באיזור הזה בארץ הכי סובלים ממצוקה נפשית עקב הקורונה

    כולנו משלמים מחיר נפשי כבד על מציאות הקורונה שנכפתה עלינו, אבל לפי מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב, באיזור הדרום ועוטף עזה סובלים אפילו יותר. הנה כל הפרטים

    מערכת וואלה! בריאות
    בווידאו: נתניהו מתייחס למדדים לסיום הסגר (צילום: דוברות רה"מ)

    מגיפת הקורונה משפיעה לרעה לא רק על הגוף של הנדבקים בנגיף, אלא גם על הנפש של כל מי שמתמודד עם השלכותיה, זאת אומרת - כולם. ובכל זאת, יש כאלה שמשלמים מחיר נפשי כבד יותר. בשבוע שעבר פרסמנו מחקר לפיו נשים נפגעות נפשית יותר מהמצוקה הנגרמת בשל המגיפה, וכעת מחקר ישראלי חדש מגלה כי גם איזור המגורים עשוי להשפיע על מידת הפגיעה.

    עוד בוואלה!

    חברת מודרנה: "החיסון לא יהיה מוכן עד אביב 2021"

    לכתבה המלאה

    חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ערכו מחקר בגל הקורונה הראשון וגילו כי תושבי הדרום ועוטף עזה סובלים ממצוקה נפשית חריפה יותר עקב הקורונה. לפי המחקר, לתגובות הפוסט-טראומטיות שמהן סובלים תושבי הדרום ועוטף עזה עקב החשיפה המתמשכת לרקטות ולטילים, יש השפעה שלילית קשה יותר על מצבם בזמן הקורונה - זאת בהשוואה לאלה שחוו אירועים טראומטיים אחרים, כמו למשל תאונות דרכים, טראומת קרב, אובדן אדם קרוב, תקיפה פיזית או מינית וכדומה.

    על פי ממצאי המחקר שערכה ד"ר יעל להב, מהחוג לריפוי בעיסוק בבית הספר למקצועות הבריאות בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, הקשר בין סימפטומים פוסט-טראומטיים עקב אירוע טראומטי מהעבר לבין חרדה בהווה בזמן הקורונה, היה חזק יותר באופן מובהק בקרב תושבי הדרום (עוצמת קשר 0.69, הנחשבת לגבוהה מאוד), זאת לעומת שורדי אירועים טראומטיים אחרים (עוצמת קשר 0.47). המחקר התפרסם בכתב העת Journal of Affective Disorders.

    המחקר בוצע במהלך חודש אפריל 2020, בעיצומו של הגל הראשון של מגיפת הקורונה בישראל, וכלל 976 ישראלים, מתוכם 255 תושבי הדרום שדיווחו על חשיפה לירי טילים ורקטות, ו-793 ישראלים שאינם תושבי הדרום שדיווחו על טראומות שונות בעברם. כצפוי, כל האנשים שנחשפו לאירועים טראומטיים סבלו יותר מסימפטומים של דיכאון, חרדה וסימפטומים פרי-טראומטיים בזמן הקורונה, לעומת אנשים שלא נחשפו לאירועים טראומטיים. עם זאת, כאשר החוקרת השוותה בין תושבי הדרום לשורדי אירועים טראומטיים אחרים, עלה שתושבי הדרום שנחשפים לטראומה מתמשכת, סובלים ממספר רב יותר של סימפטומים מסוג דיכאון, חרדה ומצוקה נפשית אחרת.

    טראומה מתמשכת על טראומה מתמשכת. רקטה שפגעה בחצר בית בשדרות (צילום: פלאש 90, פלאש 90)

    ד"ר להב ביקשה לבדוק את התגובות הפסיכולוגיות אל מול הלחצים שמייצרת מגיפת הקורונה בקרב שורדי טראומה מסוגים שונים, וכיצד הם מתמודדים עם הקשיים הנלווים לקורונה. "מצאתי שהיסטוריה של חשיפה לאירועים טראומטיים מגבירה את הסיכויים לפתח חרדה וסימפטומים שמשקפים תגובה טראומטית אל מול הקורונה. זה כשלעצמו ידוע לחוקרי הטראומה ולא מפתיע", היא מסבירה, "החידוש במחקר היא הפגיעות הגבוהה של תושבי הדרום. אותם תושבים חשופים לטראומה מתמשכת, שאין לה סוף ברור, והם חיים בדריכות יומיומית ששוחקת את המשאבים הנפשיים שלהם. התוצאה היא רמות גבוהות יותר של חרדה, של דיכאון ושל סימפטומים טראומטיים - גם בהשוואה לאנשים שחוו אירועים טראומטיים בחייהם".

    לסימפטומים המשקפים תגובה טראומטית אל מול הקורונה יש ארבעה מופעים מרכזיים: חודרנות, המשקפת חוויה מחדש של הטראומה (כמו פלשבקים); עוררות יתר (כמו קשיי שינה, עצבנות ומתח); הימנעות (נטייה להימנע מגירויים הקשורים לטראומה); ושינויים בקוגניציות ובמצב הרוח, שבאים לידי ביטוי בתפיסות פסימיות, במחשבות שליליות על העצמי ועל העולם ובדומיננטיות של רגשות כמו אשמה, בושה, פחד וכעס.

    ד"ר להב מציינת כי המחקר מצביע על הצורך לספק התערבות קלינית לתושבי הדרום ועוטף עזה במהלך מגיפת הקורונה, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שניתן לבצע גם באופן מקוון.

    האם תחסנו לקורונה כשהחיסון יהיה מוכן?

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully