חיי שרה: האם זה אגואיסטי ללדת בגיל 50 פלוס?

בווידאו: אישה בת 60 ילדה בקפלן. "זו הייתה דרך משמחת, אך לא פשוטה"

יותר ויותר נשים ברחבי העולם עושות את מה שנחשב עד לא מזמן לבלתי אפשרי, ומביאות ילדים לעולם בגילאים מתקדמים, מתקדמים מאוד. הזמרת האמריקאית בת ה-50 ג'נט ג'קסון מצפה לילדה הראשון, ותופסת כותרות. בספרד, לינה אלוורז בת ה-62 ילדה את בתה השלישית ממש לפני שבועיים, ולפני חמישה חודשים, אישה הודית בת 70 תועדה כאישה המבוגרת ביותר שהביאה ילד לעולם, לאחר שעברה טיפולי פוריות.

עוד בנושא:
בעצב תלדי: למה לא מדברים על דיכאון אחרי לידה?
מדוע כל כך הרבה נשים מתות במהלך הלידה בארה"ב?
היתרון המפתיע של אימהות מאוחרת

מצב זה, שבו נשים בגילאים מתקדמים יולדות, חלקן לראשונה, באמצעות טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) ותרומת ביציות מאישה צעירה, הפך למגמה לאור התפתחויות שקרו בעשורים האחרונים בשיטות ההפריה החוץ-גופית. אבל בעוד שמבחינה רפואית הגבולות נמתחו מאוד, עולות שאלות רבות בנוגע להשלכות אחרות של התופעה החדשה-יחסית הזו, והדעות בנושא חלוקות מאוד.

נורית (שם בדוי), שילדה לראשונה תאומים בגיל 54, חלמה במשך שנים להפוך לאמא, אבל זה לא קרה. "הנסיבות לא אפשרו את זה, כל פעם מסיבה אחרת, אבל הרצון תמיד היה שם", סיפרה. היא חיכתה למצוא את בן הזוג הנכון, אבל לאחר זמן מה החליטה להפסיק לחכות. לפני מספר שנים היא צפתה, לגמרי במקרה, בתכנית דוקומנטרית על נשים באירופה שמנסות להביא ילדים בגילאי 50, והחליטה שגם היא יכולה. "התכנית נתנה לי המון השראה, תחושה שעדיין לא מאוחר מדי ואוכל לעשות את זה כשיתאים לי".

לפני שלוש שנים נפתח בפניה חלון הזדמנויות מתאים. "הכל הסתדר והתחבר, אמרתי לעצמי שזה עכשיו או לעולם לא, והלכתי על זה. החלום הפך למציאות, כמו שחשבתי שיקרה", סיפרה, "ההריון היה קל עבורי ומדהים, מסביב אמרו לי שאני זוהרת, ואפילו עבדתי כמעט עד הלידה". לבסוף, חבקה נורית זוג תאומים בריא, והיא מעידה שהתא המשפחתי החדש שלה מספק לה אושר ומשמעות מדי יום.

"הילדים מדהימים. כשהם מחבקים אותך זה ממיס, כשהם רוצים להיכנס איתך למיטה בלילה כי הם מפחדים זה נהדר, נוצר קשר, ויש ביניהם קשר. אני מאושרת מאוד". לא הכל ורוד, כמובן, וישנם קשיים, אומרת נורית. "זה לא פשוט מבחינה כלכלית וגם מבחינת האנרגיות שלהם, צריך שבע עיניים לכל ילד והם שובבים, אבל אני מסתדרת", הוסיפה.

נורית ממליצה לנשים אחרות לקראת סוף גיל 40 ותחילת 50 להיכנס להריון, אם זה מה שהן רוצות. "אני ממליצה לכל אישה מעל גיל 50 שנמצאת במצב בריאותי טוב, וכל אחת צריכה להיות כנה עם עצמה לגבי זה, לא לוותר. ממש לא". לגבי התגובות מהסביבה, היא ממליצה לא לתת לדברים האלה להיכנס לראש. "יש כל מיני קולות מהצד, אבל לא נתתי להערות כאלה להפריע לי. צריך המון אהבה, נתינה וסבלנות להיות הורה, בלי קשר לגיל, ואם אין לבן אדם את זה, זה בעיה. לי יש את זה".

