וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האם הקורונה הופכת אותנו לאנשים פחות טובים?

31.8.2020 / 10:30

אלימות במשפחה, שנאת זרים, התעלמות ממצוקות הסביבה - כל אלו הן תופעות שלמרבה הצער הפכו בולטות ומשמעותיות ביותר בתקופה האחרונה. אז למה אירועים כאלו הופכים את חלקנו לאנשים פחות טובים והאם חייבים לקבל את זה כגזרת גורל?

בווידאו: ההפגנות נגד נתניהו בי-ם: עימותים בין מפגינים לשוטרים/צילום: קריים מינסטר, עריכה: אסף דרורי

לאף אחד אין ספק היום שאנחנו חיים בתקופה מטלטלת, מפחידה ודרמטית שעוד ידברו עליה במשך עשורים קדימה. זה לא רק המשבר הבריאותי, אלא כל ההשלכות הלא פשוטות שהוא מייצר. בתקופת הסגר דווח על עלייה חדה במקרים של אלימות במשפחה בישראל, כאשר גם שנאת הזרים רק גוברת ומופנית בין היתר לסינים ש"הפיצו את המחלה", או כאן בישראל לחרדים או ערבים שסבלו מתחלואה גבוהה ונדרשו גם להתמודד עם יחס מאשים של שאר החברה כלפיהם.

בתקופה הזאת, רבים מרגישים לחוצים, מפוחדים וכועסים יותר. זו תקופה של מחאות חסרות תקדים בארץ ובעולם, של משבר כלכלי שלא ידענו כמוהו ובעיקר של פחד מהעתיד ומהאתגרים שהוא עוד יזמן. ואם נדמה לכם שכל אלו הופכים גם אתכם לאנשים פחות טובים, צר לנו להגיד אבל לא מעט מומחים מעריכים שיש סיכוי טוב שאתם צודקים.

זו לא הפעם הראשונה שהאנושות מתמודדת עם משבר כזה. למעשה, המשבר הנוכחי נראה כמו "משחק ילדים" אל מול האתגרים שניצבו בפני אנשים במאה שעברה. לכן, יש לנו כיום הבנה די טובה באשר לאופן שבו משברים משפיעים לנו על המוח. החדשות הרעות הן שזה בדרך כלל לא לטובה כמו שהיינו רוצים להאמין.

יותר גזענות, בדלנות וקנאות דתית

בשנת 1986 פורסמה לראשונה תיאוריית ניהול האימה (Terror management theory - TMT) שבוחנת איך אנשים מגיבים למצבי קיצון כמו מגפות או מלחמות. ביותר מ-30 השנים שחלפו מאז, נערכו מאות מחקרים פסיכולוגיים כדי לבחון את הנושא לעומק ונמצא בין היתר שמצבים כאלו הופכים את הגזענים לגזעניים יותר, את המאמינים הדתיים לקנאים יותר ואת ההמון לתומך יותר במנהיגים כריזמטיים.

אבל רגע לפני שנגרום לכם לאבד תקווה באנושות, נספר לכם שהמחקרים גם מצאו שבתקופות כאלו גם אלו שאוהבים לתרום הופכים נדיבים יותר ובאופן כללי - אנשים מעצימים את ערכי הליבה שלהם - טובים ורעים כאחד.

מפגינים נגד נתניהו בגשר ההלכה, 22 אוגוסט 2020. צילום, צילום מסך
המגיפה מגבירה את הניכור או מישהו אחר? מפגינים בגשר ההלכה/צילום מסך, צילום

ואם נסכם, בתקופות קשות, כך עולה מהמחקרים, הכול מתעצם. מחקר אחד מצא לדוגמה כי בזמני משבר אנשים דורשים להחמיר ענישה לעבריינים ובמקביל שואפים לתגמל יותר את גיבורי התקופה. עם זאת, זמנים קשים גם מגבירים גזענות וניכור כלפי השונים מאיתנו, דבר שכאמור הפך בולט גם במשבר הנוכחי עם התגברות השנאה לכל מי שנתפסים כ"מפיצי מחלות".

"זה לא שלא אכפת לנו, אנחנו פשוט מותשים"

בראיון למאמר באתר Medium שבחן את התופעה הזאת, הסבירה ד"ר אדריאן היינץ, פסיכולוגית קלינית אמריקנית, למה רבים מאיתנו חשים הרבה פחות חמלה ורגישות לסביבה בתקופות מטלטלות כאלו. לדבריה, במשבר הנוכחי אנחנו נחשפים לכל כך הרבה סיפורים על אנשים שאיבדו את מפעלי חייהם, נשים שנרצחו בביתן, צעירים שחוזרים לגור עם ההורים או קשישים שמנסים לחיות מקצבה משפילה - וזה פשוט יותר ממה שכל אחד מאיתנו יכול לשאת.

"כמו כל שריר בגופנו, גם את החמלה שלנו אנחנו יכולים להתיש כשאנחנו מעמיסים עליה יותר מדי", היא מסבירה. "זה לא שלא אכפת לנו, זה פשוט שאנחנו מותשים, עייפים ומרוקנים כשאנחנו נחשפים לכל כך הרבה סיפורים קשים כל הזמן".

לאורך זמן, זה יכול לגרום לנו להרגיש חוסר אונים וייאוש. לכן אנחנו מנסים באופן טבעי לברוח מהתחושות האלו, לבודד את עצמנו ולהתעסק פחות במה שקורה סביבנו.

גז"ד לאטירסאו אינעלם בגין רצח אשתו סיפראש אינעלם, בימ"ש מחוזי חיפה, 27 במאי 2020. יואב איתיאל
נחשפים לכל כך הרבה סיפורים קשים כל הזמן. הפגנה שקטה על רצח סיפארש אינעלם על ידי בן זוגה בחודש מאי/יואב איתיאל

במצב כזה, מסבירים המומחים, רבים נכנסים למצב "הילחם או ברח", תגובה טבעית של המוח ושאר הגוף שגורמת לנולהתמקד רק בבעיות הדחופות לנו ביותר - ללא הסתכלות רחבה על מה שקורה סביבנו ולנו. צורת החשיבה הזאת לא רק הופכת אותנו לרגישים פחות - היא גם עלולה לגרום לנו להזניח את הבריאות, מערכות היחסים והמצב הנפשי שלנו.

ד"ר איב אקמן, מומחית למדעי החברה מאוניברסיטת קליפורניה, סיפרה בראיון לאותו המאמר שבמגפה הנוכחית יש עוד גורם שמגביר את הניכור שלנו. "נגיף הקורונה גורם לנו לראות אנשים זרים כאיום. כל היום מדגישים לנו שחשוב להתרחק מהם אם אנחנו רוצים לשמור על עצמנו. חשוב להיות מודעים לכך ולא לקשר את הפחד מהנגיף לפחד מאנשים", אמרה.

להפסיק לפחד מהפחד

גם באתר The Conversation פרסמו מאמר נרחב שעסק בהשפעות הקורונה על המוסר האנושי. שם הסבירו שהפחד שלנו ממוות, שמתגבר בתקופות כאלו, משפיע עלינו בדרכים שאנחנו לא תמיד מבינים או מתייחסים אליהן מספיק.

במאמר הציגו מחקר שמציע כמה כלים שיעזרו לכל אחד מאיתנו לשפר את ההתמודדות שלו עם המצב המורכב ואולי אפילו להפוך לאדם טוב יותר בזכות התקופה הזאת. לדבריו החוקרים, הנשק הכי חשוב במלחמה הזאת הוא מודעות. חשוב שכל אחד יכיר בפחד שלו - ממגע עם אחרים, מהתמודדות עם הסיפורים הקשים שלהם, מההשלכות של המגפה על החיים האישיים שלו - ולא ינסה לברוח ממנו או לטשטש אותו.

דווקא בתקופות כאלו, חשוב יותר מתמיד לחזק את הקשרים החברתיים, שלא רק הופכים אותנו לאנשים טובים יותר אלא גם תורמים לשיפור המצב הנפשי ולהפחתת לחץ וחרדה, כך על פי עדויות מדעיות. בנוסף, כדאי לתרגל מדיטציה, לבצע פעילות גופנית על אף ההגבלות, לצאת לטבע כשאפשר (וכשזה חוקי), ואולי גם לחשוב איך לעשות טוב לקהילה - כך שבמקום לברוח מהחדשות הרעות והסיפורים הקשים - תדעו שאתם תורמים חלק קטן אך משמעותי להפצת אור בעולם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully