כבר יותר מחצי שנה מאז שהתחיל כאן הטירוף. כבר חצי שהילדים נמצאים און אנד אוף בבית, ואנחנו נדרשים בכל פעם מחדש להמציא את עצמנו בתור אנשי חינוך, בשלנים, מנקים ומה לא. כבר חצי שנה שאנחנו מוצאים את עצמנו בתוך סיר של לחצים, בריאותיים ופוליטיים, שבו מחליטים עבורנו, כל יום מחדש, ואנחנו לא רואים את האופק. ברגע שמשהו מחליט עבורנו ואין לנו את האפשרות להגיב או לשנות, זה משפיע באופן ישיר על התחושה שלנו. כמו חוסר הוודאות, גם החשש מאיך תראה התקופה הקרובה וסימני שאלה על כמה זמן היא תמשך, מעלים משמעותית את רמות החרדה אצל רבים מאיתנו.
אומנם לנגיף יש השלכות כלכליות ובריאותיות לא פשוטות על משפחות רבות בכל העולם, וזה יכול לעיתים לסייע לנו להיכנס לפרופורציות, אבל עדיין המקרה הפרטי של כל אחד ואחת מאתנו מחלחל ומשפיע על הנפש שלנו, ומכאן גם על התפקוד ההורי שלנו. עם הסגר החדש הגיעו גם המון פוסטים על משלוחים של חומרי יצירה, ערכות למידה ואפליקציות תואמות גיל. יחד איתם קראתי לא מעט פוסטים של הורים שמרגישים שאין להם את היכולת לחשוב על כל אלו בין הריבים של הילדים, הבלגן ששורר בבית ובעיקר תחושת המחנק שעולה.
כדי שנוכל לעזור לילדינו להרגיש רוגע וביטחון אנחנו צריכים למצוא את התחושות האלו בעצמנו. אחרת הם פשוט ירגישו אותנו ואת תחושת המתח ששוררת בבית. נכון, לא תמיד נוכל לעשות שינוי מהותי במציאות והדברים לא באמת בידיים שלנו, אך תמיד יש לנו את אפשרות הבחירה איך לתפוס את אותו המצב וכיצד לנהל אותו. הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לעשות את זה:
1. נשימות עמוקות
ילדים, אף שהם האושר של חיינו, יכולים להוציא מאיתנו את הרע, כנראה בגלל האינטנסיביות, הבקשות האינסופיות והרצון התמידי בקרבה. כדי לצלוח את הרגעים האלה, תהיו אותנטיים וכנים איתם. תסבירו להם שהם מגזימים ושאתם צריכים רגע לעצמכם כדי להירגע. עדיף שתיכנסו לכמה דקות לחדר ותנשמו כמה נשימות עמוקות, מאשר שהתחושה בבית תהיה של כאוס. כמו כן, חשוב שתבינו כי תחושת חוסר הוודאות שלהם גדולה לפחות כמו שלכם, ולכן נסו אחרי פסק הזמן שלכם לגייס סבלנות ולנסות לרדת לגובה שלהם, להבין אותם ולפרוט יחד איתם את הסיבה להתנהגות שלהם ושלכם. התנצלות על התגובה שלכם תוכל להיות שיעור מצוין עבורם.
2. זמן בחוץ
צאו עם הילדים החוצה. למרפסת, לחצר, לרחוב. 1,000 מטרים, או 50. לשעה או לעשר דקות. ויטמין D, גירויים ופעילות פיזית יסייעו להם לישון טוב יותר, וכך גם אתם תזכו למנוחה. וזה חשוב.
עוד בוואלה!
3. פעילות פיזית
אם אתם רגילים לעשות ספורט - אל תפסיקו. ואם אתם לא, זה זמן מצוין להתחיל. ריצה או הליכה כל עוד אפשר, פעילות בבית או בחוץ כשבן הזוג השני נמצא בבית, תעזור לכם לקחת רגע לעצמכם ולפרוק את כל המתחים והחרדות. כך יהיה לכם קל יותר לחזור סבלניים לילדים, וזה שם המשחק. כשאנחנו מצליחים להיות סבלניים, רגועים וקשובים, הכל בבית יותר רגוע.
