תינוקות שותים מיליוני חלקיקי פלסטיק מבקבוקים מדי יום

בסרטון: מחאת המניקות במנילה, בירת הפיליפינים

תינוקות עשויים לצרוך מיליוני חלקיקי מיקרו-פלסטיק מדי יום, שזולגים לחלב שהם שותים מבקבוקי הפלסטיק שמהם מאכילים אותם. כך קובע מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Nature Food. המחשבה על תינוקות ברחבי העולם ששותים מדי יום מיליוני חלקיקי פלסטיק זעירים מדי יום הוא מאוד מטריד, במיוחד משום שאין כיום מספיק מידע על ההשפעות של חלקיקי מיקרו-פלסטיק על הבריאות.

לטובת המחקר, חוקרים מאוניברסיטת טריניטי בדבלין, אירלנד, הזמינו מאמזון 10 סוגים נפוצים של בקבוקי תינוקות ובדקו כמה חלקיקי פלסטיק משתחררים מהם לתוך התמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) כאשר עושים להם סטריליזציה ומשתמשים בהם להכנת פורמולה, בהתאם להמלצות של ארגון הבריאות העולמי (WHO).

כל הבקבוקים שנבדקו במחקר היו עשויים מחומר בשם פוליפרופילן באופן מלא או חלקי, פוליפרופילן הוא החומר הפלסטי הנפוץ ביותר בעולם לשימושים הקשורים להכנת ואחסון מזון.

תהליך הסטריליזציה שמעבירים בקבוקי תינוקות היה החלק הבעייתי ביותר על פי ממצאי החוקרים - הם גילו שבין 1.3 ל-16.2 מיליון חלקיקי מיקרו-פלסטיק לליטר השתחררו מהבקבוקים במהלך העיקור שלהם. עיקור בקבוקים נעשה לרוב בעזרת מים רותחים, כך גם על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי.

החוקרים גילו ששימוש במים חמים או רותחים באופן ישיר על הבקבוקים הגדיל באופן משמעותי גם את מספר חלקיקי הפלסטיק הזעירים שמשתחררים לתוך הנוזל שמכילים הבקבוקים. מספר החלקיקים שהשתחררו קפץ מ-0.6 מיליון ל-55 מיליון, כאשר הטמפרטורה עלתה מ-25 מעלות (טמפרטורת החדר) ל-95 מעלות. החוקרים המשיכו לבדוק ולנטר את החלקיקים שנפלטים מהבקבוקים בשימוש במהלך 21 ימים וגילו שהם ממשיכים לפלוט חלקיקי פלסטיק לאורך כל התקופה.

לאחר שסיימו לאסוף את הנתונים, החוקרים ביצעו אומדן של רמת החשיפה לחלקיקי מיקרו-פלסטיק שסביר שתינוקות במקומות שונים בעולם יחשפו אליהם במהלך שנת חייהם הראשונה. לשם האומדן הזה הם שיקללו גורמים כמו סוג הבקבוקים שנמצאים בשימוש באיזורים הללו, נפח החלב הנצרך ביום בממוצע ושיעורי ההנקה. הם הגיעו למסקנה שלתינוקות באפריקה ואסיה (שם שיעורי ההנקה גבוהים במיוחד) יש את פוטנציאל החשיפה הנמוך ביותר, ואילו לתינוקות מצפון אמריקה, אירופה ואוקיאניה (איזור אוסטרליה, ניו זילנד ועוד) יש את פוטנציאל החשיפה הגבוה ביותר לחלקיקי מיקרו-פלסטיק.

לאור ממצאיהם, לחוקרים יש מספר המלצות שעשויות לצמצם את מספר המיקרו חלקיקים שנפלטים מבקבוקי תינוקות. ההמלצה הראשונה היא לא לחמם שוב פורמולה שכבר הוכנה בתוך בקבוקי הפלסטיק ולהימנע משימוש במכשירי מיקרוגל. המלצה נוספת, היא להכין את התמ"ל בכלי שאינו עשוי מפלסטיק בעזרת מים שחוממו לטמפרטורה של 70 מעלות לפחות, ואז למזוג את הפורמולה המוכנה לבקבוק פלסטיק מאיכות טובה רק לאחר שהצטננה לטמפרטורת החדר.

כדי לבצע לבקבוקים סטריליזציה, ממליצים החוקרים להרתיח מראש מים בכלי שאינו עשוי פלסטיק ולתת להם להצטנן, ואז לשטוף בעזרת המים הסטריליים המצוננים את הבקבוקים, לפחות 3 פעמים.

לצד הדאגה שעולה מן המחקר הזה, חשוב לדעת שההשפעות של חלקיקי מיקרו-פלסטיק על הבריאות עדיין אינן מובנות וידועות במלואן, וגם ראיות כלליות יותר לגבי הרעילות של חלקיקים אלה אין בשפע. לדברי ארגון הבריאות העולמי, "אין ראיות שמצביעות על סיבה לחשש בריאותי עבור בני אדם" מחלקיקי מיקרו-פלסטיק במי השתייה. עם זאת, גם בארגון מציינים כי העמדה הנוכחית מבוססת על מידע מוגבל.

החוקרים בעצמם מציינים כי גם המחקר שלהם לא קובע דבר לגבי ההשלכות הבריאותיות של החלקיקים על תינוקות והוסיפו כי הם אינם רוצים להלחיץ הורים ברחבי העולם. ואולם, המחקר הזה הוא טיעון חזק לטובת הרחבת והעמקת תחום מחקר שהראיות לגביו לוקות בחסר באופן משמעותי בשלב זה.