נורית ממש לא לבד. נתונים מארצות הברית ומישראל מראים כי מספר הלידות בגילאים מתקדמים נמצא במגמת עלייה. לפי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), בשנת 2000 היו בארה"ב 255 לידות של נשים מעל לגיל 50, בעוד שבשנת 2013 המספר עלה ל-677. בישראל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נולדו בשנת 2015 לא פחות מ-723 תינוקות לנשים מעל גיל 45, לעומת 434 תינוקות בשנת 2005.

ד"ר מארק סאוור, מחלוצי ההפריה החוץ-גופית בקרב נשים מבוגרות וסגן מנהל מחלקת יולדות וגניקולוגיה במרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה, סיפר באחרונה לרשת CNN שכאשר פירסם מחקר על התעברות של נשים בנות 40 בשנת 1990, עמיתיו הרימו גבה. "זו הייתה הכותרת הראשית בכל מקום, ואנשים חשבו, ובצדק בהקשר של אותה תקופה, שהנשים האלה מבוגרות מדי ללדת".

אך עתה, הוא טוען, הדבר נעשה מקובל יותר ויותר. "מתמחים צעירים אצלנו בבית החולים אפילו לא מציינים בזמן משמרות הלילה שלהן לידות של נשים בנות 50 ומעלה כדבר חריג בדו"חות שלהם בבוקר, כי זה נעשה דבר שגרתי אצלנו," הוסיף.

עדות נוספת לגודל התופעה היא הופעתם של פורומים וקבוצות שונות, בהן האתר Mothering in the Middle, שנועדו לנשים בשנות ה-40 המאוחרות, ה-50 ואף ה-60 לחייהן, שילדו לאחרונה. אתרים אלה מהווים פלטפורמה מרכזית לשיתוף חוויות עבור אמהות מבוגרות, שכן אין בנמצא מידע רב על התמודדות עם אמהות בגיל מאוחר, תופעה חדשה במונחי הספרות הרפואית. אמהות דנות שם בקשיים הייחודיים של הורות בגיל מאוחר, למשל התמודדות עם הורים חולים או גוססים במקביל לגידול ילדים צעירים. מלבד הקשיים, נשים רבות דנות בפורומים אלה בבגרות ובניסיון המגיעים בגיל מאוחר, המהווים לדידן יתרון בגידול ילדים.

נשים נולדות כשבגופן בין ששה לשבעה מיליון ביציות, כאשר 90 אחוזים מהן נעלמות עד הגיען לגיל 30, ובגיל 40 רק שלושה אחוזים מכמות הביציות המקורית נותרות. עם ההגעה לגיל המעבר, בתחילת שנות ה-50, מגיעה פוריות האישה לקיצה, ואז יש צורך בתרומת ביציות מאישה צעירה יותר. בעוד שהביציות נעלמות ויורדות באיכותן, הרחם יכול להמשיך ולתפקד כהלכה במשך כל חיי האישה.

גם אם נדמה שאין יותר מגבלות ביולוגיות להביא לעולם ילד בגיל מאוחר בזכות הטכנולוגיה, פרופ' אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' בבית החולים סורוקה בבאר שבע, מסביר כי הסיכונים והסיבוכים האפשריים הקשורים להריון ולידה עולים באופן משמעותי ככל שגיל היולדת מבוגר יותר. "הגענו לעידן שהכל אפשרי, יש גם נשים בנות 67 שהן סבתות שנכנסות להריון, אפשר לעקוף את הטבע, אבל יש לזה יתרונות וחסרונות", אמר פרופ' שיינר.

"הגוף בגיל 50 הוא לא אותו הגוף שיש לנו בגיל 20. אנחנו אולי יותר צעירים מבחינת התרבות, אומרים ש-50 זה ה-40 החדש, אבל הגוף שלנו זה דבר אחר", אמר. "זה שלוקחים ביציות מתורמות צעירות מאפשר לנו אכן לעקוף את הטבע וגם לעקוף פוטנציאל למומים הקשורים לכרומוזומים", אמר שיינר, והסביר כי ככל שהביציות שייכות לאישה צעירה יותר, הסיכוי שהעובר ילקה באותם מומים, כמו תסמונת דאון, יורד.