4. חלוקת אחריות
כל עוד סבים ובייביסיטרים לא בתמונה, זה הזמן לעבוד על חלוקת האחריות ביניכם באופן מיטבי. נסו לבנות יחד תוכנית עבודה פרקטית, כזו שבה כל אחד מכם יודע איך הוא יכול לעזור לאחר ומה תפקידו בתקופה הקרובה. ברמת ה - מי עושה כביסה, מי מפנה את המדיח ואילו פעילויות עושה כל אחד מכם עם הילדים. שיחה כזו יכולה להוריד את מפלס החרדה, לעלות את תחושת הביחד, ואף לקרב ביניכם.
5. שיח מבוגרים
יום שלם עם ילדים יכול להיות לא פשוט. לכן, מצאו לכם את הרגעים ביום ליזום שיחה עם חבר/חברה - בן אדם מבוגר. פשוט כדי לפרוק. כולם נמצאים במצב שלכם, או לפחות דומה, ולכן הפריקה הזו משמעותית וחשובה כדי להפיג ואפילו במעט את תחושת הבדידות שלעיתים מציפה אותנו.
6. תחושות אשמה
בתקופה הקרובה נסו למצוא את האיזון בין מותר לאסור באופן כזה שלא תרגישו שאתם שוטרים בבית. בנוסף, להיות בבית יחד כל היום יוצר מתחים ותגובות מוגזמות מצד כולם. נסו לא להרגיש רע עם עצמכם. זה רק אנושי. ילדיכם לא יזכרו רק את התקופה הזו. הם מכירים מגוון של תגובות מצד ההורים שלהם. תסבירו להם למה התנהגתם בצורה מסוימת, תתנצלו כשצריך, דברו על ציפיות שלכם מהם ועל איך אפשר לשנות את הדברים כמשפחה. לדברים יש נטייה להתאזן מעצמם. אם הלכתם לישון בכעס, רוב הסיכויים שלמחרת בבוקר יתעורר בכם רצון גדול יותר לחיבוק וקרבה.
7. צאו מהתפקיד
נסו לפחות פעם ביום לצאת מהתפקיד ההורי ולהשתולל עם הילדים שלכם. שימו מוסיקה ותרקדו, שחקו תופסת, מחבואים, ציירו ציור משפחתי. כל דבר שיעלה את רמת המורל ויאפשר גם לכם וגם להם לפרוק מתח.
8. זוגיות
המתח והעומס עם הילדים עלול להעלות באופן ישיר גם את המתח בין בני הזוג. במיוחד כאשר אחד נמצא כל הזמן בבית עם הילדים והאחר יוצא לעבודה. כדי לשמור על הזוגיות שלכם ולמנוע מתחים מיותרים נסו להציף את הקשיים של כל אחד ואחת ופחות להאשים, עשו משמרות כששני בני הזוג בבית כדי שהאחר יצא לנשום אוויר, ומצאו זמן לבילוי זוגי. נכון, אי אפשר לצאת ל"דייט", אבל אפשר לשים את הטלפון בצד בערב כדי לקבל מנה של אסקפיזם בצפייה בסרט יחד, לאכול יחד ארוחה רומנטית בבית או אפילו לשחק משחק קופסא בלי הילדים. בילוי כזה יסייע לכם לתת מקום לביחד שלכם.
התקופה הקרובה תהיה מאתגרת, אבל היא תחלוף. הילדים לא יהיו בבית לעד ואנחנו נחזור לשגרה שלנו ולזמן שלנו. כדי להעביר את התקופה הקרובה בצורה חיובית אתם צריכים לראות כיצד אתם מגייסים סבלנות ויכולת לראות ולהכיר באתגרים שלכם, ולצד זה גם באתגרים של הילדים שלכם. זכרו כי האחריות לשמור עליהם היא שלכם, אבל לא במחיר של לשכוח את עצמכם.
חן כ"ץ היא עובדת סוציאלית, MSW - מומחית בהורות ושינה