הנה כל מה שאתן חייבות לדעת על היריון אחרי גיל 35

      בשבועות האחרונים יותר ויותר מפורסמות משתפות את ההחלטה שלהן להקפיא ביציות, אז החלטנו לבדוק איך בדיוק עושים את זה, ומה הסיכונים בהיריון בגיל מאוחר

      פרופ' אבי בן-הרוש, מאמר אורח
      (צילום: shutterstock)

      בעשורים האחרונים גיל האם הממוצע בלידה ראשונה עלה מ-25 ל-27.5 שנים, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל. מדובר במגמה ארצית שניכרת בכל הדתות, ובמגמה עולמית בארצות רבות. להיריון בגיל המבוגר יותר משמעויות רבות - החל מקושי גדול יותר להשיג היריון ולידה, ועד עלייה בשיעור סיבוכי ההיריון וצורך במעקב היריון קפדני יותר.

      עוד בוואלה! NEWS

      להימנעות מבדיקות היריון בגלל הקורונה עלולות להיות השלכות כואבות

      לכתבה המלאה

      ירידה בשיעורי הפריון נצפת כבר אחרי גיל 30, ובולטת יותר אחרי גיל 35. זאת הסיבה שנשים שמתכננות דחייה של הילודה שלהן צריכות לתן את דעתן על הערכה של רזרבה שחלתית (הערכה של מספר הביציות המשוער בשחלות) ועל האופציה של הקפאת ביציות או ביציות מופרות כבר בגיל 30.

      איך מתבצעת הקפאת ביציות?

      בטיפול של הקפאת ביציות נשאבות ביציות משחלותיה של האישה והן מוקפאות לשימוש עתידי. כאשר האישה מעוניינת בהיריון, הביציות מופשרות, מופרות בזרע בן זוג (או בזרע תורם) ומוחזרות לרחם כעוברים צעירים. כדי לאפשר הקפאה של הביציות יש צורך בחשיפה שלהן לחומר מגן (קריופרוטקטנט) שהוא חומר כימי בעל נקודת קיפאון נמוכה במיוחד הנכנס לתאים ומחליף את המים שעלולים ליצור גבישים ולהרוס את התא בתהליך ההקפאה.

      מוקפאות עד שיש בהן צורך. הקפאת ביציות (צילום: ShutterStock)

      הקפאת ביציות, בשונה מהקפאת עוברים, מאפשרת למטופלת להחליט בעצמה בעתיד על גורל ביציותיה (הפריתן או השמדתן) ללא תלות בבן הזוג וללא צורך להתחייב בזמן הטיפול על שימוש בזרע תורם במידה ואין בן זוג. כשמבצעים הקפאת עוברים, כל שימוש עתידי בעוברים לצורך היריון מחייב הסכמת בן זוג. מאחר ואין יתרון ביולוגי אמיתי בהקפאת עוברים, הקפאת ביציות הינה אופציה טובה שגם הוכרה ככזאת על ידי האיגודים המקצועיים בארץ וברחבי העולם. ניתן גם לשלב הקפאת ביציות והקפאת עוברים באותו הטיפול.

      בדיווח של קבוצת חוקרים מובילה הודגם כי בנשים מתחת לגיל 35 בזמן הקפאת הביציות - 15 ביציות מוקפאות מאפשרות לפחות היריון ולידה אחת מוצלחת ב-85 אחוזים מהמקרים. בנשים מבוגרות יותר הודגם כי 11 ביציות מוקפאות אפשרו לידת חי מוצלחת בעד 50 אחוזים מהמטופלות.

      מה הסכנות בהיריון בגיל מבוגר?

      על השאלה מהו "גיל אם מבוגר" מבחינה ביולוגית אין הסכמה גורפת בקרב הרופאים. אחת ההגדרות המקובלות של היריון ראשון בגיל מבוגר (elderly primigravida) היא היריון ראשון מעבר לגיל 35. בהגדרה זאת הכוונה היא להצביע על כך שישנה עליה בשיעור של סיבוכי היריון שונים בקבוצת נשים זאת.

      הכוונה היא בעיקר לעליה בשיעור ההפלות, מומים כרומוזומליים, לידה מוקדמת, סוכרת הריונית, יתר לחץ דם ורעלת היריון וסיבוכים אחרים הקשורים בתפקוד השליה כמו האטה בקצב גדילת העובר בסוף ההיריון. מכאן, שישנה גם עליה בהתערבויות במהלך הלידה ובשיעור של ניתוחים קיסריים.

      חשוב להדגיש כי במחקרים רבים כשבודקים את העלייה בשיעור הסיבוכים השונים, עלייה זאת ניכרת בעיקר בקבוצות הגיל המבוגרות יותר - מעבר לגיל 40, ובנשים שנעזרות בתרומת ביציות מעבר לגיל 45. נכון שבדיקה של מספרי לידה גדולים מראה עלייה בשיעור תמותת עוברים בין גיל 35-39 בהשוואה לנשים צעירות יותר (פי 1.5), אך העלייה המשמעותית יותר נצפית בנשים מבוגרות יותר מעבר לגיל 40.