אך עדיין, הסיכונים והסיבוכים רבים. "לגוף האישה יותר קשה לשאת את ההריון בגיל הזה, והריונות של גיל מבוגר ותרומת ביצית הן בסיכון ודורשים מעקב צמוד מחשש לסיבוכים", הסביר פרופ' שיינר. "הספרות מראה עלייה בשיעור סיבוכי ההריון, בעיקר עלייה משמעותית בשיעור הסוכרת, לחץ דם הריוני ורעלת הריון". כמו כן, ישנן יותר לידות מוקדמות ויותר ניתוחים קיסריים שאף להם סיבוכים וסיכונים.

פרופ' שיינר מוסיף כי תינוקות הנולדים לנשים בגילאים מתקדמים עשויים לסבול מעיכוב גדילה תוך-רחמי (כשהעובר אינו גדל כמו שצריך בתוך הרחם כי הסביבה פחות טובה), משקל נמוך ומסיבוכים הקשורים ללידה מוקדמת.
"כשאנחנו קוראים על הסיפורים של נשים שמביאות ילדים לעולם בגיל מבוגר אנחנו שומעים על כל הסיפורים הטובים וההצלחות, אבל אנחנו לא קוראים על המקרים שבהם זה לא הצליח והסתבך, וזה קורה לא מעט", אמר פרופ' שיינר.

לא מעט כוכבות מפורסמות ילדו בגילאים הנושקים ל-50 - האלי ברי ילדה את ילדה השני בגיל 47, השחקנית ג'ינה דיוויס ילדה את בתה הראשונה בגיל 46 ותאומים שנתיים מאוחר יותר- והעלו את נושא הלידה בגיל מבוגר לכותרות. כאמור, לאחרונה הצטרפה לרשימה הזו גם הזמרת ג'נט ג'קסון, שהודיעה כי היא מצפה לילדה הראשון, בגיל 50.

"אנו מודים לאל שבירך אותנו", אמרו ג'קסון ובעלה לפיפל מגזין, שפרסם תמונות של הזמרת ובטנה ההריונית. ג'קסון הודיעה באפריל למעריציה כי היא דוחה את המשך סיבוב ההופעות העולמי שלה כדי לעבוד על הרחבת התא המשפחתי. צהובונים בארצות הברית ובבריטניה ציטטו מקורבים לזמרת שאמרו כי היא רצתה כבר הרבה זמן ללדת, וכי היא נשמעת להוראות הרופא ונחה כדי להימנע מסיבוכים אפשריים.

לא רק ג'נט ג'קסון עשתה כותרות בנושא לאחרונה. לינה אלוורז, רופאה ספרדיה בת 62, זכתה לסיקור עולמי כשילדה את ילדתה השלישית, תינוקת בריאה במשקל 2.4 ק"ג. "אני מרגישה נפלא", אמרה לעיתונאים שחיכו בפתח בית החולים עם שחרורה, ואמרה כי נשים שמצבן הבריאותי מאפשר להן להיכנס להריון וללדת בגיל מאוחר צריכות לעשות זאת ולתת לטבע, ולא לגניקולוגים, להחליט. לאלוורז שני בנים, האחד בן 27 הסובל משיתוק מוחין בעקבות סיבוכים בלידה, ובן נוסף בן 10, והיא רצתה מזה זמן רב ללדת שוב.

"כשהיא תהיה בת 30, אני אהיה בת 90. תוחלת החיים אצל נשים מתארכת כל הזמן", אמרה אלוורז בעקבות הדיון הער שהתחולל בנושא בקהילה בגליסיה שבה היא חיה, בשאלה האם יש להגביל את הגיל שבו נשים יכולות לעבור טיפולי פוריות. היא הוסיפה כי מומחים רבים סירבו לבקשתה לעבור את הטיפולים.

