מיליוני הודים חיים בתנאים של גישה מוגבלת למים נקיים, הם צורכים מזון לא היגייני ונושמים אוויר מזוהם בעודם חיים באחת המדינות הצפופות בעולם. לאורך השנים, חוקרים גילו שתנאי המחייה של ההודים הפכו אותם לפגיעים יותר למחלות לב, מחלות נשימה כרוניות, סרטן וסוכרת. וכל זה מעמיס מאוד על מערכת הבריאות המוצפת ממילא של המדינה. למעשה, זיהום אוויר לבדו הורג כמה מיליוני בני אדם בהודו מדי שנה.
על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), מי שתייה נקיים ותנאי תברואה והיגיינה נאותים הם תנאי בסיס להתגוננות מפני Covid-19. מחקר משותף של ארגון הבריאות ויוניצ"ף גילה שלקרוב ל-3 מיליארד בני אדם - שהם כ-40 אחוזים מאוכלוסיית העולם ומתגוררים כמעט רק במדינות מתפתחות - אין גישה למתקנים בסיסיים לשטיפת ידיים. די היה בממצא הבודד הזה כדי לעורר חשש כבד שנגיף הקורונה יזרע מיליוני מקרי תחלואה קשה ומוות במדינות אלה, הודו ביניהן.
"בדרך כלל, גישה למתקני בריאות, היגיינה ותברואה, כולן גרועות יותר במדינות האלה והסברה הרווחת היא שמדובר בגורם תורם שמגביר תחלואה במחלות מדבקות. ולכן היה צפוי שלקורונה יהיו תוצאות הרות אסון במדינות שבהן ההכנסה הממוצעת היא נמוכה או בינונית-נמוכה", אמר ד"ר שקאר מנדה, מנכ"ל המועצה למחקר מדעי ותעשייתי בהודו (CSIR) בריאיון ל-bbc.
ההודים מהווים שישית מאוכלוסיית העולם, ובהתאם התגלו שם עד כה שישית מכלל מקרי הקורונה בעולם. עם זאת, אחוז התמותה מקורונה בהודו מהווה רק עשירית מהנתון העולמי, ואחוז התמותה בקרב חולי הקורונה בהודו עומד על שני אחוזים בלבד - אחד הנמוכים ביותר בעולם. כיצד זה ייתכן?
כעת, מחקרים חדשים שערכו מדענים מצביע שייתכן שהיגיינה גרועה, היעדר מי שתייה נקיים ותנאי תברואה ירודים למעשה הצילו רבים מתחלואה קשה בקורונה. במילים אחרות, אותם חוקרים טוענים שייתכן שתושבי מדינות שבהן הכנסה נמוכה או בינונית-נמוכה הצליחו להימנע מתחלואה קשה ב-Covid-19 דווקא בזכות החשיפה הגבוהה שלהם לשלל פתוגנים מגיל צעיר שגרמה להם לפתח חסינות גבוהה יותר לנגיף.
תגובה חיסונית גבוהה יותר במדינות עניות
אחד המחקרים השווה נתונים זמינים מ-106 מדינות בכ-24 פרמטרים, בהם צפיפות אוכלוסין, דמוגרפיה, שכיחות מחלות ואיכות התברואה. החוקרים גילו שבמדינות עם הכנסה ממוצעת גבוהה מתו יותר אנשים מקורונה. "נראה שלאנשים ממדינות עניות יש תגובה חיסונית גבוהה יותר למחלה מאשר לעמיתיהם ממדינות עשירות יותר", אמר ד"ר מנדה, שהיה מעורב במחקר.
מחקר אחר, בחן את התפקיד של הרכב המיקרוביום - אוכלוסיית החיידקים שחיה בתוך הגוף האנושי דרך קבע - בהתמודדות עם covid-19. חוקרים מהמכללה הממשלתית לרפואה על שם ד"ר רג'נדרה פרסאד בהודו ניתחו נתונים מ-122 מדינות, בהן 80 מדינות עם הכנסה ממוצעת גבוהה. הם גיבשו סברה לפיה, התמותה מקורונה נמוכה יותר במדינות שבהן יש אוכלוסייה גדולה יותר שנחשפה למגוון רחב של מיקרובים, ובמיוחד לחיידקי גראם שליליים.
חיידקי גראם שליליים הם בדרך כלל אלה שמחוללים דלקות ריאה קשות, זיהומים בדם, בעור ובדרכי השתן. אולם הדבר המעניין לגביהם הוא שהם גורמים לגוף לייצר אינטרפרון, סוג של ציטוקין שעוזרת לגוף להגן על תאים מפני נגיף הקורונה.
"מודלי החיזוי שנוצרו עד כה במגיפת הקורונה לא לקחו בחשבון את הסטטוס החיסוני של אוכלוסייה נתונה, שמושפע מהמיקרוביום שלה או מהחשיפה הסביבתית שלה לחיידקים", אמר ד"ר באל צ'נדלאר, אחד החוקרים.
היפותזת ההיגיינה
מדענים סבורים שבשורה התחתונה הכל קשור להיפותזת ההיגיינה. תיאוריה זו גורסת שהסביבה המודרנית הפכה כה נקייה ו"סטרילית" שהיא גורמת למערכת החיסונית שלנו להיות לא מספיק מיומנת ומאותגרת. "הרעיון הבסיסי הוא שהעיסוק המופרז שלנו בהיגיינה וניקיון מנעו מהמערכת החיסונית שלנו לתרגל ולאמן את היכולות שלה", אמר מאט ריכטל, מחבר הספר An Elegant Defense: The Extraordinary New Science of the Immune System.
אל תפספס
התיאוריה הזאת ממש לא חדשה, בין השאר היא משמשת כאחד ההסברים לעלייה בשיעורי האלרגיות בקרב ילדים ותינוקות בעשורים האחרונים וכן בשיעורי המחלות האוטו-אימוניות.
אולם, מדענים אחרים מבקרים את הסקת המסקנות הנחרצת מהמחקרים הללו, וגורסים כי הם מציגים קורלציה אך לא מוכיחים קשר סיבה-תוצאה. וגם ד"ר מנדה, שהיה מעורב במחקר הראשון כזכור, ממהר לחדד: "בשום פנים אין להסיק מהמחקר הזה שאנחנו ממליצים לסגל הרגלי היגיינה פחות טובים במגיפות הבאות".