לימודים בימי קורונה

    האם הורים צריכים ללמד את ילדיהם קריאה וכתיבה בבית?

    משרד החינוך הודיע שילדי כיתות א' יפסיקו השבוע ללמוד קריאה וכתיבה, כי זה פשוט לא עובד מרחוק. אז בדקנו מה ההורים שלהם אמורים לעשות בזמן הזה (רמז: אתם לא צריכים להיות המורים שלהם)

    קרן ארצי
    בווידאו: רה״מ נתניהו מתייחס לסגר ואומר שנעשו טעויות שהובילו לעלייה בתחלואה (עריכה: שאול אדם)

    הרבה מילים נכתבו לאחרונה על למידה מהבית, למידה סינכרונית, למידה עצמאית. לא מעט מהכותבים ודאי מסכימים שהלמידה מרחוק צריכה להשתדרג, להשתפר, להיתפר באופן מהודק יותר, אבל יותר מכל - רובם ודאי יסכימו שהיא פחות מתאימה לילדי השכבות הראשונות שטרם ביססו את מיומנויות הלמידה שלהם.

    ילדי כיתות א' שרק התחילו את המסלול בבית הספר ונכנסנו תחת שעריו באחד בספטמבר בהתרגשות שתיזכר לשנים - נשארים במקום. לאחר ניסיונות ללמד את יסודות הקריאה והכתיבה מרחוק, הודיע משרד החינוך כי על מורי השפה לעצור את למידת הקרוא וכתוב ולהתמקד בהקראת סיפורים והרחבת אוצר המילים בעל פה.

    עוד בוואלה! NEWS

    4 ילדים לומדים בזום בבית אחד. איך זה משפיע עליהם?

    לכתבה המלאה

    ההנחיה הזו מגיעה על רקע של חודשים שאנחנו לא בשגרת לימודים סדירה, כאשר כבר בשנה הקודמת, לא מעט הורים הוטרדו מהפערים שנוצרו בלמידה של ילדי החובה במחצית השנייה של השנה.

    אז מה ואם נוכל לעשות בינתיים?

    מבחינה התפתחותית, אנחנו מורגלים לראות את השינוי שחל בילדים שלנו בשנה הראשונה בבית הספר, והתפתחות השפה אולי משקפת לנו את המעבר ההדרגתי מחשיבה אינטואיטיבית לחשיבה לוגית יותר. עם זאת, כרגע, כשתיבת ההילוכים של הקריאה והכתיבה בניוטרל - יש לנו הזדמנות ללמד אותם מיומנויות של הקשבה, התבוננות והבנת האחר, ולשמש להם דוגמא להתארגנות וויסות פנימי עצמי שמכינים אותנו לקראת למידה. עם כל הלחץ והרצון להיווכח שהילד עשה את קפיצת המדרגה - ניקח נשימה. היא והוא ידעו לכתוב ולקרוא, גם אם לא עד חנוכה.

    זכרו, שהילדים שלכם לא בהכרח מפסידים. לאורך השנים, גם בעתות שגרה, היו במערכת החינוך שיטות שונות ללמידת השפה וכמובן, גם חשבון, שלא תמיד הוגדרו כמוצלחות. בתחילת העשור, למשל, קבעה ועדת הוראת הקריאה של משרד החינוך כי השיטה שרווחה עד אז (ביטול סימני הניקוד, ביטול תיקון השגיאות במהלך הלימוד וכו') מתבססת על ניחושים ומקשה על הבנת הנקרא. אז כנראה שלא חייבים מגפה עולמית כדי לייצר פערים. מערכת גדולה נעה לאט והתיקונים, גם אם הם תוך כדי תנועה, לוקחים זמן.

    הורים, אל תהפכו למורים של הילדים שלכם

    כהורים, קיבלנו פתאום מבלי שביקשנו את תפקיד המורה, כשלרובינו אין את תכניות הלימוד, הכישורים, ולא את הניסיון או הזמן הדרושים כדי ללמד את הילדים שלנו. כדי לייצר סקרנות בריאה וחדוות למידה בצל המגיפה - נכון יהיה שמשרד החינוך יקים מאגר של 'שעשועי קריאה וכתיבה' והמלצות לטובת ההורים לילדי כיתות א'. מאגר שיכיל תכנים קלים וברורים לשימוש ההורים כמו ציור אותיות, הכרת שמותיהן, הבחנה חזותית בין אותיות וביסוס מודעות לצלילים.