      לפיכך, לפני כל היריון בקבוצת הנשים המבוגרות יותר חשוב להעריך את המצב הרפואי של הנשים ולשלול מחלות רקע כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלת לב, ועוד. שלילה זאת נעשית על ידי בדיקה רפואית קפדנית ובדיקות עזר שונות בהתאם למצב הרפואי. דגש מיוחד על נשים בעודף משקל ומעשנות.

      על מה חשוב להקפיד בהריון אחרי גיל 35?

      מעבר למעקב ההיריון השגרתי בליווי אחות ורופא מעקב, לפני ובמהלך ההיריון מבוגר חשוב להתייחס לנקודות הבאות:

      1. הקפדה על נטילת חומצה פולית ותכשירי ברזל ומולטי ויטמינים בהתאם להמלצות.

      2. ביצוע בדיקות סקר גנטיות רחבות ככל האפשר (פאנל רחב לשני בני הזוג כבדיקות מחוץ לסל).

      3. כבר בשליש הראשון של ההיריון (סביב שבוע 12) ניתן לשלב בבדיקת שקיפות עורפית הערכת זרימות דם של עורקי הרחם להערכת סיכון מוגבר לרעלת היריון ובמקרים מתאימים לתת טיפול מונע של אספירין, שהוכח כמקטין את הסיכון לרעלת היריון.

      4. בדיקת דם ל-DNA עוברי (NIPT) - מדובר בבדיקה פרטית (עם החזר חלקי מביטוחים משלימים בקופות או ביטוחים פרטיים) שבה מתקבל מידע חשוב על כרומוזומים שונים של העובר ותסמונות גנטיות שונות (משתנה בהיקף הבדיקות) ברמת ודאות משתנה, בתסמונת דאון לדוגמא, רמת הדיוק היא מעל ל-99 אחוזים. בארץ קיימות מספר בדיקות כאלה, לדוגמא בדיקת גנומיטי - בדיקת NIPT מקיפה הבודקת 95 אחוזים מהתסמונות הנבדקות בקריוטיפ. הבדיקה מיועדת למטופלות שמעוניינות במידע נוסף טוב יותר מזה המתקבל משקיפות עורפית וסקר ביוכימי שליש ראשון - ושלא מעוניינות בהמשך לבצע דיקור מי שפיר. בנשים שלא ביצעו בדיקת שקיפות עורפית ושנמצאות בסיכון גבוה יותר לתסמונת דאון (למשל, עקב גיל האישה) - בדיקת NIPT מהווה חלופה טובה להערכת העובר.

      הקפידו על כל הבדיקות. צילום אולטרסאונד (צילום: Giphy)

      5. דיקור מי שפיר וצ'יפ גנטי - בדיקה אבחנתית מדויקת לתקינות הכרומוזומים ותת מקטעים של הכרומוזומים (מאבחן תסמונות גנטיות נדירות). הבדיקה מיועדת למטופלות שמעוניינות באבחון גנטי של העוברים תוך הבנה שהסיכון לממצא לא תקין בבדיקת צ'יפ גנטי מוערך כיום ב-1:200 ללא קשר לגיל האישה. הסיכון המוערך לאובדן היריון (ירידת מים/ זיהום/הפלה) הוא סביבות 1:1000 דיקורים.

      6. בהתייחס לסיכון המוגבר לסוכרת הריונית ויתר לחץ דם חשובה ההקפדה על ייעוץ דיאטני נכון ומותאם ומעקב בדיקות דם, לחץ דם וחלבון בשתן במעקב אחות ליווי ורופא מעקב.

      7. בנוסף להערכה אנטומית תקינה של העובר (סקירה מוקדמת, מאוחרת ואף סקירת מערכות שלישית בשליש השלישי של ההיריון) חשובה הערכת גדילת העובר בבדיקות אולטרסאונד.

      חשוב להדגיש ששירותי רפואת הנשים והמיילדות שניתנים בארץ הם מהטובים בעולם ולכן לא ניתן תמיד להסיק ממחקרים בינלאומיים על תוצאות ההיריון באוכלוסייה בישראל. למרות העלייה בשיעור הסיבוכים עם העלייה בגיל האם, הרי שעדיין במרבית המקרים ההריונות מסתיימים בתוצא מיילדותי טוב לאם ולעובר ורק במקרים חריגים באים לידי ביטוי רפואי חמור הסיבוכים השונים. באותה נשימה חשוב להדגיש שיש להקפיד על איזון רפואי מיטבי של מצבי רקע רפואיים בגיל זה ורצוי לבצע ייעוץ מותאם אישית לפני הליך הפריון או השגת היריון ספונטני על ידי רופאים המומחים בטיפול בנשים בגיל המבוגר ובהיריון בסיכון גבוה.

      פרופ' אבי בן-הרוש הוא רופא נשים מומחה בטיפולי פוריות והפריה חוץ גופית

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully