בווידאו: פרופ' גמזו מנסה להמנע מסגר שיעלה בעוד כחצי מיליון ישראלים מובטלים
נגיף הקורונה גובה המון קורבנות, אבל חלק מהקורבנות האלה מעולם לא נדבקו בנגיף, הם פשוט סובלים מההשלכות שלו. המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC) פרסם בסוף השבוע נתונים דרמטיים, המהווים תמרור אזהרה בדבר השפעת נגיף הקורונה על המצב הנפשי של הציבור האמריקני בכלל, ובקרב צעירים בפרט.
הדוח הציג נתונים מדאיגים שנאספו במהלך יוני ברחבי ארה"ב, לפיהם המצוקה הנפשית עולה במקביל לעליה במספר החולים והמתים. 41 אחוזים מהנשאלים בסקר סובלים מבעיה נפשית אחת לפחות, 30 אחוזים סובלים מבעיה אפקטיבית בעוצמה מג'ורית - חרדה ודיכאון.
חרדה מתבטאת בלחץ, מחשבות טורדניות הגורמות מצוקה על בריאות, מצב כלכלי, דאגה לבני משפחה בסיכון. התוצאה היא לחץ אופף, מצוקה ובעיות שינה. הסימנים הגופניים של מצוקה בצורת התקף חרדה הם קוצר נשימה, דופק מוגבר, לחץ בחזה, רעד , גל קור/ חום וחוסר סדירות של מערכת העיכול. התוצאה של אלה היא לעיתים חרדה מפני החרדה. קרי, הימנעות מסיטואציות מעוררות חרדה, והסתגרות.
עוד בוואלה!
דיכאון קליני מג'ורי כולל חמישה מתוך הסימפטומים הבאים, במשך שבועיים ברצף: מצב רוח ירוד, חוסר עניין והנאה, בעיות שינה ותיאבון, מחשבות אשם, ירידה בריכוז, חוסר אנרגיה וחולשה, אי שקט, תחושת ייאוש עד אובדנות פאסיבית ("טוב מותי מחיי") או אקטיבית (תכניות קונקרטיות איך לשים קץ לחיים ) - מלווים בירידה תפקודית.
26 אחוזים דיווחו על תסמיני PTSD - הפרעה פוסט טראומתית - הכוללים סף גירוי נמוך והתפרצויות, פלאשבקים והימנעות.
הנתונים היו דרמטיים אפילו יותר בחלוקה לקבוצות:
- אחד מגיל שלושה צעירים בגילאי 18-24 סובל מסימפטום התנהגותי או נפשי
- מחצית מהמבוגרים בגילאי 25 עד 44 מדווחים על סימפטומים נפשיים
- בקרב כל אוכלוסיית המחקר, 11 אחוזים שקלו באופן אקטיבי להתאבד בשלושת חודשי הקורונה האחרונים
- 25 אחוזים מקרב הצעירים בגילאי 18-24, דהיינו אחד מכל ארבעה, סבלו ממחשבות אובדניות אקטיביות
- 30 אחוזים מקרב הנשאלים המובטלים סבלו ממחשבות אובדניות
גם בישראל יש סיבה לדאגה
הדוח הזה מראה נתונים שקהילת הרופאים הפסיכיאטרים חוזה בהם מדי יום בארה"ב, וגם בישראל מגמת העלייה של המצוקה הנפשית ניכרת, אם כי (עדיין) לא באותם אחוזים. קיים יחס ישר בין שכיחות מקרי החולים ומקרי המוות למצוקה הנפשית. עובדה ברורה היא שלמשבר הקורונה יש השלכה ישירה ודרמטית על המצב הנפשי של האוכלוסייה הן בשל החשש הבריאותי, ההגבלות, החשש מסגרים והן בשל המצוקה הכלכלית: שיעור האבטלה הגבוה, קריסת עסקים עצמאיים. חוסר הוודאות לגבי העתיד מערער את הקרקע עלייה מהלכים רבים.
במקביל לנתונים המדאיגים האלה, חברות התרופות באירופה ובארה"ב דיווחו על חסרים בתרופות נוגדות דיכאון-חרדה-אובססיה והפרעות שינה, בשל העליה החדה בצריכה וריבוי חד של המרשמים שאנו הפסיכיאטרים נאלצים לרשום לאנשים שמגלים תסמיני מצוקה חדים.
אבל עוד לפני הטיפול התרופתי, אסור להסתיר את סימני המצוקה. לא להיות חרד בתקופה זו של חוסר וודאות כלכלית וחרדה בריאותית לנו ולקרובים אלינו מכל, זה כמעט לא נורמלי. שיתוף ושיחה (ביחוד עם אנשי מקצוע וגם טלפונית מול צוותי ער"ן) מאד מקלים על המצב. הסתרה של המצוקה הנפשית גורמת לסיר הלחץ הפנימי לבעבע עד התפוצצות בלתי נמנעת.
לכולנו יש מערכת עצבים עצמונית (אוטונומית) שיוצאת לפעולה במצבי דחק של הישרדות. היא נקראת המערכת הסימפטטית, והיא יכולה לגרום למתח, לחץ, דופק מואץ, דריכות, הזעה, קוצר נשימה. המטרה בימים אלה צריכה להיות לסלק מחשבות טורדניות שליליות הגורמות להצפה חרדתית. להבין שיש בנו כוחות וחוזקה הרבה יוצר עוצמתיים ממה שחשבנו.
זיכרו, חרדה לא מטופלת לרוב אינה נעלמת, אלא הופכת פרוגרסיבית (מחמירה) ומובילה לדיכאון קליני מג'ורי. אובדנות הוא פתרון קבוע לבעיה זמנית, המרסקת משפחות שלמות. אם חלק מהסימפטומים שתוארו לעיל מוכרים לך או שאתה חוזה בהם אצל אחד הסובבים אותך, חובה מידית לפנות לטיפול, ללא דיחוי. יש לנו הרופאים הפסיכיאטרים כלים רבים, מגוונים ומעולים להתאים טיפול אישי לאדם הסובל בהצלחה מרובה.