    גם זה יכול להיות שיעור שפה. ילד מכין עוגיות (צילום: ShutterStock)

    עד שזה יקרה, ובזמן שהקשר עם המורים שהוכשרו ללמד אוריינות שפתית נשאר דיגיטלי - נניח אנחנו את הפיגומים לטיפוס עבור הילדים שלנו. נייצר הזדמנויות ונאפשר התנסויות ב"מעבדה הביתית" ובשעות השהות המשותפת (הארוכות כל כך בימים אלה). זה יכול להיות באמצעות חשיפה לכתוב בשלטי הדרך או בפרסומות, ציור משותף ונכון של האותיות, הכנת עוגיות בצורת השם של הילד, השארת פתקים קטנים עם מילות חיבה (באותיות גדולות ומנוקדות), קריאה חזרתית של מילה או משפט בספרוני קריאה ראשונה, חיפוש מתכוני בישול ייעודיים לילדים והכנה משותפת שתשפר את הבנת הנשמע והנקרא. את אלה נוכל ללמד את הילדים שלנו בדרך חווייתית, תוך כדי תנועה ולא כשיעור מובנה, ולייצר תשתית לחיבור בין מה שהילד שומע לבין התבנית הכתובה.

    השיעור הכי חשוב כרגע נמצא במדף הספרים שלכם

    קריאה והקראה של ספרים, בין אם בבית, ביחד בתוך השמיכה, ובין עם המורה בזום, מעשירות את העולם הפנימי של הילד ומחברות אותו לקשת של רגשות והתמודדויות, מסייעות בהטמעת ערכים שחשובים לנו, מחברות את ההיגיון של הילד שמתגבש בשנות הילדות הראשונות ומפתחות את השפה שלו. המודלינג שלנו, כמו תמיד, חשוב אלף מונים מהאמירות שלנו, ולכן, אם אתם קוראים - תקראו לידם, שתפו וספרו על הנאה שהפקתם מהקריאה. אם אתם כותבים רשימה למכולת, פתק לשכנה או תזכורת לפעולות בלוח שבועי - השתדלו לכתוב באותיות דפוס גדולות ותראו לילד. בעת הכתיבה, שבו כאשר יד אחת כותבת והשנייה תומכת בהחזקת הדף או לוח השנה, וכך, גם הדוגמא ליציבה נכונה תהיה מקור מעשיר ללמידה.

    בסופו של דבר, מעבר להחמצה של למידת חומרי לימוד במועדם או קושי בהבנת התכנים, הדבר שקשה יותר לתקנו או לשפרו בהמשך היא תחושת המסוגלות של הילד וזה לגמרי מתחיל בבית. אווירה משפחתית מקרבת ונטיעת תחושת ביטחון בילד, ביכולות ובמסוגלויות שלו היא החלק המשמעותי ביכולת שלו להתפנות, להתכוונן ולהגיע עם מוטיבציה גבוהה ללמידה. אם מצד אחד, נעמיד ציפיות בהתאם למצב (רמז: לא גבוהות מדי), ומהצד השני, נעודד אותו (או אותה כמובן) על כל התנסות, מאמץ, התכווננות, הצלחה בצעדים קטנים - נייצר רצף של חוויות טובות שיתרמו לתחושת הערך שלו ולאמונה שלו בעצמו.

    כישורי שפה קל יותר לתקן מתחושת מסוגלות. אמא ו-3 ילדים קוראים סיפור (צילום: ShutterStock)

    עם כל הרצון לראות התקדמות ולדבוק בשגרה ובמה שמוכר, הקורונה טורפת לנו את הקלפים ומייצרת עבור כולנו מחר חדש ואחר. מיומנויות הקריאה והכתיבה הן בלי ספק מן ההישגים החשובים שתורמים להמשך למידה ותקשורת בעולם אבל ככל שהילדים מצויים בקושי או בחרדה, חשים את האווירה המתוחה בבית - הם עלולים להתקשות ברכישתן. לחץ, שאיפה לשלמות, אווירה שלא מאפשרת מקום לטעויות, השוואות לילדים אחרים או לאחים גדולים לא תקדם אותנו ואת הילדים שלנו וכנראה תייצר את ההיפך הגמור.

    עד שהשמיים יתבהרו, והקורנה תהיה בדעיכה - ננסה כולנו להגמיש יעדים לימודיים, ולטפח בעיקר כישורים חברתיים, תרבותיים, האזנה, הקשבה, הבנה ואמפטיה לסביבה ולקהילה, שיעשו עבודה לא פחות חשובה בדרך לשיעורי השפה.

    ואם בכל זאת משהו בתיווך לא עובד לכם נכון או שנדמה לכם שאתם מזהים קושי מסוים אצל הילד - אל תהיו עם זה לבד. פנו למחנך/ת הכיתה ובקשו הכוונה, עזרה והפנייה לחומרי העשרה רלוונטיים, ולא פחות חשוב - התייעצו עם רופא/ת ילדים לגבי מבדקי שמיעה וראייה.

    קרן ארצי, מנחת הורים ומשפחה, מכון אדלר

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully