווגיה - לא מדובר בכנס בינלאומי של ביולוגיה ימית, אלא בדוגמאות למזון קפוא מרחבי העולם שעל האריזות שלו נמצאו שרידים של נגיף הקורונה. מאז חודש יוני האחרון, מדענים בסין מצאו שרידים גנטיים של SARS-CoV-2 שהוא הנגיף שגורם למחלת הקורונה, על מזון קפוא ומקורר שהגיע מכל מיני מקומות בעולם. אולם, ב-17 באוקטובר הודיע המרכז לבקרת מחלות בסין כי לראשונה אותר נגיף פעיל על אריזות של דגים מיובאים.

הבדיקה שבה התגלה הממצא הזה נערכה במסגרת ניסיונות להתחקות אחר מקור התפרצות מחודשת של קורונה בצ'ינגדאו, שהוביל את החוקרים אל שני עובדי נמל ומשם לדגימת אריזות המזון. וזה שינה את עמדתם הקודמת לגבי אריזות מזון, כך שכעת הם אומרים שכן עלולות במקרים מסויימים לגרום להדבקה.

אף שעדיין לא הוכח באופן ודאי ששני עובדי הנמל שגרמו להתפרצות בצ'ינגדאו אכן נדבקו מאריזות מזון מיובא, ממשלת סין כבר הגבירה את הפיקוח ואמצעי הזהירות בנוגע לייבוא מזון. בצ'ינגדאו יבדקו מעתה את כל המזון המיובא והממשל הסיני הנחה חברות לנסות ולהימנע מייבוא מזון ממדינות שבהן יש תחלואה גבוהה בקורונה (אם כי ההנחיה לא ציינה אילו מדינות).

האפשרות של הדבקה ממזון מיובא מטרידה מאוד את הסינים, שהצליחו כמעט להכחיד את מקרי ההדבקה בתוך המדינה. סין היא כיום המדינה היחידה כמעט שמחייבת בדיקות בהיקפים נרחבים על כל המשלוחים הנכנסים לגבולותיה.

רשויות הבריאות בשאר העולם נותרו סקפטיות יותר לגבי ההיתכנות של דרך ההדבקה הזאת. ה-CDC האמריקני טוען ש"אין ראיות" שמצביעות על מזון כגורם הדבקה במגיפה ואילו ארגון הבריאות העולמי (WHO) אומר כי אין צורך בחיטוי של אריזות מזון. ובניו זילנד הצליחו לשלול לאחרונה את האפשרות שאחת ההתפרצויות שם של המגיפה החלה ממתקן אחסון בקירור.

על פי נתוני ה-CDC הסיני עם זאת, מתוך 670 אלף אריזות מזון שנדגמו לקורונה עד ל-15 בספטמבר נמצאו 22 מקרים חיוביים לנגיף. אולם, לא ברור אם לפני המקרה של צ'ינגדאו היתה דגימה שהכילה שרידים פעילים של הנגיף לאחר הפשרה או שהיו אלה שרידים לא מזיקים. אך למרות הממצאים הלא חד משמעיים הללו, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם השעתה את הייבוא של מוצרי דגים ובשר מכמה מדינות ברחבי העולם ויצרה בכך צווארי בקבוק והפרעות קשות למסחר.

מומחי בריאות רבים סבורים שאמצעי הזהירות הללו שסין נוקטת מיותרים. אף על פי שטמפרטורות נמוכות עשויות לסייע לוירוסים ממשפחת הקורונה לשרוד, הם לא סבורים שאריזות מזון או מזון עצמו מהווים איום משמעותי להדבקה. "מבחינה תיאורטית, זה אפשרי. אבל הסיכון פה הוא נמוך בהרבה ביחס לדרכי הדבקה מוכרות אחרות של נגיף הקורונה", אומר סידהרט סרידאר, מיקרוביולוג מאוניברסיטת הונג קונג בריאיון לאתר TIME.

הידבקות בקורונה מאריזת מזון נגועה היא לא עניין כל כך פשוט וכדי שהיא תקרה צריכה להתרחש גם שרשרת אירועים סבוכה במיוחד - כך טוענים מומחים ששוחחו עם ה-TIME.

ראשית, אדם שחולה ב-Covid-19 צריך להתעטש או להשתעל על האריזה של פריט מזון כלשהו. זמן קצר לאחר מכן - ובזמן שהנגיף עדיין פעיל - אדם אחר יצטרך לגעת באותה אריזה ואחר כך לגעת בעיניו, פיו או אפו.

"כל מה שלמדנו לגבי הנגיף הזה מצביע על כך שההדבקות מתרחשות כשהנגיף נישא באוויר ועובר מאדם לאדם בסמיכות פיזית", אמר עמנואל גולדמן, מרצה למיקרוביולוגיה באוניברסיטת ראטגרס.

חוקרים עדיין מנסים לקבוע כמה זמן יכול נגיף הקורונה להישאר פעיל על פני השטח של מוצרי מזון בטמפרטורות שונות. על פי מידע של ארגון הבריאות העולמי, נגיפים ממשפחת הקורונה ככלל נחשבים ליציבים ביותר במצבי קיפאון ומחקרים מסויימים אף הראו שהם יכולים לשרוד עד שנתיים שלמות בטמפרטורה של מינוס 15 מעלות.

אולם, גם כשדגימה שנלקחה ממוצר מזון כלשהו חוזרת חיובית זה לא בהכרח אומר שניתן להידבק ממנו. "הבדיקות הנפוצות ביותר שנמצאות בשימוש כיום בודקות האם יש נוכחות של חלקיקי נגיף על האריזה, אך הבדיקות אינן מעידות על מצבו של הנגיף - האם הוא היה שלם, האם הוא היה פעיל? האם מצבו עדיין מאפשר לו לייצר הדבקה?", אומרת שרה קייהיל, בכירה לבקרת איכות מזון בארגון הבריאות העולמי.

מה-FDA - מנהל המזון והתרופות האמריקני, נמסר ל-TIME כי אף שהם מודעים למדיניות בדיקת הסחורות שאותה נוקטת סין, "נכון להיום, אין הוכחה שמזון או האריזות שבהן הוא נתון נקשרו במקרי הדבקה של Covid-19".

דייל פישר, מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטה הלאומית בסינגפור מציע זווית קצת אחרת על העמדה של סין בעניין הבדיקות הגורפות לכל מוצרי המזון המיובאים לשטחה: "סין החליטה על מדיניות של אפס סובלנות לגורמי סיכון. היא מכוונת למצב של אפס הדבקות חדשות, מדינה שלא מכוונת לאפס, יכולה לחיות עם הסיכון הזה". רוב המדינות מנהלות את משבר הקורונה בניסיון לשטח את העקומה ולהתרחק מרף הספיקה של מערכת הבריאות.

בכל מקרה, לדברי פישר, לצרכן הממוצע אין מה לחשוש. "כשהמוצר מגיע לידי הקונים הוא כבר עבר כל כך הרבה ידיים ותחנות שרוב הסיכויים שגם אם היו עליו שיירי נגיף הם דוללו ובשלב הזה כבר לא נותר מספיק ממנו כדי לגרום להדבקה".