לידה בגיל מאוחר מעוררת דיונים ציבוריים רבים באשר למוסריות שבלידת ילד, לעתים ילד ראשון, בגיל מבוגר, וההשלכות הפסיכולוגיות והחברתיות על התא המשפחתי והסביבה. השאלה "האם יש להגביל את הגיל שבו נשים יולדות" היא שאלה פתוחה בקרב רופאים ברחבי העולם, מתוך רצון לאפשר לאישה לממש את אפשרויותיה ולהגשים את רצונה להתרבות ולא להפלות אותה על רקע גילה (או בריאותה) מצד אחד, ומנגד לשאוף לא לגרום לנזק אפשרי לבריאותם של האם והיולדת ורווחתו של הילד העתידי.

הדיון הזה, שמתעורר בכל מקרה שבו לידה בגיל מאוחר עולה לכותרת, קיבל תאוצה בעקבות המקרה של מריה דל כרמן בוסאדה מספרד, שבשנת 2006 ילדה תאומים בגיל 66, לאחר שזייפה את גילה ואמרה לרופאים במרפאת הפוריות בקליפורניה כי היא בת 55. שלוש שנים לאחר מכן דה לארה מתה ממחלת הסרטן.

הדיון הזה אינו דיון חברתי בלבד. רשויות ברחבי העולם בוחנות את נושא הגבלת הגיל שבו ניתן לעבור טיפולי פוריות ותרומות ביצית. בישראל, נשים יכולות לקבל תרומת ביציות עד גיל 54. ביפן ובמספר מדינות אירופאיות נוספות יש הגבלות גיל על תרומת ביציות וטיפולי הפריה, ובארה"ב הדבר נתון לשיקול דעתם של הרופאים המטפלים.

מלבד החששות בנוגע לתוחלת החיים של הורה מבוגר וחשש להתייתמות מהורה בגיל צעיר, ישנם אתגרים נוספים בהתמודדות עם תינוקות, ילדים צעירים ואנרגטיים, מתבגרים ומבוגרים צעירים בגיל מתקדם, דבר בעל משמעויות פסיכולוגיות וחברתיות. "במדע, אנחנו שואלים לרוב האם דבר מסוים הוא אפשרי, אבל לעתים רחוקות אנו שואלים אם הוא כדאי", אמרו מומחים לרפואה רבייתית בדו"ח עם המלצות שפרסמו בשנת 2010 בנושא, והמליצו לרופאים המטפלים להקפיד בסינון המועמדות לטיפול.

מלבד ההמלצות להתחשב בבריאות היולדת ובמעגל התמיכה שעשוי לסייע לגדל ולתמוך בילד כלכלית ולגדל אותו במידה והוא מתייתם מאמו לפני הגיעו לבגרות, המומחים ממליצים לקחת בחשבון את "רווחתו הפסיכולוגית" של הילד. "ילדים שחווים את מותו של הורה בגיל צעיר נמצאים בסיכון גדול יותר לפתח דיכאון, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, ואף שימוש בסמים", כתבו בממצאיהם בנוגע לחשש לתוחלת חייה של היולדת, כמו במקרה של דה לארה. כמו כן, הוסיפו כי לידה וגידול ילדים מלווים במתח רגשי שעלול, בשילוב עם הידרדרות היכולות הגופניות והקוגנטיביות של ההורה עם הזדקנותו, להשפיע על רווחת הילד.

התשובות לשאלות הללו אינן חד-משמעיות, בעיקר כאשר לוקחים בחשבון שנשים צעירות יותר, שלא עוברות את אותה בחינה מוקפדת ברצונן לעבור טיפולי פוריות, עשויות להיות בעלות קשיים כלכליים או בריאותיים שעשויים לפגום גם הן ברווחת הילד.

כמו כן, לדיון בנושא לידה בגיל מבוגר ישנו מימד נוסף של תפיסות תרבותיות בנוגע לנשים ולמיקומן בחברה. המומחים לרפואה רבייתית מבקשים מהרופאים לקחת בחשבון את התפיסות הללו ולנסות לנטרל אותן בבואם לאשר טיפולים אלה, כמו, למשל, המוסר הכפול בנוגע לגיל לידה מאוחר בין גברים ונשים. "קיים מוסר כפול בחברה בין גברים ונשים, כאשר פחות תשומת לב שלילית ניתנת לגברים המביאים לעולם ילדים בגיל מאוחר, לרוב עם שותפה צעירה יותר", אמרו המומחים בדו"ח.